המילון למתקדמים, חלק ב'

ברוכים הבאים לחלק השני (והאחרון) במילון למתקדמים. כמובן, בוואלה אנחנו רגישים לבקשות הקוראים (אנחנו אמנם כותבים בשביל למצוא את השם שלנו בגוגל, אבל גם הקוראים חשובים במידה מסויימת) ולכן אשתדל ליישם את ההערות שלכם.

היום נעסוק בסטטיסטיקה של המגישים ושחקני ההגנה. להשלמת התמונה מומלץ לקרוא גם את כתבתי (המצויינת כשלעצמה, יש לומר) בנושא סוגי ההגשות וכמובן את חלק א' של המילון בו מופיעות הגדרות רבות החוזרות גם בחלק זה, ויוסברו כאן בקיצור יחסי. כאשר ישנו מושג המוסבר רק בחלק א' הוא יופיע [בסוגריים מרובעים] ויוסבר כאן בקיצור רב.

ככלל, המגיש (להלן: הפיצ'ר או המגיש) הוא השחקן החשוב ביותר במשחק, עד כדי כך שעל פי הסטטיסטיקה משחק מצויין של הפיצ'ר מביא לנצחון קבוצתו בלמעלה מ-80% מהמקרים והניצחונות או ההפסדים של הקבוצה נקראים על שם המגיש שהשיג אותם.

עם זאת, אי אפשר להמעיט בחשיבות שחקני ההגנה. בפעולות טובות הם יכולים להקל את החיים על הפיצ'ר שלהם. שחקני הגנה טובים "הורסים" חבטות חוקיות ע"י תפיסות אקרובטיות, פוסלים שחקנים בין הבסיסים ע"י זריקות מהירות, חזקות ומדויקות ועוזרים לפיצ'ר לצלוח את המשחק בהצלחה גדולה יותר. שחקן ההגנה הטוב ביותר בכל עמדה מקבל "כפפת זהב" (Gold Glove) שנחשבת לתואר החשוב ביותר עבור שחקן למעט תואר ה-MVP והסיי יאנג שמקבלים המגישים. מצד שני- טעויות או סתם החלטות לא טובות בהגנה עלולות להרוס את המשחק. לא פעם משחק שהיה בשליטה מוחלטת נהרס בגלל טעויות קריטיות בהגנה.

יש לציין, כי בעוד שחקני ההגנה הקבועים משחקים כמעט בכל משחק מגיש פותח משחק פעם בחמישה משחקים בד"כ ומגיש מחליף- פעם בשנים עד שלושה.

• AO - פסילות באויר - Air Outs, Fly Outs - כאשר חובט נפסל מכדור שנתפס באויר, הפיצ'ר זוכה ב"פסילה באויר". פסילה באויר נחשבת טובה פחות עבור המגיש מפסילה על הקרקע כי היא יותר פספוס של החובט מאשר הגשה טובה.

• APP - החלפות - Appearances - המשחקים בהם המגיש עלה לשחק לא בתור המגיש הפותח, אורך ההופעה או כמה הגשות זרק המגיש אינם חשובים.

• OBA - ממוצע חבטות היריב - Opponents Batting Average - בודק מה הסיכוי ששחקן יחבוט כנגד המגיש. מחושב ע"י חלוקת מספר החבטות שאיפשר המגיש חלקי מספר ניסיונות החבטה של היריב [AB] אשר, ככלל, הסתיימו בחבטה, פסילת החובט או טעות של ההגנה.

BB - הולכות - Bases on Balls, Walks - מספר הפעמים בהם המגיש זרק ארבע הגשות מחוץ לאיזור החוקי (Ball), החובט הולך אוטומטית לבסיס הראשון (להרחבה ראה חלק א'). במידה וההגשה הרביעית היתה מחוץ לאיזור בכוונה יחשב האירוע בנוסף גם כהולכה מכוונת - IBB.

• BB/9 - הולכות למשחק שלם - Walks per Nine Innings - אצל מגישים ישנם נתונים רבים המחושבים למשחק שלם, מכיוון שהמגישים לא משחקים באופן סדיר יש ליצור אחידות בתוצאות ע"מ לדרג את המגיש ביחס לאחרים ששיחקו יותר או פחות. מחושב ע"י מספר ההולכות שהרשה הפיצ'ר לחלק למספר האינינגים שהגיש (IP, ע"ע) התוצאה מוכפלת בתשע כדי לקבל את המספר ההולכות למשחק שלם.

דוגמא: דיוויד וולס הפותח של בוסטון הוליך 21 שחקנים בכל עונת 2005, באותה עונה הוא הגיש 184 אינינגים ולכן וולס מוליך (21/184) X 9 = 1.03 שחקנים למשחק. המדד הזה בודק את השליטה של המגיש הזריקות שלו, תוצאה של עד 2 היא תוצאה טובה, תוצאה של 3 ומעלה מעידה על בעיית שליטה של המגיש.

• BF - מספר החובטים שפגש המגיש - Batters Faced - נתון זה לא מחושב בפני עצמו אלא מהווה חיבור של כל התוצאות האפשריות שבהם יש ספירה עצמאית: מספר האינינגים שהמגיש שיחק (IP) מוכפלים בשלוש + ההולכות שהרשה (BB) +הגשות שפגעו בחובטים (HB ע"ע) + שחקנים שהגיעו לבסיס בשל טעות של ההגנה (Reached Base on Error).

• BK, הטעיות של הרצים - Balks - כאשר יש רצים על הבסיסים והמגיש מתחיל את ההגשה אך מפסיק ולא זורק הדבר נחשב כהטעית הרצים, העונש הוא שכל רץ מתקדם בסיס אחד ואם היה רץ בבסיס השלישי הוא יכנס הביתה. המגיש "יזכה" ל Balk בסטטיסטיקה.

• CG - משחקים שלמים - Complete Games - מגיש שפתח את המשחק ולא הוחלף עד לסיומו יזכה במשחק שלם, הנתון הזה נחשב ככבוד עבור המגיש ומעיד על משחק איכותי במיוחד. ישנה תת סטטיסטיקה של משחקים שלמים שהפסדת CGL - מדובר במגיש ששיחק את כל המשחק והפסיד (L, ע"ע) וזה מעיד שההגשה של היריב היתה עוד יותר טובה או שההתקפה של הקבוצה היתה גרועה.

• CS - תפיסות על חם - Caught Stealing - מספר הפעמים שהמגיש הצליח בזכות עירנות שלו ופעולה טובה של התופס לפסול שחקן שניסה לגנוב בסיס.

• ER - ריצות שהרשה המגיש Earned Runs - סך הריצות שעשתה הקבוצה היריבה בזמן שהמגיש שיחק, אם המגיש נכנס למשחק כשהיו רצים על הבסיסים והם נכנסו הביתה הם יחשבו כרצים "של" המגיש שהעלה אותם לבסיס. רצים שלא נחשבים כרצים שהמגיש "הרוויח"- רץ שהגיע לבסיס הראשון בגלל טעות של ההגנה ורצים שהגיעו הביתה בגלל טעות של ההגנה או בגלל כדור שהתופס היה צריך לתפוס ולא תפס (Passed Ball, ראה בסטטיסטיקה לשחקני הגנה).

• ERA - ממוצע רצים שהרשה המגיש - Earned Run Average - נחשב לאחד משלושת נתוני הסטטיסטיקה החשובים ביותר עבור מגישים ביחד עם ניצחונות (W, ע"ע) וסטרייק-אאוטס (SO, ע"ע) ולדעתי הוא החשוב משלושתם. מחושב על ידי חלוקת מספר הרצים שהרשה (ER, ע"ע) במספר האיניגים שהגיש (IP, ע"ע) התוצאה מוכפלת בתשע כדי לקבל את התוצאה למשחק שלם.

דוגמא: מריאנו ריברה "הרוויח" 12 רצים בעונת 2005 הוא הגיש 78.1 אינינגים. ממוצע הרצים למשחק של ריברה הוא- (12/78.1) X 9 = 1.38 רצים במשחק שלם. כמובן שריברה לא הגיש משחק שלם כל העונה אבל כדי ליצור השוואה בין המגישים יש לקבוע נקודת יחס.

• G - משחקים שהמגיש שיחק - Games Played - כל המשחקים בהם השתתף המגיש בין אם פתח בהם או לא.

• GF - משחקים שהמגיש סגר - Games Finished - המשחקים בהם המגיש לא פתח את המשחק והיה המגיש האחרון של קבוצתו, אם המגיש גם פתח וגם סיים הוא יזכה ב"משחק שלם" (CG ע"ע).

• GIDP - גידופ?ים (Grounded Into Double Plays) - מספר הפעמים בהם שחקני ההתקפה שעמדו מול המגיש חבטו את הכדור על הקרקע לפסילה כפולה. הנתון נחשב לכבוד עבור המגיש שכן האירוע יוצר מוטיבציה אצל הקבוצה ומוציא אותה ממצבי ביש.

• GO - פסילות על הקרקע Ground Outs - המקרים בהם הכדור נחבט על הקרקע, הגיע לאחד משחקני האינפילד והוא פסל את החובט בדרכו לבסיס הראשון. אם השחקן חבט את הכדור על הקרקע לפסילה כפולה (GIDP, ע"ע) יזכה המגיש לשני פסולים על הקרקע. הנתון לא כולל "באנטים" שהם חבטות שנחבטו על הקרקע בכוונה [ראה SAC בחלק א'].

פסילה על הקרקע נחשבת איכותית יותר מפסילה באוויר שכן ה"נזק" האפשרי מכדורים שנחבטו על הקרקע קטן באופן יחסי לכדורים שנחבטו לאויר.

• GO/AO - יחס פסילות על הקרקע/באויר - Ground Outs/ Fly Outs Ratio - כפי שהוסבר פסילות על הקרקע נחשבות "טובות" יותר מפסילות באויר, על כן נמדד המגיש גם ביחס בין המקרים שנותן אינדיקציה טובה יחסית לאופי החבטות כנגד המגיש.

לדוגמא: בשנת 2005 דרק לואו פסל את היריבים 371 פעמים על הקרקע ו-139 פעמים באוויר, יחס הפסילות על הקרקע/באויר הוא 371/139 = 2.82.

• GS - פתיחות - Games Started - המשחקים בהם הפיצ'ר היה הראשון עבור קבוצתו, כלומר הגיש בתחילת האינינג הראשון. נתון זה עוזר לסווג את הפיצ'רים לפותחים (Starting pitchers) ולמחליפים (Relief pitchers).

• GSH - גראנד סלאם הום ראנס - Grand Slams - מספר הפעמים בהם היריבים חבטו ל"גראנד סלאם" (הום ראן כשהבסיסים מלאים המזכה את הקבוצה בארבע נקודות) כנגד המגיש, כמובן שכמה שפחות יותר טוב. נתון זה לא נמדד באופן שתי אלא לאורך הקרירה של המגיש.

• H - חבטות - Hits - מספר החבטות שהמגיש "הרשה" ליריבים לחבוט. אם ניתן היה לפסול את היריב במאמץ סביר (ordinary effort) אך הוא בכל זאת הגיע לבסיס יחשב הדבר בד"כ כטעות של ההגנה (Error, ע"ע בחלק ההגנה). עם זאת ישנם מקרים בהם האירוע לא יחשב כחבטה או כטעות, וזאת במקרים בהם שחקן השדה בחר לפסול שחקן אחר ולא את החובט (Fielders Choise) או אפילו במקרה בו המגן עשה החלטה שגויה (ולא ביצוע לקוי שבגללו מקבלים טעות). למשל: שחקן השדה ניסה לפסול רץ בדרך לבסיס אחר ולא הספיק והחובט הגיע לבסיס הראשון אך אם שחקן השדה היה זורק לבסיס הראשון החובט היה נפסל.

• H/9 - חבטות למשחק - Hits per Nine Innings - מספר החבטות שהרשה המגיש ליריבים במשחק שלם, כלומר בתשעה אינינגים. בדומה לחישובים אחרים שנמדדים למשחק שלם דרך החישוב היא: חלוקת מספר החבטות שהרשה המגיש (H) במספר האינינגים שהגיש (IP) כשהתוצאה מוכפלת בתשע.

לדוגמא: בעונת 2005 רוג'ר קלמנס האלמותי הרשה 151 חבטות ב 211.1 איניגים, כלומר במשחק שלם הוא הרשה (151/211.1) X 9 = 6.94 חבטות.

• HB או HBP - פגיעה בחובט - Hit Batsmen - מספר הפעמים בהם המגיש פגע בחובט בכדור שהיה מחוץ לתחום הזריקה והחובט לא ניסה לחבוט. התוצאה היא שהחובט הולך לבסיס הראשון בדומה להולכה (BB) נתון זה מקביל לנתון שחקני ההתקפה שנפגעו מהגשה [Hit By Pitch], ולפעמים נקרא כך גם עבור המגישים. ככל שמספר הפעמים גבוה יותר זה מעיד על חוסר שליטה בזריקות.

• HLD, החזקות (Hold) - פה הענין כבר קצת מסתבך, ולכן שיעור קצר- הסברנו כבר שהניצחון או ההפסד נזקף לזכותו של המגיש, אבל אם המגיש נכנס כשקבוצתו בעמדת יתרון שנשמר עד סוף המשחק הוא לא מקבל ניצחון אלא הפיצ'ר שהשיג את היתרון, עם השנים כאשר עלתה חשיבותם של המגישים המחליפים (פעם המגיש הפותח היה בד"כ גם מסיים את המשחק) הוחלט להוסיף עוד סטטיסטיקה שנקראה שמירה, השמירה נרשמה למגיש האחרון של הקבוצה בתנאים מסוימים.

כשההתמקצעות עלתה עוד שלב התברר שצריך עוד סטטיסטיקה שתשקף את התרומה למשחק של מגישי הביניים (המחליפים שלא סוגרים את המשחק) ולכן בשנות התשעים הוסף גם נתון ההחזקה שפרושו הוא שמירה על היתרון עד המחליף הבא. להסבר מפורט ע"ע שמירות (Saves) שם יוסבר מתי מקבלים שמירה או החזקה וכן מהי "שבירת שמירה".

• HR - הום ראנז - Home Runs - מספר הפעמים בהם היריבים חבטו להום-ראן כנגד המגיש. כמו "גראנד סלאם" גם פה פחות זה עדיף.

• I/GS - מספר האינינגים לפתיחה - Innings Per Games Started - נמדד, כמובן, רק עבור מגישים פותחים ומשקף עד כמה הם נכנסים למשחק. מחושב ע"י חלוקת מספר האינינגים ששיחק במשחקים שפתח בלבד במספר המשחקים שפתח (GS ע"ע).

הסברנו קודם שמשחק שלם (CG) הוא תעודת כבוד עבור מגיש. עם זאת, יש קבוצות שבהם המגישים כמעט אף פעם לא נשארים כל המשחק מכיוון שיש להם מחליפים מצויינים שעושים את העבודה. הנתון הזה בודק את יכולתו של המגיש הפותח לעשות את עבודתו כראוי.

הופעה איכותית - Quality Start - ניתנת לפותח אם הוא שרד לפחות שישה אינינגים והרשה לכל היותר שלוש ריצות, כלומר תוצאה של מעל 6 אינינגים בממוצע לפתיחה תחשב תוצאה מצויינת. לדוגמא: בשנת 2005 יוהן סנטנה הגיש 231.2 אינינגים את כולם הוא הגיש ב 33 משחקים אותם פתח, זאת אומרת שהוא הגיש (231.2/33) = 7.02 אינינגים למשחק אותו פתח.

• IBB - הולכות מכוונות - Intentional Walks - ראה גם הולכות (BB), מספר הפעמים בהם המגיש הוליך את החובט בכוונה לבסיס הראשון, מגישים לא עושים זאת על דעת עצמם, הם מקבלים הוראה ברורה מהספסל לעשות זאת.

• IP - אינניגים שהגיש - Innings Pitched - מספר האינינגים שהפיצ'ר הגיש, על כל פסילה של יריב שקרתה בזמן שהמגיש היה במשחק הוא מקבל שליש איניננג (שכן שלוש פסולים הם אינינג שלם) השלישים נספרים ב"נקודה עשרונית". כלומר אם המגיש פסל 377 יריבים הוא הגיש 125 אינינגים ושני שליש או כמו שהאמריקאים כותבים 125.2 אינינגים.

• IR - רצים שהתקבלו בירושה - Inherited Runs - זוכרים שהסברנו שרצים שכבר היו על הבסיס כאשר המגיש עלה לשחק נחשבים כרצים של המגיש הקודם? אז זהו, כמובן שהאמריקאים לא מסתפקים בזה אלא מחשבים עבור המגיש המחליף כמה רצים שירש הצליחו להשלים את הסיבוב ולהגיע הביתה, לצורך זה קיים הנתון IRA או IRS. לא מדובר במחתרת האירית או בשלטונות המס האמריקאים אלא, כאמור, ברצים שירש המגיש ונכנסו הביתה. פירוש ראשי התיבות- Inherited Runs Allowed או Inherited Runs Scored, באופן לא רשמי נספר גם היחס בין הרצים שירש המגיש ועשו נקודה לבין כלל הרצים שירש (IRA/IR), תוצאה נמוכה משליש נחשבת טובה ופרושה שהמחליף לא נלחץ גם כשהוא נכנס במצב לא כ"כ נוח.

• K/9 - סטרייק-אאוטס ס"א למשחק שלם -Strikeouts per Nine Innings - כמו נתונים רבים אחרים גם הס"א שהשיג המגיש מחושבים למשחק שלם וגם כאן החישוב הוא מספר הס"א שהשיג המגיש (SO) חלקי מספר האיניגים שהגיש (IP) כאשר התוצאה מוכפלת בתשע.

לדוגמא: מארק פריור, הפיצ'ר הצעיר של הקאבס, הוביל את הליגה בשנת 2005 בס"א למשחק שלם. הוא השיג 188 ס"א ב 166.2 אינינגים בהם הגיש ולכן הוא פוסל בסטרייק-אאוט (188/166.2) X 9 = 10.15 שחקנים במשחק שלם.

האות K הגיעה מהאוהדים, והיא נלקחה מאיגרוף שם ראשי התיבות KO פרושם נוק-אאוטס. ההקבלה ברורה, ס"א הם הנוק-אאוט של הפיצ'ר כנגד החובט.

• K/BB - יחס ס"א להולכות - Strikeout/Walk Ratio - מדד הבוחן את השליטה של המגיש בכיוון הזריקות ביחס לאיכות הזריקות שלו, או במילים אחרות, כיוון שס"א דורש תחכום ועוצמה בזריקות, האם השגת פסילות בס"א משפיעות על השליטה של המגיש שמתבטאת במספר ההולכות אותם הרשה.

לדוגמא: בשנת 2005 השיג רנדי ג'ונסון 211 ס"א והרשה רק 47 הולכות. כלומר לכל הולכה אותה הרשה הוא פוסל 211/47 = 4.31 חובטים בס"א. ככלל ניתן לומר, שיחס של מעל 3 הוא יחס טוב ופחות מ 2 קצת בעייתי.

• L - הפסדים - Losses - מגיש "זוכה" להפסד כאשר נכנס למשחק בשוויון או ביתרון של קבוצתו ומפסיד את המשחק או עוזב את המשחק כאשר קבוצתו בפיגור שלא נסגר עד לסיום המשחק. כיוון לרצים שהמגיש השאיר על הבסיסים "שייכים" לו, לעיתים מגיש יכול לזכות בניצחון (W ע"ע), הפסד או אי החלטה (No Decision) כאשר הוא כבר לא במשחק, למשל אם הוא יוצא ביתרון רץ אחד אבל יש שני רצים על הבסיסים, אם הם לא יכנסו הביתה וקבוצתו לא תשמוט את היתרון הוא יזכה בניצחון, אם שניהם יכנסו הביתה וקבוצתו לא תחזור מהפיגור הוא יקבל הפסד- בכל מקרה אחר לא תהיה הכרעה.

• MB/9 - רצים למשחק שלם - Baserunners per Nine Innings - מספר השחקנים בממוצע שעולים לבסיס כנגד המגיש במשחק שלם. מחושב כך, כל השחקנים שעלו לבסיסים כנגד המגיש למעט מי שהגיע לבסיס הראשון בשל טעות של ההגנה (E) או בשל כדור שעבר את התופס (PB) מחולק במספר האינינגים אותם הגיש כאשר התוצאה מוכפלת בתשע. נתון זה בודק כמה אפשר "לגעת" במגיש, כלומר לעשות משהו נגדו. השימוש בנתון זה אינו נרחב שכן יש מדד דומה הבוחן יכולת זו לגבי האירועים הרגילים במשחק (WHIP, ע"ע).

• NP - מספר ההגשות הכולל - Number of Pitches Thrown - כל ההגשות אותן זרק המגיש. ככלל מגיש פותח זורק כמאה זריקות במשחק ומגיש מחליף בין 20-40. נתון זה הוא הבסיס לחישוב מספר ההגשות לאינינג שהגיש (P/IP).

• OBA - אחוזי הגעה לבסיס של היריבים - On-base Against - מודד את סיכויי ההגעה לבסיס של היריבים, מחושב בדומה ל-OBP (ראה חלק א') ככלל המדובר במספר השחקנים שהגיעו לבסיס בעקבות חבטות, הולכות ופגיעות בחובט חלקי מספר ניסיונות החבטה [AB] מול המגיש בתוספת החובטים שהלכו, נפגעו מזריקה או חבטו חבטת הקרבה באויר [SF], תוצאה של עד 300. (30%) היא תוצאה מצויינת. את עונת 2005 הוביל יוהאן סנטנה עם 250.

• P/GS - הגשות למשחק שפתח - Pitches per Start - מספר הזריקות של המגיש למשחק שפתח, ככלל מגיש בד"כ מגיע לכמאה זריקות לפתיחה. עם זאת תוצאה נמוכה יותר לא מעידה בהכרח על איכות זריקות יותר טובה (כלומר דרושות למגיש פחות זריקות כדי לפסול שחקנים) אלא דווקא על "פתיחות" קצרות יותר ולא ממש מוצלחות. מספר גבוה ממאה מעיד על יכולת טובה של היד של החובט, כיוון שניתן ל"העמיס" עליה יותר. בשנת 2005 הוביל ליבאן הרננדז של וושינגטון את הליגה עם 4009 הגשות ב 35 פתיחות, כלומר, 4009/35 = 114.5 הגשות לפתיחה.

• P/IP - מספר ההגשות לאינינג - Pitches per Innings Pitched - מדד הבודק בדרך טובה כמה המגיש "חסכוני" כלומר כמה הגשות הוא צריך בשביל לפסול שחקן יריב, בדרך כלל יש מתאם גבוה בין נתון זה למספר האינינגים לפתיחה (I/GS ע"ע). בשנת 2005 הוביל את הליגה הפותח קרלוס סילבה של הטווינז עם תוצאה יוצאת דופן של 12.18 הגשות לאינינג. ככלל עד 15 הגשות לאינינג הם תוצאה טובה עבור פותחים שמשקפת 6.2 אינינגים למאה הגשות.

• PK - קטיפות - Pick-offs - מספר הרצים שהמגיש הצליח לקטוף בבסיס בו עמדו (ראה גם CS בחלק א').

• R - ריצות Runs - מספר הריצות שהקבוצה היריבה השיגה מול המגיש, גם רצים שהוריש למגיש שאחריו והשלימו את הסיבוב (IRA ע"ע) יחשבו כרצים של המגיש הראשון. בנתון זה מחושבים גם רצים שהגיעו לבסיס או הגיעו לבסיס הבית בעקבות טעויות של ההגנה או בשל כדור שעבר את התופס (PB), וזאת בניגוד לריצות שהמגיש "הרוויח" בעצמו (ER ע"ע).

• RW - ניצחונות כמחליף - Relief Wins - מספר הניצחונות (W ע"ע) שהשיג הפיצ'ר במשחקים בהם לא פתח.

• SB - גניבות בסיסים - Stolen Bases - כאשר שחקן יריב גנב בסיס המגיש והתופס "זוכים" בבסיס גנוב. ישנם מגישים אשר ידועים ככאלה שקל לגנוב בסיס נגדם, הבולט בניהם הוא גרג מדוקס האלמותי אשר בשנים האחרונות מאז "הזדקן" קל יותר לגנוב מולו בסיסים. בד"כ הבסיס שנגנב הוא הבסיס השני כלומר, רץ התקדם מהבסיס הראשון לשני- לכן יש פחות סיכוי לגנוב בסיס מול מגיש שמאלי שכן הוא עם הפנים כלפי הרץ בבסיס הראשון.

• SHO - השתקות -Shutouts - מגיש מזוכה בהשתקה אשר הוא מגיש משחק שלם (CG) והקבוצה היריבה לא השיגה אפילו נקודה אחת. השגת השתקה היא כמובן כבוד גדול למגיש, את טבלת כל הזמנים מוביל וולטר ג'ונסון ששיחק בוושינגטון סנטורז בשנים 1907-1927, עם 110 השתקות, אך בתקופתו הפותח היה בד"כ גם מסיים את המשחק. את רשימת השחקנים הפעילים מוביל, מי אם לא, רוג'ר קלמנס עם 46 השתקות, קלמנס הוא גם היחיד בחמישים הראשונים בכל הזמנים (מקום 26).

ישנן שתי גרסאות משודרגות של השתקות: הראשונה - אפס חבטות (No-Hitter) שהוא משחק בו אף חובט לא הצליח להגיע לבסיס בעקבות חבטה מוצלחת, אך היו חובטים שעלו לבסיס בעקבות טעויות של ההגנה (E ע"ע) או שהלכו לבסיס (BB ע"ע). גרסא משודרגת של אפס חבטות היא "משחק מושלם" (Perfect Game) שהוא משחק בו אף שחקן יריב לא הגיע לבסיס בכל דרך שהיא. אלו כמובן ארועים נדירים מאד, מתחילת המילניום היה רק משחק מושלם אחד אותו השיג רנדי ג'ונסון בעונת 2004 בניצחון קבוצתו לשעבר אריזונה מול אטלנטה.

• SLG - אחוזי עוצמת חבטה כנגד המגיש - Slugging Percentage Allowed - מחושב ע"י מספר הבסיסים שהשיגו היריבים כנגד המגיש (TB ע"ע), חלקי מספר ניסיונות החבטה כנגדו [AB]. תוצאה של 400. ומטה היא תוצאה טובה מאד, בשנת 2005 הוביל את הליגה רוג'ר קלמנס עם תוצאה מדהימה של 284.

• SO - סטרייק-אאוטס - Strikeouts - נחשב לאחד משלושת הנתונים החשובים ביותר עבור מגיש, מספר הפעמים בהם פסל המגיש את החובט ע"י שלוש הגשות מוצלחות אשר מתקבלות, ככלל, מהגשות חוקיות שהיריב לא ניסה לחבוט בהם או מקרים בהם היריב ניסה לחבוט ולא הצליח. המקרים בהם יזכה החובט בהגשה מוצלחת מפורטים בחלק א'. היתרון הגדול בס"א הוא מניעת התקדמות הרצים על הבסיסים.

• SV - שמירות - Saves - מספר המשחקים בהם מגיש מחליף נכנס למשחק כאשר קבוצתו ביתרון של עד שלוש נקודות או במקרה שהחובט או החובט הבא מסמל את הרץ המשווה, כלומר, היתרון המקסימלי הוא חמש נקודות אם הבסיסים מלאים (שלוש שעל הבסיסים, החובט והחובט הבא- שמסמל את הרץ המשווה). במידה והקבוצה לא איבדה את היתרון עד סוף המשחק והמגיש היה המגיש האחרון של קבוצתו הוא יזכה בשמירה. אם הוא יוחלף הוא יזכה בהחזקה- כלומר, שמירת היתרון (HLD ע"ע) גם אם אחרי שיצא הקבוצה איבדה את היתרון. בעבר שמירה היתה מתקבלת רק בהגשת שלושת האינינגים האחרונים לפחות, כאשר המגיש נכנס למשחק ביתרון (כל יתרון) שלא נמחק עד לסיום המשחק.

היום ניתן לקבל שמירה באחת משתי האופציות, אם כי האופציה הישנה, של הגשת שלוש איניגים לפחות, היא נדירה. בעונת 2005 הוביל את הליגה צ'אד קורדרו הצעיר של וושינגטון עם 47 שמירות בעונה הראשונה שאותה פתח כקלוזר.

• SVO - אפשרויות שמירה -Save Opportunities - מספר המשחקים בהם מגיש מחליף נכנס למשחק במצב שאם היה מסיים אותו היה זוכה בשמירה והוא לא קיבל החזקה. כלומר, כל המקרים בהם המגיש קיבל שמירה או שבר שמירה (Blown save) כלומר, איבד את היתרון.

שבירת שמירה אינה נתון הנספר באופן עצמאי, מספר שבירות השמירה הוא ההפרש בין מספר אפשרויות השמירה למספר השמירות. מספר שבירות השמירה הוא הנתון החשוב ביותר עבור קלוזר (מגיש שתפקידו לסגור את המשחק). בשנת 2005 הוביל את הקלוזרים (במפתיע, יש לומר) ראיין דמפסטר מהקבס עם 33 שמירות מתוך 35 אפשרויות שמירה, כלומר, שתי שבירות שמירה בלבד. דמפסטר וטרבור הופמן מסן דייגו (43/46) היו היחידים עם פחות משבירה אחת לכל 15 משחקים. נהוג לחשוב כי 90% הצלחה בשמירות (כלומר שבירה אחת כל 10 אפשרויות) הוא הגבול המפריד בין הטובים לטובים ביותר. קלוזר שאחוזי ההצלחה שלו נמוכים מ 80% בד"כ לא ימשיך בתפקיד לאורך זמן.

• TB - מספר הבסיסים הכולל -Total Bases - מספר הבסיסים הכולל אותו הרשה המגיש לשחקני הקבוצה היריבה להשיג (על סינגל מקבלים 1, דאבל- 2, טריפל- 3, הום ראן- 4).

• UR - רצים לא "באשמת" המגיש -Unearned Runs - ההפרש בין מספר הרצים הכולל (R ע"ע) שהרשה המגיש לבין הרצים שהושגו באשמתו (ER ע"ע). כלומר, נקודות שצברו היריבות בשל טעויות של ההגנה.

• W - ניצחונות -Wins - נחשב כאחד משלושת הנתונים החשובים ביותר עבור מגיש פותח ויש רבים הטוענים שהוא החשוב ביותר. ככלל, פיצ'ר יזכה בניצחון אם בשלב מסוים בו שיחק קבוצתו לא היתה ביתרון וניצחה לבסוף את המשחק, במידה והמגיש הוחלף והקבוצה איבדה את היתרון ולבסוף ניצחה, הפיצ'ר שהשיג את היתרון האחרון יזכה בניצחון.

מגיש פותח חייב להגיש חמישה אינינגים שלמים כדי לקבל ניצחון, במידה והוא השיג יתרון שנשמר עד סוף המשחק אך לא השלים חמש אינינגים יקבל את הניצחון המגיש המחליף, שלדעת שופטי הסטטיסטיקה, תרם את התרומה הגדולה ביותר למשחק. במקרה כזה המגיש שקיבל את הניצחון לא יקבל החזקה (HLD ע"ע) או שמירה (SV ע"ע) גם אם הם מגיעות לו על פי הכללים.

• WHIP - הולכות וחבטות לאינינג (Walks + Hits/Innings Pitched) - מדד הבוחן כמה שחקנים מצליחים להגיע לבסיס בארועים רגילים באינינג אחד בו הפיצ'ר הגיש. נחשב למדד מאד חשוב עבור מגישים מחליפים ועבור עכברי פנטזי (המכנים אותו [גם בעברית] "וויפ"), אחרי הכל אם שחקנים לא עולים לבסיס הם לא יכולים לעשות נקודות.

לדוגמא: בשנת 2005 הוביל את הליגה פדרו מרטינז, הוא הרשה 159 חבטות והוליך 47 חובטים ב- 217 אינינגים שהגיש כלומר ה WHIP שלו היה 159+47/217 = 0.95

ככלל, ממוצע של פחות מ-1 נחשב מעולה, בייחוד עבור מגישים פותחים. ממוצע של עד 1.25 נחשב טוב, ממוצע מעל 1.5 מתחיל להיות בעייתי.

• WP - הגשות פרועות - Wild Pitches - במידה והגשה עברה את התופס שלא יכל לתפוס את הכדור במאמץ רגיל (Ordinary Effort) ולפחות אחד מהרצים הצליח להתקדם בסיס "יזכה" המגיש בהגשה פרועה. ככל שיש למגיש יותר הגשות פרועות זה מעיד על חוסר שליטה בהגשות שלו. הגשה פרועה אחת כל 500 הגשות נחשבת כאקראית ויוצאת מהכלל, לעומת זאת הגשה פרועה כל 200-250 הגשות או פחות נחשבת כמעידה על בעיית שליטה.

• WPCT - אחוזי ניצחון - Winning Percentage - אחוז הניצחונות שהשיג המגיש מתוך המשחקים שהסתיימו בהחלטה (ניצחון או הפסד), משחקים שמסתיימים ללא החלטה (No Decision) לא נספרים. 60 אחוז (או 600.) ומעלה נחשב תוצאה טובה. את הליגה הוביל בשנת 2005 כריס קרפנטר עם 21 נצחונות וחמישה הפסדים, כלומר 21/26 = 808. אחוז ניצחונות.

קיימת ביקורת על כל נושא הניצחונות והיא שהמגיש לא אחראי להתקפה. יש מגישים שזוכים בניצחונות על הופעות מבישות וכאלו שבהופעות הירואיות מפסידים כי קבוצתם לא עשתה כלום בהתקפה. למשל ב-12/8/2005 דונטרל ויליס הרשה רק ריצה אחת בשמונה אינינגים והפסיד משחק לסן-פרנסיסקו בתוצאה 1:0, ואילו מאט קלמנט ניצח ב-4/8/2005 מול קנזס סיטי העלובים במשחק בו הגיש חמש אינינגים במהלכם הרשה שש ריצות לאחר שהתקפת בוסטון הפכה, באינינג הרביעי, פיגור 5:1 ליתרון 5:9.

• XBA - חבטות מרובות בסיסים - Extra Base Hits Allowed - מספר החבטות ליותר מבסיס אחד (דאבלים, טריפלים והום ראנז) שחבטו היריבים כנגד המגיש.

הערה אחרונה לסיום חלק המגישים: פעמים רבות הנתונים של המגיש האהוב עליך יותר טובים משל המובילים בטבלת הליגה והוא לא מופיע ברשימה - יש לכך סיבה אחת, הוא לא שיחק מספיק - ישנם מגישים רבים שמשחקים מעט מאד, בעיקר צעירים שממלאים חורים. כדי שהם לא "ישתלטו" על הרשימות פיצ'ר חייב להגיש לפחות אינינג אחד על כל משחק של קבוצתו (כלומר 162 אינינגים בשנה לפחות) כדי להכנס לכל רשימת מובילים המבוססת על ממוצע (לדוגמא: ממוצע רצים למשחק).

כאשר מדובר בערכים מוחלטים (לדוגמא: מספר הניצחונות) יופיעו כולם (כיוון שמי ששיחק מעט גם כך לא יכנס לרשימה). הבעיה העיקרית בחתך שנבחר- רק מגישים פותחים שלא נפצעו במהלך העונה נכנסים לסטטיסטיקה. ישנם מדדים לא רשמיים בהם מחושבים כל הפיצ'רים שהשיגו לפחות אינינג אחד לכל שלושה משחקים ששחקה קבוצתם (כלומר, לפחות אאוט אחד למשחק) שבפועל מכניסים לרשימות גם מגישים מחליפים שמשחקים באופן סדיר או מגישים פותחים ששחקו רק חלק מהעונה.

• A - אסיסט - Assists - שחקן זוכה באסיסט בכל פעם שבה מסר כדור לשחקן הגנה אחר שהביא לבסוף לפסילת שחקן יריב. בניגוד לכדורסל גם במקרים בהם המסירה היתה טובה אך בגלל טעות (E, ע"ע) של שחקן הגנה אחר לא נפסל שחקן יריב יזכה המוסר באסיסט. לשחקני האינפילד אסיסט היא פעולה הקוראת פעמים רבות בכל משחק, אבל לשחקי האאוטפילד אסיסט היא פעולה נדירה יחסית המזכה אותם ב"אאוטפילד אסיסט" (OFA) המעידה על משחק הגנה משובח. בשנת 2005 הוביל את הליגה מאני רמירז עם 17 אסיסטים מהאאוטפילד, חלק מהפרשנים מיחסים זאת לשדה השמאלי הקטן ב"פנווי פארק" האיצטדיון של הרד-סוקס, אשר מאפשר לרמירז לעמוד קרוב יחסית לאינפילד.

• CS - תפיסות על חם - Caught Stealing - נתון הנספר בהגנה רק עבור תופסים ומגישים, כאשר שחקן מנסה לגנוב בסיס ונתפס, המגיש והתופס מקבלים "תפיסה על חם" התופס מקבל גם אסיסט (ע"ע), אך בניגוד לאסיסט "תפיסה על חם" תתקבל רק מפסילה בפועל של היריב. הנתון נחשב כאות כבוד עבור תופסים ומעיד על שחרור מהיר ומדיוק של הכדור. את העונת 2005 סיימו שני תופסים עם 39 "תפיסות על חם", אך בעוד שחורחה פוסאדה מהיאנקיז הרשה 90 גניבות בסיסים מוצלחות, מייק מת'אני מסן-פרנסיסקו הרשה רק 63.

ישנו מדד לא רשמי הבודק את אחוזי ה"תפיסות על חם" של התופס. בקטגוריה זו מוביל את הליגה איבן רודריגז (I-ROD) מדטרויט עם 35 תפיסות ורק 33 גניבות מוצלחות כלומר אחוזי התפיסות שלו הם 35/33+35 = 51.5%, אפשר לשים לב שעובדה זו גורמת ליריבים לחשוב פעמיים לפני שהם מנסים לגנוב מולו (סה"כ הניסיונות מולו היו 68, לעומת 102 מול מת'אני ו-129 מול פוסדה למרות שלא שיחק פחות מהם).

• DER - מדד יעילות הגנתית - Defensive Efficiency Rating - נמדד באופן קבוצתי בלבד, זהו מדד הבוחן את אחוז הפסילות שעשתה ההגנה מתוך הפעמים שהכדור נחבט לחלק החוקי של המגרש (In play) טעויות של ההגנה נספרות כפסילה שכן הן ארוע מיוחד ואקראי שאינו משקף. מחושב כך- מחלקים את מספר החבטות שספגה הקבוצה למעט הום-ראנז (H-HR) במספר החובטים שעלו לחבוט למעט הום-ראנז, הולכות, פגיעות בחובט וסטרייק אאוטס (PA-HR-BB-HBP-SO) את התוצאה מחסירים מאחד. ההום-ראנז לא נספרים כיוון שאין להגנה מה לעשות נגדם.

לדוגמא: בכל עונת 2005 אוקלנד הרשתה 1315 חבטות (H) מתוכם 154 הום-ראנז (HR), עלו לחבוט מולה 6080 חובטים (PA), מתוכם 504 הלכו לבסיס הראשון (BB), 60 נפגעו מהגשה (HBP) ו- 1075 נפסלו בסטרייק-אאוט. חיוב מעלה כי היעילות ההגנתית שלה היא -
(1315-154/6080-154-504-60-1075) - 1 = 72.92% או 7292. (שימו לב שהפעם יש ארבע ספרות אחרי הנקודה) כלומר ב 73% מהמקרים שכדור נחבט לשטח החוקי, להגנת אוקלנד היתה אפשרות לפסול שחקן יריב.

• DP - פסילות כפולות - Double Plays - בכמה מקרים שחקן ההגנה היה שותף למהלך שפסל שני שחקני יריב. ברוב המקרים המגינים המשתתפים הם שלושה מארבעת השחקנים שבין הבסיסים (שלושת אנשי הבסיסים והשורט-סטופ).

• E - טעויות - Errors - שחקן "מזוכה" בטעות בכל פעם שהיתה לו אפשרות, במאמץ סביר, לפסול שחקן יריב או למנוע ממנו להתקדם בין הבסיסים ובגלל זריקה לא מוצלחת או תפיסה לא מוצלחת היריב הגיע לבסיס או התקדם בסיס. מקרה מיוחד של טעות הוא כאשר כדור נחבט מחוץ לתחום החוקי והמגן היה יכול, במאמץ סביר, לתפוס את הכדור באויר אך פספס, במקרה זה המצב של קבוצתו לא השתנה לרעה שכן אף אחד לא יכול להתקדם בחבטה מחוץ לתחום, המגן "יזכה" בטעות גם אם לאחר מכן אותו חובט נפסל ולא קידם אף אחד על הבסיסים.

הערות נוספות:

1. טעות ניתנת רק על ביצוע לקוי ולא על החלטה שגויה, לדוגמא, אם שחקן ניסה לפסול רץ בבסיס השני אבל הרץ הקדים את הכדור ובגלל המסירה לבסיס השני גם החובט הגיע לבסיס הראשון, השחקן לא "יזכה" בטעות למרות שאם הוא היה זורק לבסיס הראשון הוא היה פוסל את החובט, מקרה כזה נקרא "החלטה של שחקן שדה" (Fielder's Choice) והחובט לא יזכה בחבטה מוצלחת (Hit).

2. טעות ניתנת על כל חלק של המהלך בנפרד (תפיסה וזריקה), יש לכך שתי השלכות עיקריות- אם במהלך יוצא דופן המגן הצליח לתפוס כדור, אך זרק לא טוב, והיריב הגיע לבסיס המגן יקבל טעות למרות שבמאמץ סביר הוא בכלל לא היה תופס את הכדור והיריב היה מגיע לבסיס בכל מקרה. כמו כן אם המגן לא תפס את הכדור כמו שצריך וגם זרק לא טוב ולדעת שופטי הסטטיסטיקה כל טעות גרמה ליריב לשפר את מצבו המגן יקבל שתי טעויות על אותו מהלך.

לדוגמא: במאמץ סביר החובט היה נפסל בבסיס הראשון, אבל בגלל תפיסה לקויה הוא הגיע לבסיס הראשון ובגלל זריקה לא מוצלחת הוא התקדם לשני המגן "יזכה" בשתי טעויות, לעומת זאת אם בגלל תפיסה לא מוצלחת החובט הצליח להתקדם שני בסיסים זה יחשב רק כטעות אחת.

• FPCT - אחוזי הצלחה בפסילות - Fielding Percentage - מדד הבוחן את יעילות המגן, מחושב לפי כל המהלכים ההגנתיים בהם הצליח לפסול שחקן (בעצמו או באסיסט) חלקי כל האפשרויות שהיו לו לפסול שחקן (TC ע"ע) שהם המהלכים שהצליח לפסול והטעויות (E ע"ע) שעשה. יש לציין שהמדד קצת מעוות שכן ישנם טעויות שבהם היריב רק התקדם בין הבסיסים אבל לא היתה למגן אפשרות לפסול אותו.

ישנם עמדות בהם המהלכים פשוטים יותר (בעיקר שחקני האאוט-פילד, התופס ושחקן הבסיס הראשון) שכן הם מוסרים הרבה פחות ולכן את הנתון הזה יש לבחון לפי עמדות.

לדוגמא: עומר ויזקל מסן-פנסיסקו הוביל את הליגה בעמדת השורט-סטופ, הוא פסל 234 שחקנים ומסר 426 אסיסטים, בכל הנה הוא עשה רק שמונה טעויות ולכן אחוזי ההצלחה שלו הם: 234+426/234+426+8 = 98.8% או 988.

• G - משחקים Games Played - מספר המשחקים בהם השחקן השתתף בהגנה. החובט הנבחר באמריקן ליג (DH), וכן שחקנים שעלו כמחליפים רק לחבוט (PH), או לרוץ (PR) לא יחשבו כאילו הם שיחקו כשחקני שדה באותו משחק.

• GS - משחקים כפותח - Games Started - מספר המשחקים בהם השחקן עלה בהגנה עבור קבוצתו באינינג הר