ארגנטינה מתנקה מחובות ופונה שמאלה

לפני ארבע שנים בלבד, היתה כלכלת ארגנטינה על הקרשים והמערכת הפוליטית שלה שרויה בתוהו. משבר פיננסי הביא להקפאת פיקדונות בבנקים, הממשלה לא הצליחה לפרוע חוב של יותר ממאה מיליארד דולר, וחמישה נשיאים כיהנו תוך שבועיים. אולם ביום שלישי הקרוב צפויה המדינה לסיים את תשלום החוב שלה לקרן המטבע הבינלאומית, ופשוט לעזוב את המשך המגעים עם הארגון.

ארגנטינה עדיין חייבת עשרות מיליארדים ללווים פרטיים, אפילו לאחר ארגון מחדש של החוב במרץ האחרון, אולם התשלום, בסך קרוב לעשרה מיליארד דולר, הוא אבן דרך סמלית חשובה, ומהווה סימן נוסף לכך שהנשיא נסטור קירשנר מרכז יותר כוח בידיו שלו ומנווט את ממשלו שמאלה.

ה"ניו יורק טיימס" מדווח, כי מאז ניצחה מפלגתו בבחירות אמצע הכהונה באוקטובר, פעל קירשנר לבסס ברית אזורית עם נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווז, וכפרוניסט מסורתי, גם להגביר את שליטת המדינה בכלכלה, במערכת המשפט ובתקשורת.

"עם התשלום הזה, אנו קוברים חלק משמעותי מעבר מחפיר", אמר קירשנר, שהוסיף כי הצעד ישחרר את ארגנטינה מגוף מפקח שמציב "עוד ועוד דרישות שסותרות הן את עצמן והן את הצמיחה הכלכלית". עמדה זו זוכה לאהדה רבה במדינה, משום שארגנטינאים רבים מאמינים, כי קרן המטבע היא שאחראית לקווי המדיניות שהובילו למשבר הכלכלי של 2001, ואז הותירה את המדינה להתאושש לבדה.

קירשנר בן ה-55 נכנס לתפקידו במאי 2003, לאחר שזכה בפחות מרבע מקולות הבוחרים. אולם הוא הצליח למחוק את זיכרונות המשבר של 2001 ונהנה כעת מתמיכה גורפת בשיעור 75%, בזכות שלוש שנים רצופות של צמיחה גבוהה ביותר, בממוצע של 9% לשנה. "קירשנר פתר בעיות רבות וכך זכה במרחב תמרון", אמר ל"ניו יורק טיימס" חואן קרלוס טורה, מומחה למדע המדינה מאוניברסיטת טורקואטו די טלה, שהרבה לכתוב על תנועת הפרוניזם. "אולם במקום שזה יגרום לו להיות נדיב ופתוח יותר, הוא נעשה מסוגר וקנאי".

בארגנטינה חוששים כעת מניסיונותיו של קירשנר לשלוט בעליית המחירים, נוכח החשש מהתפרצות אינפלציונית, מניסיונותיו לשלוט במועצה המפקחת על מערכת המשפט, ומניסיונות, נגדם מזדעקים פעילי זכויות אדם, להטיל על התקשורת "צנזורה עקיפה", המתבטאת בעיקר במניעת גישה למי שמבקר את השלטון.

גם בתחום מדיניות החוץ יש כאמור שינוי חד בגישת הממשל הארגנטינאי. יחסי ארגנטינה-ארה"ב בשנות ה-90 היו כה הדוקים עד שהנשיא דאז, קרלוס מנם, כינה אותם "קרבת בשרים". אולם קירשנר נע בכיוון ההפוך, ומבקש את קרבתו של נשיא ונצואלה, המהווה קוץ בבשרו של ממשל בוש.

"קירשנר רוצה להיות בשליטה מוחלטת, ולכן הוא משמש כשר הכלכלה של עצמו", אומר חואקין מוראלס סולה, בעל הטור הפוליטי המוביל של היומון השמרני "לה נאסיון". לדבריו, "יותר משיש כאן תזוזה שמאלה, יש פנייה לעבר סגנון ממשל אישי, עם קורט אוטוריטאריות וסגנון תוקפני של עימות מתמיד".