עלייה ברמת העצבות בעשור האחרון

האנשים של ימינו עצובים יותר מאשר בעשור הקודם, לפחות בקרב אלו שבוחרים לשתף אחרים בצרותיהם. מחקר חדש של אוניברסיטת [[שיקאגו]], בתחום גישות שליליות לחיים, תישאל 1,340 אנשים לגבי אירועים שליליים בחייהם ומצא, כי המשיבים דיווחו על כמות צרות רבה יותר, לעומת זו שדווחה במחקר זהה שנערך ב-1991.

"ציפינו לגלות ירידה בבעייתיות", אומר טום סמית, מחבר המחקר. לטענתו, שנים של כלכלה מוצלחת במהלך שנות ה-90, הובילו לציפיה שכמות הבעיות תהיה מעטה יותר, אך לא עוד. מעבר לכל, האחוז שדיווח על חוויה שלילית משמעותית אחת לפחות בחייו, עלה מ-88% במחקר הקודם, ל-92% במחקר הנוכחי, כך דווח בעיתון USA TODAY.

מרבית התחושות הקשות שתוארו, קשורות למקרים של חולי ואי יכולת להתמודד כלכלית עם קניית תרופות, כמו גם לחובות הולכים וגדלים, אבטלה, וצער הנגרם מאי הצלחתן של מערכות יחסית רומנטיות.

פן חיובי יותר, ניתן למצוא בכך שמעטים האנשים שדיווחו על צער כתוצאה מהסתבכות עם החוק או פשיעה, בהשוואה לתוצאות המחקר מ-1991.

אלו שתושאלו לגבי אירועים מצערים בחייהם, הופנו ל-60 בעיות ספציפיות, ויכלו להוסיף שתי בעיות נוספות הטורדות אותן באופן פרטי. לדברי סמית', על ידי שקילת הבעיות השונות ושימוש בנוסחה, ניתן להשוות בין הקשיים.

כמה מהבעיות שהועלו במחקר היו סבוכות יותר מאשר מקרה קשה "רגיל". למשל, אי היכולת לקניית תרופות, בעיה שהדיווח עליה עלה ב-4% מהמחקר הקודם. כמו כן, כמות האנשים שהצביעה על חסכים בביטוח בריאות שלהם, עלתה ב-6%. בתחום הרומנטי, התגלה פער של 4% במדווחים על פרידה מבן זוג קבוע, שעמד על 4% במחקר הקודם וכעת עומד על 8%.

פרופ' ג'ונתן היידט מאוניברסיטת וירג'ינה, טוען שתחושות קשות לא הופכות בהכרח אנשים לעצובים. "ל[[אושר]] יש קשר זעום למאורעות בחיינו, שכן רמתו נקבעת במיוחד לפי מבנה המוח של האדם, ולא בתגובה למה שמתרחש", אומר היידט. "תחושות קשות פוגעות וגורמות לתחושה רעה, אך לא במידה שאנו מייחסים להן ולא למשך זמן רב. האושר הוא אינדיבידואלי, כאשר המפתח בטיפול פסיכולוגי הוא שאיפה להגיע לטווח האושר הגבוה שקיים במוחו של המטופל", מוסיף היידט.

היידט מייעץ בדיקה של שלושה תחומים: מערכות יחסים, סביבת עבודה ושליטה בחיי היום יום. שיפור בשלושת תחומים אלה, יגדיל לדבריו את רמת האושר של האדם.