סקר פטריוטיות מראה ירידה בגאווה במדינה

סקר פטריוטיות של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה הוצג היום בפני נשיא המדינה, [[משה קצב]]. הסקר, שיוצג בכנס הרצליה, בחן את נכונות אזרחי המדינה להילחם עבורה אם תפרוץ מלחמה, את מידת הגאווה שלהם בתחומים שונים, עד כמה הם מגדירים עצמם "פטריוטים" ועד כמה הם מרגישים קשורים למדינה.

מהסקר עולה כי 94% מהיהודים, 87% מהחרדים, ו- 27% מהערבים, יסכימו להילחם אם תפרוץ מלחמה נוספת. 24% מערביי ישראל מגדירים את עצמם פטריוטים ישראלים "במידה רבה", אולם כ-48% מהם מגדירים עצמם פטריוטים פלסטינים. עם זאת, הערבים מאמינים יותר מהיהודים שישראל טובה מרוב המדינות האחרות (77% מערבי ישראל לעומת 66% מהיהודים) וגאים פי שלושה יותר במדיניות הרווחה (53% לעומת 17%).

77% מהישראלים גאים במדינתם, שיעור נמוך יחסית למדינות אחרות. מתוך הגורמים השונים, עיקר הישראלים משתבחים בהישגים הטכנולוגיים (97%) ובביצועי כוחות הביטחון (86%). בניגוד לשיעורים הגבוהים הללו, הדמוקרטיה הישראלית (38%) ומדיניות הרווחה (22%) מקבלות שיעורי גאווה נמוכים יותר.

נתוני הסקר מצביעים על "פיחות פטריוטי" בכל הקשור לשורשיות הצעירים היהודים ונכונותם להגן על המדינה: 14% מהצעירים אמרו שיסרבו, כנראה, להילחם למען המדינה וכמעט חצי (44%) ישקלו בחיוב עזיבת המדינה אם תשופר משמעותית רמת חייהם בנכר.

בחינת ההבדלים בין המגזרים השונים מעלה כי הפטריוטיות בקרב אזרחי ישראל היהודים חזקה יותר בקרב הימין מאשר בשורות השמאל; אצל הדתיים והמסורתיים מאשר בקרב החילונים; אצל העשירים מאשר אצל העניים; אצל המבוגרים מאשר אצל הצעירים; ואצל חסרי השכלה אקדמית מאשר בקרב בעלי השכלה אקדמית. 10% מבעלי ההכנסות הנמוכות בציבור היהודי אינם מוכנים להילחם בשביל המדינה.

נשיא המדינה שיבח את יו"ר כנס הרצליה, פרופ' עוזי ארד, על העלאת נושא הפטריוטיות בסקר שנתי לדיון ציבורי. "החוסן הלאומי תלוי בעוצמה הצבאית, במצב הכלכלי, החברתי, בחוסן הדמוקרטי, ביציבות השלטונית, במעמדנו הבינלאומי – אך גם במידת הפטריוטיזם", אמר קצב.