פארק באר שבע צובר תאוצה

בימים אלה הסתיים שלב נוסף בדרך להקמת פארק הענק של באר שבע. ארבע שנים חלפו מאז אושרה תוכנית האב לפארק נחל באר שבע, המימון לתכנון הפארק נמצא, ובקרוב יחל התכנון המפורט של הפארק הענק הזה, שיהיה בשביל תושבי הדרום "מה שפארק הירקון בשביל תושבי המרכז", כך אומר איתי פרימן, יועץ סביבתי של רשות הניקוז שקמה-בשור. "סופסוף יוכלו גם תושבי הדרום ליהנות מפארק גדול ליד הבית עם אגם, טיילת, אמפיתיאטרון, ספורטק וירוק בעיניים", הוא מוסיף.

נחל באר שבע הוא נחל אכזב, שאורכו כ-50 קילומטרים המתחיל מאזור דרום הר חברון ונשפך לנחל הבשור. מזה שנים קיימים באזור הזנחה וזיהום, אבל יתכן ואנו עומדים על סף שינוי. שורת פרוייקטים של שיקום ופיתוח נופי לאורך ערוצי הנחלים באזור תהפוך יותר ויותר מהם בשנים הקרובות למוקד משיכה. את תנופת העשייה הזו משייך פרימן למגמה הולכת וגוברת של מיקוד תשומת הלב במפגעים הסביבתיים בנגב. "מקורו בשני גורמים", מסביר פרימן, "מצד אחד - יוזמות מקומיות של האזור למען עצמו – המנהיגות המקומית נוטלת על עצמה את האחריות לסביבה, ומצד שני – תקצוב הולך וגובר מצד המדינה והמשרד לאיכות הסביבה".

הפרוייקט הגדול והמעניין ביותר, "מגה-פרוייקט", כפי שמכנים זאת המתכננים, הוא כאמור פרוייקט "פארק נחל באר שבע". הפארק, שיימצא כולו בגבולות העיר באר שבע לאורך 8 ק"מ של נחל באר שבע (ראו מפה) ישתרע על שטח של כ-3,600 דונם (לשם השוואה, פארק רעננה הוא 190 דונם בלבד). "לקחנו את הנחל הארוך והגדול ביותר שעובר בתוך עיר בארץ - נחל שעד לא מזמן היה החצר האחורית של באר שבע – עם ביוב, מחצבות ואשפה, והתחלנו לשקם אותו", מספר נחמיה שחף, מנכ"ל רשות ניקוז שקמה-בשור, ומוסיף ש"יש עוד עבודה רבה לפנינו". גם המחצבות שהיו באזור שוקמו, בשיתוף עם הקרן לשיקום מחצבות, וישולבו בפארק העתידי.

ספינת הדגל של הפארק יהיה אגם בגודל 80 דונם, "מקווה מים בגודל כזה בנגב יהווה אטרקציה בלתי רגילה", אומר שחף. להערכתו, בתוך כשנה כבר תוקם הטיילת על הגדה הדרומית של הנחל. הגן הראשון במסגרת הפארק – "גן הפעמון" הסמוך לבאר אברהם והעיר העתיקה ייחנך תוך שבועות ספורים. גם הגשר התורכי המפורסם, שעמד בפני סכנת התמוטטות, יוצב וחוזק, וכעת שוקדים להוציא לפועל את התוכניות לשיקומו.

אך עד שתושבי באר שבע יזכו לראות ברבורים באגם, ייקח זמן רב. "לפרוייקט בסדר גודל שכזה", מסביר פרימן, "ייקח לפחות עשרים שנה עד לסיום הפיתוח המלא". זהו אינו נתון חריג – גם לפארק איילון, שאושר כבר בשנה שעברה, ייקח עשרות שנים עד לפיתוחו המלא.

תנופת השיקום של נחלי הדרום מתאפשרת הודות לשיתוף פעולה, שאינו מובן מאליו, בין גופים שונים כגון המשרד לאיכות הסביבה, קק"ל, רשות הניקוז שקמה-בשור והמועצות המקומיות. שחף מגדיר את שיתוף הפעולה הזה כ"דגם פעולה ייחודי ומוביל. המודל של השותפות מוכיח שאפשר להוביל תהליכים מאד מורכבים אפילו בנגב המקופח ולהוציא ממנו את הבשורה לשאר אזורי הארץ".

תנופת השיקום לא תגמר רק בקטע העובר בעיר באר שבע. לאורך כל הנחל מתוכננים שינויים, שניצניהם כבר נראים כיום בשטח. תוכנית האב קובעת כי כל יישוב בו עובר הנחל או יובליו (למשל מיתר, כסייפה, עומר, תל שבע), יזכה לפארק על גדותיו. במיתר הפארק כבר הוקם בשיתוף עם קק"ל. בשגב שלום הסתיים לא מזמן הקמת פארק על אחד מיובלי הנחל, בשיתוף עם הקק"ל. בח'ורה, מתכננים פארק בגודל של 45 דונם בלב היישוב לאורך ערוץ מקומי.

גם אזורים אחרים בנגב, שלא קשורים לנחל באר שבע, נהנים מתנופת שיקום. באופקים שידרגו השנה באפן משמעותי את פארק נחל אופקים (הנשפך אל נחל הבשור), ובירוחם עובדים על שיקום האגם המקומי, שהתמלא במי ביוב.

גם בתחום הזרמת השפכים מהרשות הפלסטינית לנחלי דרום הר חברון יש תזוזה. שחף מספר בשיחה עם וואלה! חדשות, שהבעיה עומדת על סף פיתרון על ידי הקמת מכון טיהור בצומת שוקת, שאליו יוזרמו השפכים מהנחלים. להערכתו, המכון יחל לפעול כבר בשנתיים הקרובות. כבר כיום הופסקה הזרמת הביוב בחלק מהנחל.

ברהט, אושרה לפני שבועיים בוועדה המחוזית, תוכנית מתאר חדשה לעיר המציבה את נחל גרר, שנמצא כיום בתהליכי שיקום, בלב פארק עירוני שיוקם במרכז העיר. בעתיד הלא רחוק, יוכלו תושבי רהט להתלבט בין ביקור בפארק באר שבע או שיטוט בפארק במרכז העיר. "אין זה דבר של מה בכך", מסביר פרימן, "מדובר פה בחלק מתהליך של תיקון, משהו שהיה צריך להיעשות לפני שנים. בפירוש מרגישים פה שינוי: המדינה משקיעה כסף בפיתוח שטחים ציבוריים של העיר הבדואית הגדולה בדרום, בשיתוף עם ראש העיר שלוקח מנהיגות על נושא סביבתי לטובת תושבי העיר. אין ספק שהשטח הזה, במידה ואכן יפותח בגרסתו המלאה, יהווה פרוייקט מחולל שינוי בעיר ואיכות החיים של התושבים".