רשימה שבאה מאהבה

מיכל מירון-שקד מתרשמת מרשימת מפלגת העבודה. יצא להם טוב. גם אולמרט יודע שנבחרי העבודה מהווים אופציה שילטונית לא רעה

מיכל מירון-שקד

כשהסתובבתי אמש בין הקלפיות של מפלגת העבודה ראיתי חברים רגועים למדי. הפעילים בשטח והמצביעים הבודדים לא נראו כאילו הם שייכים לדיל כלשהו. לא היה הבדל גדול בין האווירה בקלפי בכפר שלם לבין האווירה בקלפי ברמת אביב. רוב מי שהגיע להצביע, אמר, פחות או יותר, את אותם הדברים: אין דילים, חייבים לתמוך בפרץ, לא כועסים על פרס, נסתדר בלעדיו.

הבוקר התעוררו מצביעי העבודה לעולם ורוד יותר: הרשימה שנבחרה היא רשימה מצויינת שמשקפת מפלגה שפויה מאוד, שבאה מאהבה והשקעה ולא מדילים ומנקמות קטנות.

הרשימה של העבודה מוכיחה ששרדה את הטלטלה העזה שגרמה עזיבתו של שמעון פרס, חתרנותו של אהוד ברק ומנהיגותו הרעועה משהו של עמיר פרץ.

הרשימה החדשה מוכיחה שהמפלגה אימצה בחום את הפנים החדשות ואת מי שהשקיעה בה, סיכן למענה, שם את כל הביצים בסל שלה - כמו עמי איילון מצד אחד ואבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ מצד שני.

מצד שלישי, במקומות הראשונים נבחרו חברים ותיקים שחרשו את השטח וגילו אמונה גדולה, גם כאשר הסקרים דיברו על ההתרסקות הגדולה של המפלגה תחת הנהגתו של עמיר פרץ, כמו יולי תמיר, יצחק הרצוג, אופיר פינס.

יולי תמיר, למשל, הגיעה למקום הרביעי בזכות עצמה ולא הייתה צריכה שיריון. גם קולט אביטל שהתכוונה להתברג בעשיריה הראשונה הגיעה לא רע והתברגה במקום ה-12. בקיצור: רשימת מפלגת העבודה שנבחרה משלבת בצורה טובה ותיקים וצעירים, וקריאתו של יצחק הרצוג, הזוכה הגדול של היום, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, לחזור לפעילות פוליטית בצמרת המפלגה מראה כי פניה של הרשימה החדשה לשלום, ולא לנקמנות. למשאים ומתנים ולא לרשימות חיסול.

הרשימה החדשה נותנת, בעצם, הזדמנות פז לעמיר פרץ לצאת מהארון ולארגן לעצמו "אני חדש" בדיוק כמו האני החדש שארגן לעצמו אהוד אולמרט: ממלכתי יותר, מנהיגי יותר, רציני יותר, אחראי יותר ובעיקר- פחות יהיר ופטפטני.

הרשימה החדשה מציעה לפרץ הזדמנות למחוק את טעויות העבר, לשכוח את שמעון פרס וחיים רמון ולהתקדם בעליות והמורדות הצפויים למפלגה במאבקיה העתידיים. המטרה של העבודה עכשיו היא לנגוס במנדטים שהובטחו ע"פ הסקרים לקדימה. גם אם לא תרכיב את הממשלה הבאה, ברור שהיא עשויה לכהן בה ואכן, יש לה מבחר מועמדים שקורצו מחומר של שרים: יצחק הרצוג, אופיר פינס, עמי איילון, יולי תמיר, אבישי ברוורמן.

הרשימה של העבודה מהווה בעצם תחרות רצינית מאוד לקדימה. בעוד קדימה משדרת התמרכזות, הרשימה של העבודה משדרת גם וגם: גם גברים וגם נשים, גם ותיקים וגם חדשים, גם גנרלים וביטחוניסטים וגם מקצוענים. גם ימין וגם שמאל. הנבחרים של העבודה מהווים אופציה שלטונית לא רעה, אהוד אולמרט בטוח מבין את זה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully