רון לוינטל הצליח לעשות את מה שאלי ישי רק חלם עליו: לרסק את טומי לפיד ואת שינוי יחד איתו. מיקי איתן, לדבריו, הצליח לעשות את מה שאף נערת ליווי לא היתה מצליחה: ללקק ל-3500 חברי מרכז בליכוד מאשר לעומרי שרון אחד בקדימה. פנינה רוזנבלום, שהבטיחה לפאר את רשימת הליכוד לכנסת, נאלצה להפר את הבטחתה.
מהו המכנה המשותף בין ההתרסקות של שינוי אמש לבין אפרוריות הרשימה של נבחרי הליכוד? מצב הרוח הטוב שגרמו לראש הממשלה בפועל, אהוד אולמרט. מכנה משותף נוסף הוא הנשים: בעוד אלה טבעו בבחירות לליכוד ולא נודע כי היו שם בכלל, וכנ"ל, כמובן בשינוי, הרי שכוכבה של ציפי ליבני רק זרח עוד קצת אמש בקדימה, כאשר אולמרט הודיעה שימנה אותה לתפקיד שרת החוץ בנוסף לתפקידה כשרת המשפטים, וזאת במקומו של סילבן שלום, המתפטר-בעל-כורחו.
כל הנשים, בכל הפריימריס שהתקיימו אתמול, יצאו ותשוקתן בידן. לימור לבנת הגיעה למקום העשירי רק בגלל ששוריין לנשים, פנינה רוזנבלום נבלעה כאילו לא היתה מלכת הח"כים המתוקשרים, גילה גמליאל, עינבל גבריאלי, סוזן עמור: את כולם בלעה אמש אדמת הבוץ הפריימריסטית והותירה את הרשימות מהן באו הגבירות הנ"ל גבריות, ימניות, אבל בעיקר- אפרוריות, מאוד אפרוריות.
הנשים בפוליטיקה הישראלית צריכות להיות יותר מאשר 'ספקיות צבע', אבל איכשהו, זה בדיוק המקום הנמצא להן בסופו של דבר, במפלגות האם שלהן. ואם יש כבר אישה אחת שמצליחה ואשר כוכבה דורך באחת המפלגות (ציפי ליבני, כבר אמרנו?) הרי שהיא מצטיינת בגבריות יתרה ומאמצת לעצמה תכונות גבריות שמאפשרות לה לשרוד בתוך הביצה הטובענית של הפוליטיקה. כל הנשים שנשאלו אתמול מה יעשו אם לא יבחרו השיבו את אותה התשובה: יש לנו בית, יש משפחה, יש מה לעשות. אף גבר לא חלם מעולם להשיב את התשובה הזאת: אם לא תבחרו אותי למקום טוב בכנסת, אני אלך הביתה לגדל את ילדי.
הנשים אתמול לא נראו טוב באף מפלגה. בחלק מהמפלגות לא נראו, כאמור, כלל. קדימה שוב לוקחת לעצמה יתרון: ראש הממשלה בפועל הוא גבר שאוהב נשים. אשתו הפרטית איננה קוטלת קנים. היא אומנית מוכרת, אמא למופת שגידלה ארבעה ילדים ואימצה עוד אחת, ושמאלנית לתפארת. כל אישה שמקווה לשיפור מצבן האלקטוראלי והחברתי של נשים בארץ, צריכה לקוות שאהוד אולמרט יהיה ראש הממשלה הבא.
מה נשים רוצות
מיכל מירון שקד
13.1.2006 / 9:37