וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבלופים הגדולים של בחירות 2006 – חלק א'

רועי כ"ץ

21.1.2006 / 8:30

רועי כ"ץ על הדילים הפוליטיים, מבקר המדינה חסר השיניים, השריונים במפלגות והבדיחה העונה לשם "מפלגת שינוי"

השריונים במפלגות

שריוני המקום למגזרים מקופחים לכאורה ולנציגי אזורים בארץ, יכלו בקלות להפוך את הפריימריס במפלגות הגדולות לסוג של בחירות אזוריות. החלום על חברי כנסת, שיהיו מחויבים למגזר מסוים או חבל הארץ כלשהו קוסם לרבים, אבל במציאות מדובר בהתחכמות לשמה.

גם בליכוד וגם בעבודה "כולם מצביעים לכולם" וכך חברי מפלגה או מרכז בגליל קובעים, לדוגמא, עבור הנגב מי ייצג אותו ברשימה לכנסת. במקום שנשים יחליטו מי ייצג אותן ודרוזים יקבעו מי יקדם את האינטרסים שלהם, נוצר מצב שדילים ארציים שולחים לכנסת מועמדים, שפעמים רבות כלל אינם מקובלים על המגזר אותו הם אמורים לייצג.

דילים או רשימות חיסול

כיצד נוצר הדימוי הרע והמושחת של דילים? מה ההבדל בין "רשימות חיסול" ובין כל פעילות אחרת של בעלי אינטרס לפגוע בבעלי אינטרס מנוגד?. חלק מהפריימריסטים רוצים לשכנע את העיתונות, ובאמצעותה את ציבור הבוחרים, כאילו דילים הם משהו מהתחום האפור והלא מהוגן. האמת היא שדילים הם פעולה לגיטימית בכל הליך פוליטי. לפני הבחירות זה נקרא "דיל", אחרי הבחירות זה נקרא קואליציה.

בקרה על תרומות בפריימריס 1

עם כל הכבוד למבקר המדינה, ויש כבוד, הבקרה על תרומות למתמודדים בבחירות הפנימיות היא בדיחה. מישהו בודק כיצד משתמשים נבחרי ציבור במשרות שלהן במהלך הפריימריס וכמה כסף זה שווה? האם השופט לינדנשטראוס יודע כמה קילומטרים גומאים רכבים של המדינה בדרך לעוד ביקור בית בעיירה נידחת? מדוע בעצם מדווחים המתמודדים על תרומות לקמפיין, אך לא מדווחים על שימוש אינטנסיבי בכספי משלם המיסים?

בקרה על תרומות בפריימריס 2

"תראו איזה טמבלים במשרד מבקר המדינה. רציתי לעזור למשה (שם בדוי) ביום של הבחירות, אז נתתי לו את כל המוניות של התחנה שיביאו לו מצביעים לקלפי. אתם יודעים... כל מיני זקנים ועולים חדשים שאפילו לא יודעים עברית או לא זוכרים איפה המשקפיים שלהם. למה צריך לתת למועמד כסף ולשבת בכלא אם אפשר לתת לו תחנת מוניות ליום שלם ולצאת יותר צדיק מחיים הכט??"

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה)

אפילו במונחים ישראליים מדובר בחוק מגוחך למדי. החוק אוסר על תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה בתקופת 60 הימים שלפני בחירות. זהו חוק שאיש אינו מצליח לציית לו מכיוון שמדובר בחוק הראוי אולי למדינה עם ערוץ ציבורי אחד או סתם לימי הביניים. כמעט כל יו"ר ועדת בחירות יוצא נגדו, אך באופן מוזר דווקא חברי הכנסת שסובלים ממנו אינם משנים אותו (לתשומת לבה של שלי יחימוביץ').

מפלגת שינוי

חבל על הנימוקים, פשוט בלוף.







* הכותב הוא עורך מהדורת חדשות HOT בדרום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully