זיתים ודפוקים

זה לא כל כך נעים לראות עצי זית כרותים, כשהם מושלכים היכן שננטעו עשרות שנים קודם לכן, לתפארת המקום ופרנסת הבעלים. בחודשים האחרונים נכרתו קרוב ל-2000 עצי זית של פלסטינים באירועים שונים, בעיקר באזור שכם, מחציתם – בחודש האחרון. 2000 עצים והרבה משפחות שנותרו ללא פרנסה בעונת המסיק הבאה ואחריה.

במשטרה חושדים, כי האחראים למעשים הם מתנחלים קיצוניים. ההלכה אוסרת עקירת עצי פרי, להוציא סיבות ביטחוניות. אלא שבמשטרה, מסבירים, אין ראיות תומכות בחשדות אשר מאפשרות, בסופו של יום, להעמיד את החשודים לדין.

ראש השב"כ, יובל דיסקין, יודע שלא כך הם פני הדברים. הוא עצמו העביר לצה"ל ולמשטרה פרטים מזהים על צעירים מנוער הגבעות, תושבי ההתנחלויות יצהר ואיתמר, שעקרו עצי זית של פלסטינים. לדבריו, המשטרה וצה"ל "מגלגלים עיניים לשמים, ואינם עושים דבר כדי להתמודד עם התופעה הזאת".

בישיבת השרים לענייני ביטחון גם אמר, כי השב"כ רצה לעצור את נערי הגבעות במעצר מינהלי, אבל היו גורמים שמנעו לעשות זאת. "אנחנו נכשלנו בטיפול בנושא הזה, אבל גם גורמים אחרים לא פעלו נגד פורעי החוק", אמר.

וכך, במקום שעובר הקו הדק שבין שלום ומלחמה, מוצאים קיצוניים יהודים (בד"כ) את הדרך הפחות נכונה כדי לנסות ולנגוס בשקט הקיים ולפגוע בחפים מפשע, שכל רצונם הוא להתקיים בכבוד מעמל כפיהם וגידוליהם.

מכאן, שלא צריך צח"מ משטרתי או חוליית חקירה מיוחדת מטעם שרות הביטחון הכללי, לאתר אחדים מהחשודים. גם אין צורך בהם כדי להבין שמדובר בחבלה בזדון ומתוך כוונה למתוח את חבל הסובלנות עד קצהו; דווקא במקומות אלו ובזמן זה.

בנוסף, חשוב לזכור כי בזכות עבודת הפלסטינים בענף הזית והתנהלותם במסגרות חיים נורמטיביות, הם פחות עוסקים ועסוקים במחשבות על פח"ע ומנווטים עצמם בשגרת החיים השקטים גם בצל מה שמוגדר 'כיבוש'.

עקירת הנטועים לא החלה אתמול. זה שנים, בעיקר בימים שלפני מסיק הזיתים, מתעוררים הגורמים הקיצוניים ומחבלים באישון לילה בפרנסת הפלסטינים ובנוף בכלל. ללא יראה הם פושטים על היעד ובבוקר, התוצאות שניכרות בשטח מגבירות את החיכוך וממריצות את המפגע הבא לצאת לדרך.

את הסיפורים הללו יודעים, זה שנים, ארגוני זכויות שונים. רק שלא ממש הקשיבו לזעקתם. במקביל לפעילותם הם יצאו לשטח, לעבודה מעשית והצלת הניתן. גם מחר הם יעשו דרכם לסייע לנפגעי העקירות בתמיכה ועבודה בשטח.

הפעילות האינטנסיבית והלא תמיד מתוקשרת של גופים אלו העלתה את הסוגיה אל סדר יומו של שר הביטחון, שאול מופז. אם יוכח שביהודים מדובר, הפלחים יפוצו – זו דעתו, כמו גם קביעתו הנכונה של מופז במצב הנוכחי. המפצה תהא מדינת ישראל. לימים אולי יש מקום לתבוע את הכספים ממי שיורשע במעשים מסוג זה.

עם זאת, אין להתעלם מכך שיכול להיות שהבחירות הקרובות זרזו את הפעולות בשטח ואולי גם הייתה זו העתירה התלויה ועומדת לפני בג"צ מטעם האגודה לזכויות האזרח וארגון רבנים לזכויות אדם, שהוגשה עוד בעת מסיק 2004. העותרים יצאו נגד מה שהם מכנים בעתירה "אי פעולתם של הממשלה והצבא להגנה על החקלאים הפלסטינים". בעתירה דורשים הפלסטינים והארגונים העותרים להגן על החקלאים הפלסטינים ולאפשר להם לערוך מסיק שקט ובטוח. עוד הם מבקשים לפעול להפסקת ההתנכלויות מצד מתנחלים כלפי הפלסטינים ועצי הזית שלהם.

בשבוע האחרון עלה הנושא גם על שולחן הממשלה והוגדר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כהפקרות.

קשה מצבו של הפלח הפלסטיני המנסה איך שהוא לשמור על עצי הזית שנותרו שלמים למען הקיום בשנה הבאה. ומה שמטריד עוד יותר זו העובדה שמערכת אכיפת החוק באזור יהודה ושומרון לא ממש מתפקדת כשמדובר ביהודים. ומי שרוצה אמירה נוספת, הרי שיהודה ושומרון לאחר הבחירות יהיו המקום היותר לוהט בכל הנוגע לביטויים של חילוקי דעות ומאבקים אידיאולוגיים.

בנתיים צריך לשבח את ההחלטה של שר הביטחון מאמש לפנות את "הגבעה של סקאלי" ו"גבעה 725", שאמנם אינן נכללות ברשימת המאחזים שהממשלה התחייבה לפנותם במסגרת מפת הדרכים אך משם – אין ספק לגורמי הביטחון – יוצאים אלה שמתנכלים לתושבי הכפרים הפלסטינים. אלא שהמאבק הנכון בפורעים היה צריך להתחיל הרבה לפני אתמול גם בכל הנוגע למיצוי החוק, מעצרים ואכיפה.