אנחנו על המפה. הירוקה

נגיד שהחלטתם על יום טיול בירושלים ואתם רוצים לדעת איפה אפשר למצוא מסעדה צמחונית, או נקודת תצפית מרהיבה, או אתר ידידותי לילדים או לחלופין - מהן הנקודות בעיר שלא כדאי לעבור בהם, כאלה שאנטנות, זיהום אוויר וגז הראדון מצטלבים בהן יחד. בעוד מספר שבועות זה יהיה אפשרי, הודות למפה ייחודית ההולכת ונשלמת בימים אלה: "המפה הירוקה" של ירושלים. בכך תצטרף ירושלים לרשת העולמית של "המפות הירוקות", המונה כבר מעל 300 ערים ברחבי העולם ב-45 מדינות.

המפה הירוקה הירושלמית, כמו שאר חברותיה ברשת המפות הירוקות העולמית, תכלול כל נקודה בעיר שיכולה להכנס להגדרה של "ירוק" – מחנויות טבע ומזון אורגני, דרך אתרי טבע עירוני, שבילי הליכה ואופניים, מבנים היסטוריים ועד לסנדלר המקומי, שביקור אצלו חוסך השלכה מיותרת של חפצים.

"מכיוון שרוב הישראלים חיים בתוך ערים", מסביר עמי גרינר, רכז הפרוייקט בסניף הירושלמי של החברה להגנת הטבע, "חשוב לדעת מה קורה בעיר עצמה. המפה הירוקה מסמנת את כל המשאבים שנמצאים בעיר שעוזרים לנו לחיות אורח חיים בריא וירוק יותר. היא ממפה עבורנו את אותן נקודות הטבע שנמצאות בתוך העיר ולא מצריכות אותנו לצאת מהעיר. המפה מעניקה לתושבי העיר זווית חדשה להסתכל על הסביבה בה הם חיים".

אך לצד כל הירוק האופטימי הזה יש למפה גם צד שחור - הצד האפל של המפה, כפי שמכנים זאת בחברה להגנת הטבע, זו שהביאה את הפרוייקט לארץ. בלחיצת כפתור על המפה המקוונת, יוכל כל אחד לדעת היכן הם המקומות המסוכנים בעיר מבחינה בריאותית. המפה תאפשר לראות בכל נקודה מהם ריכוזי זיהום אוויר, קרינה אלקטרומגנטית (אנטנות סלולאריות וקווי מתח גבוה) וגז הראדון.

הצד האפל של המפה חשוב לא פחות מצידו הירוק והעליז, מסבירה נעמי צור, מנהלת סניף ירושלים של החברה להגנת הטבע. "המטרה הראשונה שלו היא קודם כל לאסוף את המידע – מיפוי המידע בשכבות שמצטלבות נותן תמונה חדשה שלא קיימת עד כה, תוך ניתוח אמיתי ולא היסטרי של הממסד הרפואי. יש נתונים מפחידים של כל אחד לחוד, אבל הרשויות נזהרות לומר לנו. המפה מקשרת בין מוסדות המחקר הרפואיים, שרוצים לצאת עם המידע החוצה, לבין הציבור הרחב. התושבים צריכים להיות שותפים למידע כדי להרגיש חופשיים לצאת ולדרוש תיקון". את הנתונים מספק "בית-הספר לבריאות הציבור של בית החולים הדסה", את נגישות הציבור למידע הזה מספקת "המפה הירוקה".

הרשת העולמית של "המפות הירוקות" (ראו קישור), התחילה משגעון של אשה אחת: וונדי בראואר, מניו יורק. המפה הראשונה, "התפוח הירוק", יצאה בניו יורק בשנת 1995, משם כבר התפשטה לכל העולם. רק בשנה האחרונה נוספו 62 ערים לרשת, ביניהן באסיה ובאפריקה.

בהתכתבות אימייל מניו יורק עם וואלה! חדשות, מספרת בראואר: "המפה הירושלמית היא כרגע פרוייקט המפה הירוקה היחידה במזרח התיכון – קדם לה פרוייקט "מפה ירוקה" באבו-דאבי שלא תפס. אנו מקווים שהיא תהווה השראה לקהילות נוספות להצטרף. לירושלים, כבירה רוחנית, יש משמעות מיוחדת במינה. כיהודיה, אני שואבת הנאה רבה מהעובדה שהפרוייקט האקו-תרבותי שייסדתי בשנת 1995 מלבלב בירושלים".

לכל "המפות הירוקות" מערכת סימונים אחידה וקליטה. כל עיר, בהתאם לצורך, מפתחת אייקונים נוספים משלה. בירושלים, למשל, מתוכנן אייקון מיוחד לציון מקום מחיה של צבאים (עמק הצבאים), בג'קרטה יש אייקון לציון מטעי בננות, באוסטרליה - לציון אתר אבוריג'יני, ובריו דה ז'נרו - אייקון מיוחד לאתר של קפוארה. סמלים משותפים נוספים כוללים מסדרונות אקולוגיים, שטח לשחרור כלבים, אתר צפייה בכוכבים, אזור תנועה מסוכן ומקור זיהום רעש.

אם הפיילוט בירושלים יצליח, יועתק המודל בסניפי החברה להגנת הטבע המקומיים בערים נוספות כתל אביב, חיפה, מודיעין ובאר שבע. מוצלחת במיוחד, אגב, נחשבת המפה של טורונטו שאף זכתה בפרס עולמי.

לרוב הערים הגדולות בעולם המערבי כבר יש מפות - "זהו מועדון בינלאומי יוקרתי מאד", מסבירה נעמי צור, מנהלת סניף ירושלים של החברה להגנת הטבע, מי שהביאה את הרעיון לארץ לאחר שנתקלה בו במקרה לפני שלוש שנים בכנס מקצועי. "הרעיון מצא חן בעיני. יום אחרי שגיליתי את הפרוייקט יצאתי לדרך לגייס כסף", משחזרת צור, "זה לקח כמעט שנה וחצי עד שגייסנו את הכסף הראשוני, אך לא וויתרתי על הרעיון, חקרתי עליו באינטרנט והתחלתי להבין שזהו הכלי באמצעותו אפשר לשדר לציבור מה תקין ולא תקין אקולוגית". צור הצליחה לגייס את המשרד לאיכות הסביבה, קק"ל וקרנות נוספים למימון הפרוייקט.

בימים אלה, שוקד צוות של כעשרה מתנדבים ועובדים על המפה ההולכת ונשלמת. המתנדבים בוחרים תחום אותו הם רוצים למפות ויוצאים לשטח לבדוק מה קורה. רק תחת הקטגוריה של "אתרי טבע עירוני" נאספו עד כה בירושלים רבתי 176 מקומות למשל, וזו רשימה לא סופית.

המפה האינטראקטיבית מתוכננת לעלות לאינטרנט בט"ו בשבט, ובהמשך מתוכננת גם לצאת גרסה מודפסת, שתופץ על ידי בתי העסק והאתרים המסומנים במפה. המקומות הללו יצטיידו גם במדבקה מיוחדת בחלון שתעיד על שיוכם לרשת המפה הירוקה. בעתיד היותר רחוק, מקווים היוזמים, גם להוציא גרסה באנגלית עבור התיירים. בכך, מקווה הצוות הישראלי, תהפוך ירושלים לחלוצת התיירות האקולוגית העירונית בארץ, שממנה תצא הבשורה לערים האחרות.