צעירים משועמים וחסרי מנוח

מה עשו שני נערים בני 14 במגדל העמק ככה סתם, מתוך שעמום התערבו בינהם, על 10 שקלים. נושא ההתערבות: מי יפיל אישה מבוגרת שתחלוף על פניהם, עת ישבו על ספסל ברחוב.

התערבו לחצו ידיים, ישבו והמתינו.

לא חלף זמן רב והקורבן המיועד הגיע: אישה בת 70, תושבת המקום, שהלכה לבדה בשעת צהרים - לביתה בעיר. לשוטרים סיפרה, כי הבחינה בשני הנערים כשהם יושבים על הספסל והמשיכה בדרכה. לפתע חשה מכה חזקה בגב וברגל ונפלה על הרצפה. אפילו 10 שקלים לא לקחו ממנה והיא גם לא נשדדה. רק נותרה מושלכת על המדרכה, חבולה והמומה. הנערים הסתכלו לעברה, השאירו אותה שרועה על המדרכה וברחו מהמקום.

בשל הפציעה וכנראה גם בגין גילה ומצבה הכללי, הובהל למקום אמבולנס של מגן דוד אדום והיא פונתה לבית החולים, להמשך טיפול.

המשטרה שהוזעקה לביה"ח קיבלה את תיאור הנערים, איתרה, עצרה והביאה אותם בפני שופט מעצרים שהורה לעצרם ל-24 שעות. אתמול הוגש נגדם כתב אישום.

זהו מעשה חמור שמקורו בחוסר מעש של בני נוער, ואני מקווה שלא יתבצעו הסדרי טיעון כלשהם כדי שיענשו בכל החומרה וזאת למרות גילם הצעיר.

אלא שעונש זה פן אחד של האירוע. הפן החשוב הנוסף נוגע לסוגיית השעמום עליה הצהירו בחקירתם במשטרה.

מתברר שכרבע מבני הנוער במדינת ישראל סובלים משעמום. על כך מעידים דו"חות הפנייה ל"עלם" - עמותה המסייעת לנוער במצוקה. דו"חות אלו מצביעים על כך שהתחום המשמעותי והבעייתי שהעלו כרבע מ- 4 אלף בני נוער שפנו למרכזי הייעוץ 'הפוך על הפוך' בשנת 2005 הוא: ה-ש-ע-מ-ו-ם.

בנוסף ביקשו הצעירים הללו עזרה בנושאים הנוגעים וסובבים את ענייני האהבה והמיניות והעידו על קשיים רגשיים. ואם לא די בזה, גם על אלימות ואלימות בקשר זוגי הם שוחחו, גם על שימוש בסמים, אלכוהול וגיבוש זהות מינית.

בשנת 2004 פנו למרכזי הייעוץ הללו יותר מ-50 אלף בני נוער, מכל רחבי הארץ. אז הנושא שהעסיק יותר מכל את הפונים היה בית הספר ומרבית הפניות נבעו מהלחץ והחרדה מהמסגרת הבית ספרית והקושי בהתמודדות עם חומר הלימודים. סוגיית השעמום עלתה גם אשתקד: 23% מבני הנוער ציינו את שעות הפנאי כגורם מצוקה בחייהם.

אולי אם היו פועלים בנדון במהלך השנה החולפת לא הייתה אותה תושבת מגדל העמק נפגעת פיסית ובוודאי נפשית. המערכת התעלמה מהכתובת על הקיר ולא התייחסה לסוגיית השעמום כגורם לטיפול. גם לא נעשה שום ניסיון לקשור בין השעמום לאלימות, לבריחה לסמים ואלכוהול וחיפוש מזור במקומות אסורים. יוצא אפוא, שהשעמום וחוסר היכולת ליצוק תוכן לשעות הפנאי של בני הנוער הם מקור ההנעה לבעיות וקשיים רגשיים.

כשקוראים את הדברים הללו, קל לאמר שבני הנוער של היום – הם לא בני הנוער של פעם. והימים הללו אינם הימים ההם שמעוגנים אי שם בשנות ה-60, ה-70 וה-80.

אז היינו בתנועות נוער וגם בילינו במסיבות סלוניות, הלכנו לבתי תה, טיולים וסרטים וגם היינו רשומים בספריה השכונתית וקראנו ספרים. מידי פעם ישבנו בבית של אחד מהחבר'ה, מתבדחים ומדברים. לא היה רגע דל. משעמם? מה פתאום. ואם הייתה פה ושם שעה 'מתה', אז היינו לוקחים חבר והולכים לראות סרט טוב בקולנוע, סורגים צעיף וכובע צמר לחבר בצבא או גרביים חמות לסבתא.

אלא שמאז חלפו שנים ודרכי ותכני הבילוי שודרגו ואפשר לאמר - השתנו. מה שהיה הוא לא מה שהינו. היום מסתבר, בני הנוער פשוט משועממים, כי בעידן אוטוסטרדת המידע והתקשורת חסרת הגבולות אין להם יותר במה להתחדש. הכל פרוס לעיניהם דרך האינטרנט, ערוצי הטלוויזיה והכבלים וכל מה שלמדנו עם השנים על החיים - הם לומדים בין לילה מהשקיפות של החיים כפי שהיא נראית בעידן הגלובליזציה.

לא פלא, אם כן, שרבע מבני הנוער דיווחו, שדווקא שעות הפנאי מהוות גורם למצוקה בחייהם. מי שקורא זאת בקרב הרשויות חייב לאמץ נתון זה קרוב לשולחן העבודה שלו ולהתחיל בארגון מחדש של תכניות העבודה שלו בכל הנוגע לנוער, כך שתמצא הדרך למלא את השעות המתות שלהם בעשייה בעלת משמעות.

עשייה זו יכול שתהא השבת תנועות הנוער לסדר היום הלאומי: להעביר יותר תקציבים לתנועות הנוער, לציינה כחלק מתרומה חברתית ולכפוף פעילות בתנועות הנוער לפעילות למען הקהילה שבגינה יוענק בונוס בציוני הבגרות. להפעיל את בני הנוער בקרב קהילות נזקקות במסגרת פעילות התנדבותית, שתלווה בהכנה מתאימה שתביאם לשם כחלק מאורח חיים ולא בכורח.

אולי להשיב אל בתי הספר את היועצים והפסיכולוגים במשרה מלאה ולא בחלקי זמן מצומקים, שאינם מאפשרים אפילו לאתר את הנערים הזקוקים לעזרה ומעוניינים בה. אולי לשתף את ההורים במסגרות בית הספר בהעברת מידע מסוג זה, ללמד את ההורים לאתר חולשות אצל ילדיהם ואם אינם מסוגלים לפחות שיוכלו להתריע את המערכת בשכאלו.

אולי להתאים את מערכת הלימודים והעורף החינוכי לצרכיהם העכשוויים של בני הנוער ולהתמקד בטיפול מונע. הנתונים מדברים בעד עצמם ואתם אנשי המקצוע צאו וגבשו דרך – הצרכים נמצאים בדו"ח: תכנית למניעת שיעמום, הדרכה לזוגיות בין בני נוער ומניעת אלימות, הדרכה על יחסים עם בני המשפחה וחזרה לשיעורי מין - גם אם הצעירים חושבים שהם יודעים הכל יותר טוב מאחרים.

דרך צלחה. מחכים לכם בבית הספר.