אורנה אנג'ל

מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון של תל-אביב. דיזנגוף העז לדמיין על חוף הים הבתולי של תל-אביב ב-1936 נמל עברי פעיל ותוסס, ידע לזהות את ההזדמנות להפוך את חזונו למציאות – וזכה להעניק לציבור היהודי בתקופת המנדט מקום של נורמליות בתוך מציאות מטורפת. כמנכ"ל הנמל ב- 4 השנים האחרונות נחשפתי לסיפור ההיסטורי של הקמתו, ואני מוצאת הרבה השראה באופן שבו התמודד היישוב היהודי עם האלימות והפרעות של אותם ימים – בדרך של עשייה וחיים, ולא באלימות נוספת.

"כמו בגן עדן". סרט שוודי שנון ונפלא.

הר ציון בירושלים.

נמאס לי מהמנגינות הדיגיטאליות – אז אני מקפידה להשאיר את הסלולרי על רטט.

כאישה, אני מרגישה מחויבת לטפל בנושאים שנוגעים בחיי היומיום של נשים בארץ (כמו למשל הכרה בהוצאות על טיפול בילדים במס הכנסה) – נושאים, שלצערי, הרבה נבחרות ציבור נמנעות מלטפל בהם, כדי לא להטיל על עצמן סטיגמה "נשית" מדי.

נושא נוסף שחשוב לי לקדם, הוא איכות השירות הציבורי. ארצה ליזום הצעה שתגביל את כהונתם של בכירים בשירות הציבורי לתקופה של שתי קדנציות – למעט מקרים שבהם המועמד יעמוד בקריטריונים, שיבטיחו כי מילא את תפקידו באופן יוצא דופן, וכי יש מקום להאריך את כהונתו. גם פקידים בכירים וגם נבחרי ציבור צריכים להוכיח את עצמם בתוך תקופה קצובה, ומי שהישגיו אינם יוצאי דופן, יכול להשלים את שתי הקדנציות ולפנות את המקום למשרתי ציבור חדשים.

מחויבות בין בני זוג היא פרטית, ולכן צריך לאפשר לכל זוג להינשא בטקס שהוא מתחבר אליו. ישנם פתרונות חוקיים לנושאים הרגישים שעולים מנישואין אזרחיים – וזה לא חייב להיות צעד שפוגע בציבור כזה או אחר.

לפני שיוזמים חוקים נקודתיים בנושא איכות הסביבה, צריך להקפיד על אכיפה רצינית של החוקים הקיימים. רק כשיזמים וקבלנים למיניהם יבינו, שלא משתלם להם לזהם את האוויר, המים והשטחים של כולנו, הם יפסיקו לפשוע. כל עוד מתקיים קשר בין הון לשלטון – ויזמים מרשים לעצמם לצפצף על החוק בגלל קשריהם הפוליטיים, אין סיכוי שפקחי איכות הסביבה יוכלו לעצור את ההפקרות בתחום הזה. כמנכ"ל נמל ת"א נחשפתי לתנאים שבהם פועלים הפקחים (המאוד מחויבים) של המשרד לאיכות הסביבה – המדינה חייבת להעניק להם יותר שיניים, אם היא באמת רוצה לדאוג לחופים שלנו, לאיכות המים שאנחנו שותים ולאוויר שאנחנו נושמים. התחום של איכות הסביבה דורש תכנון לטווח ארוך – ולכן נבחרי הציבור חייבים להתעלות בעניין הזה מעל הפוליטיקה היומיומית, ולהכין תכניות ארוכות טווח, שאת התוצאות שלהן ירגישו הרבה אחרי שכולנו כבר לא נהיה כאן...

כיועצת במשרד ראש הממשלה אהוד ברק, הייתי אחראית, בין היתר על הרשות למלחמה בסמים, ולמדתי את התחום הזה מקרוב. אני מאמינה, שהחברה הישראלית עדיין לא מסוגלת להתמודד עם צעד מהסוג הזה. עדיין קיימת בורות עצומה בחברה הישראלית לגבי תוצאות השימוש בסמים, ולגבי היקף השימוש בסמים (בכלל האוכלוסייה, ובמיוחד בקרב בני נוער), ולכן אני משוכנעת שלגליזציה של חלק מהסמים, היא לא במקומה – עוד יש דרך ארוכה לפני שאפשר יהיה לשקול את זה, וגם אז, לא בטוח שזו תהיה הדרך המתאימה ביותר להפחית את פגעי הסמים בחברה הישראלית.

ציפי לבני היא מלכת הכיתה הבלתי מעורערת של הכנסת, ולכן זה בהחלט יהיה כבוד לשבת לצדה.

ועוד איך. האינטרנט הוא כלי התקשורת היחיד שזמין לכל אחד, ושבו אפשר לתקשר בזמן אמת עם הציבור – והדיונים בטוקבקים מצליחים להעלות לפעמים נקודות מאוד מעניינות שלא מוצאות מקום בתקשורת המודפסת והאלקטרונית.