שני צעדים קדימה, אחד אחורה

נורית אמיתי חושבת שלשרון היתה תחושת בטן, שמשהו רע עומד להתרחש. אבל המדינה צריכה להמשיך קדימה, להתקיים ולהתנהל

נורית אמיתי

קמנו לבוקר חדש ולמעשה אין הרבה חדש. וברור כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה והמשך היום אינו לוטה בערפל.

היום הוא בוקר של ישראל שונה, וברור שהלילה כבר אי אפשר היה להגיד ש"ראש הממשלה התלוצץ עם רופאיו". אף אחד שם לא חייך, הכל התנהל כמבצע חילוץ והצלה מהקריטיים ביותר שידעה המדינה בשנים האחרונות. הדברים ברורים ולא צריך להיתמם גם כשמדובר בשועל קרבות וותיק כמו אריאל שרון.

ממלא מקומו שלא מרצונו, כבר יושב בכיסא מקבל ההחלטות וכוחות האבטחה נוהגים בו כראש הממשלה בפועל. כולם מגויסים בתקשורת ולא רק בחדר הניתוח הסטרילי: נירוכירורגים, קרדיולוגים, פרשנים ומומחים למשפט חוקתי. כל אחד מציג את התיאוריה צמודת התחזית שלו וכולם מתפללים לבריאותו השלמה. ההערכות של כולם: נזק בלתי הפיך, שלא מבטיח תפקוד כיאה לראש ממשלה בתפקיד ובתקופה קרדינאלית כזו.

במצב הנוכחי, זה כבר לא משנה איך הגיע שרון לבית החולים: ברכב או במסוק, ומה היו השיקולים. כל אלו לא היו משנים את העובדה שהמצב הוא בלתי הפיך, בעיקר כשזה נוגע למי שנושא במשרה הרמה של מקבל החלטות במדינה דמוקרטית. גם אם ישוב שרון לאיתנו – זה כבר לא אותו אריק ובוודאי שלא אותו שרון.

האיש שנלחם בכל החזיתות לא יכול היה לחזית של חייו הוא. שם אין שליטה בלעדית על אברים פנימיים מדממים, גם בזכות תרופות מתאימות או שלא. הטבע, מסתבר, לא מתחשב בנושאי תפקיד כאלו ואחרים וגם לא בצרכי מדינה עכשוויים ועתידיים, ובוודאי שאינו מתעניין בתאריכי יעד כמו ה-28 במרץ שנה זו.

איש אחד, לוחם, מנהיג ופוליטיקאי ושם בשולחן הניתוחים לא קוראים קורות חיים, הכל תלוי בשילוב שבין גיל, מצב בריאותי ואירועים קודמים. במדינת היהודים סמכו תמיד על מנהיגים בעלי ניסיון. אוהבים יוצאי צבא ומערכת הביטחון והם משדרים אמינות גבוהה, אסרטיביות ויכולת מנהיגות בלתי מעורערת. הבעיה שלא תמיד, בשם אותם עקרונות, הם קובעים להם את מחליפיהם ובונים אותם כמו עמדה בצורה למצבים בלתי צפויים אבל אפשריים.

קשה לאמר שלשרון לא הייתה תחושת בטן. האיש עם כישורי התכנון והביצוע בשדה הקרב חשש מהימים הקרובים ומקורביו נחשפו למצב רוחו הרעוע והיותו מוטרד מהצינתור שהיה אמור להתקיים היום.

אומרים בוחני כליות ולב שקצת שרויים בעולם הקבלה, כי בעיתות הקרובות למצוקה של ממש, האדם חש בדברים שרק הוא והקדוש ברוך יודעים. כנראה שכך היה גם עם שרון ששמר על שתיקה וידע. בשטח נשארנו עם רשימת מכולת שאי אפשר להתעלם ממנה: מפלגה שלא גיבשה את רשימתה וסדר מועמדיה ומצעה, בחירות ברשות הפלסטינית ואצלנו (להבדיל...), התמודדות עם ירי הקאסמים בדרום ואפשרות זליגת קטיושות בגבול הצפון, המשך הלוחמה בטרור ודאגה לשכבות הנמוכות.
הכל יעמוד עתה מלכת לפחות עד ליום ראשון.

דבר אחד חייבים לזכור, וזה שאסור לעצור את התהליך. חייבים להמשיך ולדאוג לבריאות ראש הממשלה ובמקביל גם למדינה שלמה, שצריכה דרך ונבחרים שימשיכו להנהיגה מהמקום שנעצר אמש. קשה לחשוב כך, אבל חייבים להגיד את מה שהמציאות מחייבת. השלטון חייב להפגין יציבות כלפי פנים וכלפי חוץ. יש סיכונים שחברה לוקחת על עצמה כשהיא בוחרת במנהיג בגיל מסוים ובמקביל היא חייבת למצוא את הנתיב שבו המשך הדרך לא יפגע בכבוד האדם, אך יתחשב בחרות הבוחרים לאמר את מילתם מה שיותר מהר בקלפי.

עצוב, אבל את הדרך הזו אי אפשר להפסיק ובוודאי שלא בסיטואציה הפוליטית והמדינית העכשווית. אנחנו מדינה בלי מנהיג אבל יש לה הנהגה שתיבחן בימים הקרובים, גם בשם הגיבוש והאיחוד בין השורות ותמיכה מקיר לקיר גם מאלו שהם אופוזיציה מוצהרת.
מחזיקים אצבעות לראש הממשלה ולממלא מקומו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully