מחזירים תיקים ועושים סדר

פחות משבוע ימים נשמרה שביתת הנשק בחזית הפוליטית במדינת ישראל. בתחילה היא נומקה בהלם שנפל על הציבור והפוליטיקאים מאותו אירוע מוחי חמור שהחליף את מה שהוגדר כצינתור קל. אח"כ זו הייתה שאלה ותחושה, מוצדקת, שזה לא הזמן ולא המקום להמשיך ולהלום זה בזה כשבקומה השביעית במרכז הרפואי הדסה בירושלים שרוע במיטה כשהוא נאבק על חייו, ראש ממשלה וראש מפלגה, שאולי ירצו לחבור אליה בעתיד.

התוצאה הייתה: ירידה למחתרת וחידוד החרבות לעטים והכנת אמצעי לחימה מעודכנים, לתקופת הקרבות האמיתית. וזו החלה אמש כשיו"ר הליכוד הורה לשריו להתפטר מהממשלה.

במפלגת העבודה הייתה סיבה נוספת לשקט התעשייתי: מנהל הקמפיין הנוכחי, שמואל כהן (זה החדש, אחרי עזיבת מוטי מורל), התפטר, לאור חשיפת הסתבכויותיו הכספיות. מכאן, בריאות שרון הפכה לתירוץ נוח להיערכות מחודשת מבלי לשדר מצוקה כלשהי.

בשינוי נאלצו גם כן לשנות אסטרטגיה וזאת בגלל הירידה הדרמטית, של שני שלישים, במספר התומכים. עובדה זו חייבה שינוס מותניים והערכות מחדש בדרך לבחירות הפנימיות היום. ובנוסף – חשיבה מחודשת על ההדגשים במצע המפלגה על מנת שיתאים יותר למציאות הישראלית העכשווית.

גם במפדל נוצלה הרגיעה והעדר זמן המסך לסיקורים פוליטיים נרחבים, כדי להתמקד בהערכות לבחירות פנימיות וקביעת הרשימה בלי מעורבות ונגיחות תקשורתיות כלשהן.

ובליכוד, איך לא, השקט הזה השאיר את הפריימריס - שהיו להיט תקשורתי אוטנטי ספוג קטשופ ומעוטר נקניקיות, הבטחות וכתבות צבע קנטרניות – בעורף ומבלי לחדור לסלון הביתי של אף אחד מאיתנו.

לנתניהו זו גם הייתה הזדמנות ליישר קו עם מנהיגותו בעבר ובעתיד של שרון (או ממלא מקומו אולמרט) ונראה שגם כאן כבר יש השלמה עם המציאות הקרובה; שקדימה תהא זו שתנצח על הרכבת הממשלה הבאה.

הראשון שהתעורר וניסה מזלו היה, איך לא, שמעון פרס – פוליטיקאי וותיק קרבות אך לא למוד לקחים. הפעם – שדה הקרב הוא דווקא ביתו הפוליטי החדש: קדימה. היה משהו שהיה בו משום להכעיס כמו גם להראות שמאום לא שונה בפוליטיקה בין המנגנון החדש לזה הוותיק של העבודה.

למרות הכל הסתבר שהלחץ מצד פרס הניב את המבוקש: אולמרט התייצב עוד באותו לילה בביתו שברמת אביב וההסכם עם שרון ימומש עד תום; גם על ידי ממלא מקומו.

לעניין זה מומלץ, שלא כבדרך אגב, כי מקורבי שרון יבדקו היטב אם אין עוד הבטחות בע"פ, של מנהיגם החולה, למי מהחברים בקדימה, או כאלו המתעתדים להגיע, בכל הנוגע לתפקיד ומיקום ברשימה. בוודאי יש כאלו שסמכו על מילתו של שרון ולא ביקשו זיכרון דברים בחתימת ידו וכעת נותרו עם הבטחה רשומה על הקרח ומזכרת מצ'פחה חברית על הכתף – חלופה לחוזה מחייב.

הערב, ברוב המפלגות כבר ייעשה סדר ברשימות ועם ישראל ידע גם אם ח"כ פנינה רוזנבלום הייתה אפיזודה חולפת בשמי הכנסת היוצאת. מחר בבקר גם נדע מי מהמאוכזבים בליכוד יחזר במרץ אחרי פתחי קדימה בתקווה, שנשארו בה כמה מקומות בלתי מאוישים בין 40 המנדטים המצופים. אולי גם עוד יספיקו להיקרא עם תיקם לדגל, מבלי להיות ממולכדים בשעון העצר של קבלת ההתפטרות ואישורה על ידי ממלא המקום.

אין כמעט ספק שקדימה תוביל את מהלכי החבירה לקואליציה בראשותה, בכנסת הבאה. גם במפלגות וגם בציבור כבר השלימו עם העובדה שזו תהא מפלגת השלטון הדומיננטית שתוביל את המהלכים העתידיים של מדינת ישראל, בכל זירות החיים, החברה, הביטחון והמישור הבינלאומי.

על כתפיו של אולמרט מונחות מטלות כבדות משקל המחייבות אותו להימנע משגיאות. רק העדר טעויות מצידו מעתה ואילך, הם שיביאו בסופו של יום ה-28 למרץ לכך שהסקרים יהיו גם עובדה בשטח.

המלחמה האמיתית על החבירה לקדימה תתחיל הלילה בחצות, לקולם של רעמים וברקים מן הטבע, שלימים יוכיחו כי בפוליטיקה הישראלית אין חדש תחת השמש, רק שמות הכוכבים משתנים.