מילים טובות?! על לפיד?!

כן. מיכל מירון-שקד יודעת שזה לא פופלארי היום, אבל היא לא שוכחת ליוסף לפיד את פועלו כשר המשפטים ואת דחיקת ש"ס מהממשלה

מיכל מירון-שקד

טומי לפיד יודיע היום, כנראה, על פרישתו מהפוליטיקה.

זה לא טרנדי לכתוב עכשיו בגנות הדמוקרטיה ובזכות טומי לפיד. ההפך הוא הנכון. כתיבה פופליסטית מכתיבה בימים אלה את הבון-טון, שמגביר את לחלוחית השמחה לאיד על תוצאות הפריימריס בשינוי, תוצאות שהרסו את המפלגה.

ההפסד הצורב של פורז בקרב על המקום השני הפך להפסד הצורב-מאוד של טומי לפיד והמשיכה שלנו לכאבו ולצערו של האחר הובילה אותנו לשמוח לאידו של האיש' שהפך לשותף בכיר בממשלתו השניה של אריאל שרון לאחר שזכה ב-15 מנדטים בבחירות 2003.

לשמוח לאידו של טומי לפיד, שהיה שר משפטים עד שפוטר יחד עם מפלגתו, זה אומר לשכוח את ערמת ההישגים שרשם עבורנו במאבק מול הדתיים, ששיאו היה גירושה של ש"ס מהממשלה. טומי לפיד הוא-הוא האיש, שבזכותו נהנינו משלוש שנים בלי דתיים בממשלה. טומי לפיד הוא האיש שהצליח להוציא את ש"ס מהממשלה, בפעם הראשונה בתולדותיה מאז הוקמה. טומי לפיד הוא האיש שהצליח להושיב על כסא שר הפנים אדם חילוני- לראשונה אחרי שנים שהתפקיד של שרי הפנים אויש בדרך קבע בידי אנשים מטעם אגודת ישראל, ש"ס והמפדל.

אבל טומי לפיד לא היה רק פרלמנטר מצוין שבא ממקום של שנאה עזה לדתיים. הוא היה גם, אומרים מי שהכירו אותו מעבודתו כשר המשפטים, האנושי מכל שרי המשפטים שידעה מדינת ישראל.

לפיד היה שר משפטים שהצהיר שאיכפת לו מהאדם הקטן, מהפרט, מהאסיר בבית הכלא ומבני משפחתו שנותרו מאחור. היה זה שר המשפטים טומי לפיד שתלה שלטים ברחבי המשרד: "אם יש צדק יופע נא מייד" - (ציטוט משיר של ביאליק). הוא היה היחיד משרי המשפטים שראה לנגד עיניו את האנשים ולא את האג'נדות.

שרי המשפטים יוסי ביילין ודוד ליבאי הצטיינו בראיית רוחב של מצב זכויות האדם. שר המשפטים מאיר שטרית היה שר ביצועיסט במיוחד וחתר לרפורמות זריזות ומועילות (דוגמת מבצע הקנסות) וניצול טוב של המשאבים המשפטיים. שרת המשפטים היום, ציפי ליבני, הייתה מעורבת בפוליטיקה גבוהה של תהליכי ההתנתקות ונשאבה אליהם.

רק שר המשפטים לפיד חרת על דגלו, בניגוד לתדמית הכוחנית שלו ולדימוי שבנה לעצמו בפופוליטיקה, את האכפתיות למעמד הפרט בתוך המערכת המשפטית. הוא רצה שלאדם הקטן תהיה נגישות לחוק ולנציגיו. ליבני ושטרית לא ביקרו בבתי כלא ולו פעם אחת במהלך כהונתם כשרי משפטים.

לטומי לפיד, אומרים במשרד המשפטים, לא היה שני בביקורים בבתי כלא ובבתי משפט. . הוא רצה לראות לאסירים ולמתדיינים את הלבן בעיניים. היה לו האומץ לעמוד מולם ולנסות להבין את מצבם והוא גילה אנושיות וסובלנות ועניין אמיתי בכל אחד ואחד מהם. דווקא הוא, שהיה שר מטעם מפלגה שייצגה את העשירון הלבן והעליון, טרח יותר מכל שר אחר לפניו לראות את האחר, להבין את מצבו ולראות איך אפשר לתקנו.

טומי לפיד אורז היום את מזוודתו ואת משנתו הפוליטית, והולך הביתה. דווקא אברהם פורז, שהציע את הפרישה הזו נוכח ההפסד המר במרכז שינוי לטובת רון לוינטל וחברים צעירים אחרים, ממשיך לחפש לעצמו מקלט פוליטי בקרב מפלגות אחרות.

שמו של טומי לפיד ייחרת בזיכרון הלאומי כמי ששחרו הפציע לעונה אחת בלבד יחד עם פוליטיקאים (אמנון שחק-ליפקין, יצחק מרדכי) ומפלגות לרגע (ד"ש, מפלגת המרכז). אולם יש לזכור כי ב-15 שניות התהילה שלו, עשה לפיד רבות לטובת החילוניים ולטובת אוכלוסיות שלמות של אסירים ושל השכבות החלשות שנזקקו לבתי המשפט - שכבות שפוליטיקאים רבים מעדיפים לשכוח שכן אין שכרן בזוהרן. אם מתעקשים, אפשר לשמוח היום בנפילתו של האיש, אולם אי אפשר למחוק את פועלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully