שבוע החופש בפלייאוף ב-NFL חיוני מאין כמוהו. מעבר לעובדה שיתרון הביתיות מובטח בכל מקרה לכל אחת מהקבוצות שינוחו, הרי חילוץ העצמות והמנוחה הם ערך מוסף לא פחות גדול.
האינדיאנפוליס קולטס והדנבר ברונקוס ב-AFC והסיאטל סיהוקס ושיקאגו ברס ב-NFC יהיו הקבוצות שבשביתה השבוע. מבט קצר גם על אלה שיראו השבוע בטלוויזיה מי תשחק מולן.
AFC: אינדיאנפוליס ודנבר
אינדיאנאפוליס קולטס (2:14)
הקבוצה שבמשך העונה הרגילה נראתה הכי טוב, והיתה קרובה לעונה מושלמת.
שחקן המפתח בהתקפה: פייטון מאנינג, אלא מי?
שחקן מפתח בהגנה: קורי סיימון. השחקן שהגיע ממש לפני פתיחת העונה יכול להיות ההבדל בין עוד הפסד לזכיה הסטורית. יש להם שני קיצונים מעולים, אבל בלי סיימון באמצע היכולת לעצור את הריצה נפגעת בצורה משמעותית.
נקודות החוזק: הם הקבוצה הכי טובה בליגה. יש להם התקפה קטלנית שיכולה לשים נקודות במהירות, והגנה עם רביעיה קדמית מצויינת שמייצרת הרבה לחץ על הקוורטרבק. הם גם משחקים בבית, ב-RCA דום. והכי חשוב, כבר שנתיים שהם שומעים שהם הכי טובים, אבל הם לא מצליחים.
נקודות חולשה: קודם כל, העובדה שניו אינגלנד מגיעה לפלייאוף בכושר טוב. איתם בכושר זה משהו שמעבר למספרים, משהו מנטלי. בנוסף, בשבועות האחרונים קבוצות פתאום ראו שאפשר לנצח אותם, גם בבית. קו ההתקפה שלהם קצת פצוע, והוא היה חדיר מאד בשבועות האחרונים של העונה. בהגנה הם מסתמכים על רביעיית קו ההגנה, ושם בעיית הפציעות היא הקשה ביותר, במיוחד של קורי סיימון.
סך הכל - הם עדיין הכי טובים, והם בבית. אבל המשחק המשמעותי האחרון שהם שיחקו היה ב-18/12, ואותו הם הפסידו. חודש אחרי, ב-15/01, הם הולכים לפגוש הגנה חזקה וחמה. או של פיטסבורג, או של ג'קסונוויל, או במקרה הגרוע מבחינתם - ניו אינגלנד. הם יהיו חייבים להיות מוכנים ובכושר משחק מהרגע הראשון.
דנבר ברונקוס (3:13)
הקבוצה שבשקט, בשקט סיימה עם המאזן השני בטיבו בליגה
שחקן המפתח בהתקפה: צמד הרצים מייק אנדרסון וטאטום בל. כשמשחק הריצה עובד, הלחץ יורד מפלאמר, ועובר להגנות היריב.
שחקן המפתח בהגנה: דארנט וויליאמס. קבוצות הולכות לנסות למסור מול דנבר והרבה. והקוורטרבקים הצפויים להגיע (רוב הסיכויים שזה יהיה בריידי או פאלמר) מכירים היטב את רזי המסירה.
נקודות החוזק: הם קבוצה טובה, והם יודעים את זה. יש להם שבוע חופש לנוח, ואחר-כך בבית שם הם השנה 0:8. הם נמצאים ב"גרוב", גם בהתקפה וגם בהגנה והם לא מקבלים ריספקט לגבי העונה שלהם מה שמשמש למוטיבציה.
נקודות חולשה: הדרך לסופרבול עוברת דרך הקולטס, קבוצה שבשנתיים האחרונות לא בדיוק ספרה את דנבר. גם אם וויליאמס יחזור, זה עדיין אומר 2 קורנרים רוקים לצד צ'אמפ ביילי. קצת בעייתי מול קבוצות שיודעות למסור טוב, כמו כל הקבוצות ב-AFC פלייאוף, מלבד ג'קסונוויל.
סך הכל: הם בדיוק במצב שהם רצו להיות, ומשחק הריצה הבלתי עציר שלהם מהווה בעייה לכל הגנה ועוזר לדנבר לשלוט בקצב המשחק. השאלה היא, האם יצליחו להתגבר על הפחד מפייטון מאנינג.
NFC: סיאטל ושיקאגו
סיאטל סיהוקס (3:13)
בדיוק כשחשבנו שמייק הולמגרן כבר לא יעשה כלום מהחומר שיש לו ביד, ניצי הים רצו, תרתי משמע, בלי לעצור.
שחקן המפתח בהתקפה: ארבע אפשרויות, סמן את הנכונה: שון אלכסנדר, שון אלכסנדר, שון אלכסנדר, כל התשובות נכונות.
שחקן המפתח בהגנה: לופא טאטופו. הוא לא אח של לופא קדוש, אבל הברנש יודע לעשות הגנה. הליינבקר מסאות'רן קליפורניה, בעונתו הראשונה בליגה, חנק את הקוורטרבקים היריבים העונה. אלכסנדר הוא הסיבה העיקרית לנקודות שעשתה סיאטל, טאטופו הוא הסיבה לנקודות היא מנעה מהיריבות.
נקודות החוזק: הריצה של שון אלכסנדר וגם הניסיון העצום של הולמגרן וג'ו ג'ורבישיוס. ג'ורבישיוס היה בסופרבול עם הג'איינטס ולקח אחד עם טמפה ביי. בבית, כשאתה צריך משחק אווירי, הוא יהיה שם. מאוד אנדררייטד
נקודות תורפה: תמימות. אולי בגלל העובדה שהיא בפאסיפי הצפוני הרחוק, סיאטל לא מקבלת כיסוי תקשורתי. העונה המדהימה שלה עברה כמעט בלי סיקור. היא יכולה לאמץ את מנטליות ה"כל העולם נגדנו" שהפטריוטס עושים ממנה תורה שלמה מ-2001, אבל יש הרגשה שהיא לא מספיק בשלה.
סך הכל: זוהי קבוצה טובה מאוד, שרוכבת על הגב של שון אלכסנדר. אם הוא ייתן, ואין סיבה שזה לא יקרה, את התפוקה שנתן במהלך העונה, דטרויט היא משימה בהחלט אפשרית עבור הסיהוקס.
שיקאגו ברס
מילא שהגיעו לפלייאוף, הפתעה בפני עצמה, אבל דרך הביי? וואו!
שחקן המפתח בהתקפה: תומאס ג'ונס. אחרי הדיבורים על סדריק בנסון, ובעקבות הפציעה של גרוסמן ג'ונס הוכח כנשק עצום של שיקאגו. הוא לא מבקיע הרבה טאצ'דאונים, הוא לא נותן משחקים של 200 יארד, אבל הוא שומר על הכדור. קייל אורטון ישמח להסביר לכם כמה.
שחקן המפתח בהגנה: מקובל להגיד בראיין אורלכר, אבל את המהלכים הגדולים באמת עשו השנה מגיני הפינה צ'רלס טילמן וניית'ן וואשר. שיקאגו ספגה השנה עשרה טאצ'דאונים במסירה, הרבה לפני ארבע קבוצות עם 15. הברס מדורגים במקום ה-5 בהגנת המסירה, אבל האמינו לנו - הם טובים בהרבה ממה שמראה הסטטיסטיקה.
נקודות החוזק: המגרש הביתי שלהם. לפחות משחק אחד יארחו הברס בסולג'רס פילד הקר ומוצף הרוחות. אף אחד לא רוצה להגיע לשם בינואר.
נקודות התורפה: עד שלא יוכח אחרת, לקבוצה הזו אין התקפה. רקס גרוסמן הוא שידרוג משמעותי לקייל אורטון, אבל אפילו במשחק בו נראה השינוי, מול גרין ביי, הקבוצה קירטעה והייתה תקועה דקות רבות.
סך הכל: בדיוק הקבוצה אף אחד לא רוצה לפגוש. הרייבנס של 2000 היו כאלה. הפנת'רס של 2003 היו כאלה. קבוצה עם הגנת מלתעות ולכאורה בלי קוורטרבק, שיכולה למצוא עצמה בסופרבול ואולי להניף את גביע לומבארדי.