חמש מאות הרוגים, יותר ממה שאיבדנו לפעולות הטרור ולמלחמת הכנופיות המתקשרת. אימהות ואבות, ילדים ופנסיונרים - חמש מאות בני אנוש, כל אחד מהם טרגדיה איומה בפני עצמה. מה שהכי נורא זה שלא מדובר בנתון חריג. לומר את האמת, לפחות לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מבחינת התאונות עברה עלינו שנה 'טובה' למדי.
ואם אנחנו כבר בעניין של מספרים אז הנה לכם עוד נתון סטטיסטי. מסתבר שלאזרח ישראלי ממוצע, כמוני כמוכם, יש בערך סיכוי של אחוז אחד בשנה להיפגע מתאונת דרכים. ומה זה אומר? זה אומר שאם הגעת לגיל מאה עשרים, סימן שהגיע תורך להידרס.
עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון, זה לא שאני צוחק על נושא כל כך מזעזע. פשוט, מול כל הסיוט הזה שתיארתי לכם עכשיו, אין בררה אלא לחייך - או זה או לארוז את המזוודות ולרדת מהארץ. ומכיוון שלונדון לא מחכה, כעת אין לי ברירה אלא לאמץ נימה צינית ולספר לכם על היוזמה החדשה של משרד התחבורה, על הפטנט החדש שבעזרתו מתכוונת משטרת ישראל למגר את תופעת הקטל בכבישים.
לא, לא מדובר בשיפוץ דרכים וגם לא בהוספת נתיבי תנועה. גם לא אפילו בהוספת רמזורים או, לכל הפחות, הצבת כמה מצלמות שירסנו מעט את הנהג הישראלי 'הפרוע'.כל אלא הם פתרונות מיושנים. לא, חברים יקרים, הפעם למשטרה יש הברקה חדשה והיא: אפוד זוהר שתהיו מחויבים לרכוש ולתחוב עמוק מתחת לכיסא הנהג כדי שכל פעם שתצאו מהרכב בכביש ראשי יראו אתכם מרחוק. מול פרץ גאוניות כזה אין ברירה אלא לקחת נשימה עמוקה, לתפוס את הראש ולמלמל בפליאה: "איך אני לא חשבתי על זה?"
והרי זה כל כך פשוט. האפוד, האפוד הנוצץ, הוא שיפתור את כל הבעיות שלנו! וזה בכלל לא משנה שרוב ההרוגים בתאונות הם הולכי רגל ורוכבי האופנוע - אנשים שלא יזכו להנות מבשורת האפוד המופלא. לא חשוב, עדיף שלא לבלבל את הציבור עם פרטים. העיקר הוא שלמשרד התחבורה יש תוכנית ולא רק זה, כבר יש לו אפילו ייבואן שהולך לעשות ים כסף על חשבון הביורוקרטיה ותחושת הביטחון המזויפת.
מעצבן אתכם? חכו רגע, אל תתעצבנו. למעשה, האפוד בכלל לא אשם. לומר את האמת, גם המשטרה לא אשמה ולא אשם אפילו היבואן שנבחר, ללא צל של ספק, במכרז ענייני והוגן. האשמים האמיתיים כאן הם אנחנו, אזרחים כמוני וכמוכם שלכל אחד מאיתנו יש סיכוי של כאחוז למות על הכביש השנה. ולמה אנחנו אשמים? בעיקר כי, בסופו של דבר, אנחנו נהיה אלה שנלך בצייתנות לקנות את האפוד המטופש ואנחנו נהיה אלה שנמשיך לעשות כל מה שמשטרת התנועה אומרת ולעולם לא נהסס לשאול איך זה שגוף כזה, שמאפשר חמש מאות תאונות קטלניות בשנה, ממשיך להתקיים בשלווה מחוץ לטווח הביקורת הציבורית.
ובינתיים מה? בינתיים יש לנו חמש מאות קורבנות. חמש מאות... ואם זה היה טרור, אז שר הביטחון היה ודאי מכריז מצב חירום. ואם זה היה פשע מאורגן, אז מנכ"ל המשטרה היה מפנה את כיסאו. אבל לא כך בתאונות דרכים. כאן חמש מאות קורבנות נחשבים כנראה לשנה 'יחסית טובה'.
אז תודה לך משטרת תנועה היקרה, תודה רבה על השנה המוצלחת. וכן, כמעט שכחתי, תודה רבה גם על האפוד.
היו שלום ותודה על האפוד
יגאל זייפמן
5.1.2006 / 14:42