ב[[וושינגטון]] העריכו כי תקוותו של נשיא ארה"ב, [[גורג בוש]], לפתור את הסכסוך במזרח התיכון ולהביא להקמת מדינה פלסטינית, ייבלם ללא [[אריאל שרון]] בהנהגת ישראל.
"המדיניות הישראלית לא תלך לשום מקום, וכתוצאה תיכנס המדיניות האמריקאית להחייאה מלאכותית", אמר ג'ון אלתרמן, מנהל החוג למזרח התיכון במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון.
שרון נחשב לבעל הברית הבכיר של בוש במזרח התיכון, והנשיא האמריקאי נתן את ברכתו, על אף מחאות מצד הפלסטינים והעולם הערבי, למהלכים החד-צדדיים שהוביל ראש הממשלה. כעת תתמקד וושינגטון במאמץ לשמר את הישגי [[תוכנית ההתנתקות]] ולתחם את האלימות שפרצה מאז סיום נסיגת ישראל מרצועת עזה.
"במונחים ממשיים, המדיניות האמריקאית כולה מסתכמת כעת בלוודא שהאלימות בעזה לא תגלוש מעבר לגבולות הרצועה", אמר אלתרמן. בוש אמנם דאג לנסח את "[[מפת הדרכים]]", שהתוותה את לוח הזמנים (שמאז כבר פקע) להקמת מדינה פלסטינית וסיום הסכסוך. אולם נוכח לקחי המעורבות האינטנסיבית והכושלת של ממשל [[קלינטון]], בוש שמר לרוב על אי-מעורבות. הוא הגביר את מעורבותו לאחר מותו בדצמבר 2004 של [[יאסר ערפאת]], אותו ראה הנשיא האמריקאי כמכשול לשלום. אולם גם לאחר מכן הסתפק בוש בתמיכה בלתי מסויגת כמעט בצעדיו של שרון, אותו העריץ, מבלי להציע תוכניות משלו.
"זה לא יכול היה לקרות בזמן גרוע יותר"
לבוש אין כמעט כל קשר עם בכירים אחרים בישראל, ובהיעדרו של האיש שעיצב את המדיניות הישראלית בחמש השנים האחרונות, אין איש שאחריו יוכל לעקוב. לורנס איגלבורגר, שר החוץ של בוש האב, אמר לכתבים: "זה זורק הכל באוויר. זה לא יכול היה לקרות בזמן גרוע יותר. זה מטיל ספק בכל מה ששרון ניסה לעשות". לעומתו, גילתה שרת החוץ הנוכחית, [[קונדוליסה רייס]], אופטימיות: "הרצון ביחסים יציבים בין ישראל לפלסטינים הוא זרם עמוק ורחב בחברה הישראלית".
אולם כל עוד [[עיראק]] עומדת במרכז מדיניות החוץ של בוש, ובמיוחד לאור השחיקה בתמיכת האמריקאים במלחמה זו, לא סביר שיהיו לבוש הרצון או העוצמה הפוליטית למלא את התפקיד האמריקאי המסורתי של תיווך והעלאת יוזמות בין הישראלים לפלסטינים.
מבקריו של בוש טוענים שפירושו של דבר הוא שלא תהיה התקדמות ממשית לעבר ייסוד מדינה פלסטינית, בעוד שרצועת עזה תהפוך לבית כלא מוקף בגדרות ההפרדה שבונה ישראל. "שרון היה חברו הטוב ביותר ובעל בריתו העיקרי של בוש במזרח התיכון, ומשום כך, הממשל קיבל את דעתו לקבל צורתו הסופית של כל פתרון", אומרת פיליס בניס, מהמכון ללימודי מדיניות. לדבריה, "מבחינה דיפלומטית, דברים ייעצרו עכשיו. אבל ארה"ב תשוב לעמדה של קבלת העובדות בשטח מבלי לערער על מעשי ישראל, ופירושו של דבר שהיא תתיר לפלסטינים להיכלא בבית סוהר גדול".