מתים מקור

איך נרדמתם אתמול בלילה?

בכיף, נכון? התכרבלתם עמוק בתוך שמיכת הפוך, החימום עבד כל הלילה ובבקר, כשהתעוררתם, נמתחתם תוך שאתם חשים היטב את כל רמ"ח אבריכם - אי שם מתחת לשמיכת נוצות האווזים. אחר כך נשלפתם החוצה - משתחלים היישר לנעלי הבית הפרוותיות. משם צעדתם הישר לכוס הקפה, שהמכשיר האוטומטי שכיוונתם לילה קודם הכין עבורכם בהתאמה למועד ההשכמה.

מעבר לדלת הכניסה המתין לכם עיתון הבוקר עם כל החדשות.

מה שאולי לא הופיע בעיתון שאתם קוראים נוגע לעובדה שבעת שהתכרבלתם בשמיכה, קפאו למוות שני מחוסרי בית: אחד בירושלים והשני בתל אביב.

הומלסים – תופעה בינלאומית ידועה, שלא ממש מגיעה לכותרות אלא אם מישהו מהם מת, נרצח או ביצע מעשה אובדני בשל מצוקתו וזאת בדבוקות של יותר משניים-שלושה חסרי בית. הומלס אחד שקפא למוות, זה סתם עוד סיפור לא ממש עיתונאי שאינו שווה פרסום.

ההמשך ידוע: בדרכם האחרונה יפסעו אחריהם בקושי מניין אנשים שקובצו בבית העלמין על מנת לקיים את הנאמר בכל הנוגע לכבוד האחרון שניתן לאדם. על קברם לעיתים יוותר שלט עליו כתוב בטוש שחור: אלמוני. כך אמנם נסתם הגולל על הקבר אך לא על התופעה.

ברשויות הרווחה יודעים נכון לעכשיו על קיומם של 2,528 חסרי בית. 40% מהם תל-אביבים, 20% ירושלמים והשאר משוטטים בשאר הערים הגדולות. אליהם מצטרפים כאלו שלא אותרו ותועדו, ומכאן שאין ספק כי קיימים עוד מאות הומלסים ברחבי הארץ שאינם מוכרים לגורמים העוסקים בנושא.

בשירותי הרווחה שרטטו קווים מאפיינים להומלס המצוי: רובם ככולם גברים. הם עירוניים שגילם נע בין 18-50 שנה (כנראה בשל תוחלת חייהם הקצרה). בנוסף, שיעור ניכר מהם הוא יוצא חבר העמים, וחלקם הארי של חסרי הבית גם מכור לסמים ואלכוהול. עוד ידוע, כי שיעור האנשים שהופכים מנורמטיביים להומלסים הולך וגדל בכל שנה, גם בקרב נשים. מסתבר, כי להיות הומלס זה גם עניין של 'מקצוע'. המומחים טוענים כי חסרי הבית כל כך שקועים בלהיות הומלסים עד כדי כך שברשויות הרווחה לא מסוגלים ל"החזירם למוטב".

הביטוי בשטח הוא בעיקר נוכח העובדה שאין להם היכן לישון בחורף. אך הם גם חשופים לאלימות קשה מצד גורמים פליליים. כן נרשמו מקרי רצח אחדים שמבצעיהם אותרו לאחר זמן רב. הסיבה במרבית המקרים שבהם לא נמצאה הגופה: אף אחד לא חיפש את חסר הבית שנרצח.

בימי הקיץ ההומלסים עוד איכשהוא מסתדרים: ישנים בחדרי מדרגות, גנים ציבוריים ומבנים נטושים. את משכבם הם הכינו מקרטונים, שאריות בדים וניילונים מבודדי רטיבות. ביום הם משוטטים באזורי מסחר ושווקים, תרים אחר שאריות מזון או מה שנשאר מאתמול והושלך בצידי החנויות. הטיפה המרה משמשת אותם להעלות את חום גופם אך היא מטעה משום שהקור העז, בעיצומו של הלילה, גורם למותם.

יש גם רשויות מקומיות המשקיעות באיתור אוכלוסיה זו וכינוסה תחת קורת גג יזומה, תוך מתן סיוע פסיכולוגי ואפילו עזרה בשיקום כדי לצאת מאורח החיים הזה. הוקמו כמה מעונות לטובתם, שם מתאפשרת להם לינת לילה, ארוחה, בגד ומקלחת חמה. לאלו הזקוקים בנוסף לגמילה – גם זו ניתנת. אלא שלא כל חסר בית מסכים להתכנס תחת גגוני הצלה אלו ורבים מעדיפים להמשיך ולשקוע בפינות החיים ובתוך עצמם.

יוצא איפוא, שלא כל ההומלסים מעוניינים לשנות את מצבם ומכאן שיכול ומדובר בפתולוגיה שאינה ניתנת לשינוי. עם זאת דווקא בימים הללו, הקרים והגשומים, חייבים מקבלי ההחלטות ברשויות הרווחה להפעיל סיורי לילה ממוקדים באזורי משכנם של חסרי הבית ולחייבם, אפילו בסיוע משטרה, ללון תחת קורת גג על מנת להציל את חייהם.

יצוין, כי מבקר המדינה נדרש לא מכבר לסוגית חסרי הבית. מסקנותיו התמקדו בחוסר מעש או מעש חלקי של הרשויות בנושא עד כדי הזנחת אוכלוסייה זו. בהמשך הציע המבקר למשרד הרווחה לקבוע נוהל מיוחד לחקירת נסיבות מותם של חסרי בית ואת הטיפול שניתן להם קודם לכן.

לדעתי זו גם סיבה טובה לכך שבכנסת הבאה, שתחל פעילותה אחרי החגים (פסח וכו') ימצא הח"כ שיאמץ לליבו את הסוגיה ויחוקק חוק מחייב שבסיפא שלו תירשם גם חובת הצלה של הרשויות לאותם נטושים (גם אם זו בחירתם) וחיוב הרשויות להפעיל כוחות מיוחדים לאיסוף חסרי הבית בימים שהטמפרטורה יורדת מתחת לסף האפשרות הסבירה ללון ברחובות ועוד לצאת מזה בחיים.

הכותבת הינה עו"ד וכותבת בנושאים חברתיים.