מחקר: הציבור בישראל הוכיח כושר ספיגה באינתיפאדה

מחקר חדש של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל-אביב, אשר בחן את השפעת פיגועי הטרור הקשים בארבע שנות האינתיפאדה הפלסטינית השנייה על החברה הישראלית, מעלה כי הציבור בישראל הוכיח כושר ספיגה וכושר עמידה מרשים, למרות החרפת הטרור בתקופה זו. לפי המחקר, הציבור הישראלי לא שבר דפוסים מוכרים ומקובלים בנוגע לאופן התמודדותו עם הפלסטינים ולא יצר דפוסים חדשים של חשיבה ושל התייחסות לנושאים העומדים ביסוד הסכסוך עם הפלסטינים.

המחקר מצביע על שלושה מאפיינים בולטים בנוגע לחוסנה של החברה הישראלית: יציבות, גמישות ואופטימיות. יציבות, משום שהאינתיפאדה נכשלה בניסיון להוציא את הציבור בישראל משיווי משקל. גמישות, על שום ההשתחררות המהירה מהמתח בתקופות בהן לא היו פיגועים והחזרה המהירה בדרך כלל לשגרה; לפי המחקר, הגמישות בתגובות הציבור מצביעה על יכולת גבוהה של הסתגלות ועל כושר התמודדות עם האיו?ם המתעתע, להיערך מולו ולהשתחרר ממנו זמן קצר לאחר שהוסר או צומצם, וחוזר חלילה.

המאפיין השלישי – אופטימיות – מתייחס לאמונה בציבור הישראלי, כי יש לו יכולת לעמוד בפני מתקפת טרור קשה. לפי המחקר, האמונה הזו הוכחה גם בתקופות הקשות ביותר. על פי רוב, הביע רוב הציבור אופטימיות ואמונה כי העתיד יהיה טוב יותר.

מסקנותיו של החוקר, מאיר אלרן, הן שהציבור הישראלי לא שבר את דפוסי ההתנהגות המקובלים שלו, לא נסדק הקונצנזוס המקובל על ידי מרבית הציבור בנוגע לאופן ההתמודדות עם הפלסטינים ולא נוצרו, במישרין לפחות, דפוסים חדשים של חשיבה ושל התייחסות בקרב הציבור הישראלי לנושאים העומדים ביסוד הסכסוך עם הפלסטינים.

המונח "חוסן לאומי" הוגדר לצורך המחקר כיכולת החברה הישראלית להתמודד עם טראומה של מתקפות טרור תדירות, להגיב בהתאם למתבקש מאלה לתקופת זמן קצרה ואז לשוב ולקיים את שגרת החיים הפרטיים והציבוריים.