שובה של הגלאט

קראו לה "הפרקליטה המדליפה". כותרות בנוסח "ליאורה גלאט-ברקוביץ, הפרקליטה המדליפה שהורשעה לפי הודאתה בעסקת טיעון, צפויה למאסר על תנאי" היו אז לחם חוקה ולחם חוקינו.

מתי זה היה? בטח שאלתם את עצמכם הבוקר כאשר שמעתם את אותה ליאורה גלאט-ברקוביץ מככבת בשידורי היום כפרשנית לעניני שרון וסיריל קרן. "ברור לי שכל הראיות הושמדו כבר מזמן, אמרה גלאט-ברקוביץ לרפי רשף והשלימה ספין של 360 מעלות מאנטי גיבורה לגיבורה מחודשת. אז מתי זה היה, בטח שאלתם את עצמכם: כמה זמן עבר מאז שנחשף הקשר בין הפרקליטה לעיתונאי הארץ דאז, ברוך קרא?

זה היה בחורף 2003, בינואר של בסך הכל לפני שלוש שנים. אותה ליאורה גלאט-ברקוביץ, פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב, הדליפה לכתב עיתון "הארץ", ברוך קרא, פרטים מחקירתו של שרון בפרשת סיריל קרן. לרגע אחד היא תוארה בתקשורת כגיבורה, אולם השכילה לירות לעצמה בגלגלים כאשר פתחה את פיה ונידבה טיעון רגשני ומטופש למדי: "יש לי בן שעומד להתגייס", התפייטה אז הפרקליטה, "ולא הייתי מעוניינת שהמצב יימשך כפי שהוא".

בינתיים בנה התגייס והיא נשפטה, (8 חודשי מאסר וקנס כספי) ונעלמה אל השקיעה. לא ידוע איפה היתה עד היום ומה בדיוק עשתה, אבל היום היא נשלפה מחדש והשלימה, כאמור, ספין תקשורתי שלם. עכשיו היא שוב בצד המתראיין, עכשיו היא אינה צריכה לבקש רישיון להתבטא, אין לה דובר מעליה, ואין לה חובה מוסרית לשתוק או לבכות או להתרגש ממצאי המשטרה. גלאט-ברקוביץ סבורה שאין כל חדש בממצאי המשטרה, ששום חקירה נגד ראש הממשלה לא תושלם עד הבחירות, ושעולם כמנהגו נוהג.

"הרפתקאות" גלאט-ברקוביץ במערכת המשפט הישראלית יכולה לנטוע תקוות בלבות כולנו. אין כאן מימושים של הפתגמים הפטאליסטים בנוסח "כל כאלב ביג'י יומו", אין כאן "הרשעות קבע". יש, לעומת זאת, סבלנות ציבורית גמישה מאוד. הציבור ואפילו התקשורת הם בעלי זיכרון קצרצר ביותר והבנה בנאלית שיום אחד אתה למעלה ויום אחד למטה. ברור שכל מי שמלינים היום על ראש הממשלה, יעמדו מחר, לאחר הצנתור שלו, בתור לדרוש בשלומו. כל מי שהוזמנו למסיבה של גיאיידמק הופתעו לשמוע הבוקר שקצה נפשו של מארחם הנדיב ושהוא רוצה לעזוב את הארץ יחד עם כל כספו. ככה זה בארץ. יום אחד אתה קיים, למחרת כבר לא. אין כבוד להון, אין כבוד לשלטון. אין כבוד לאנשים קטנים עם שפם. וככה מתנהלים העניינים בארץ קטנה עם שפם: שום דבר לא חד משמעי, כולנו חד פעמיים, ואסור לאבד תקווה: כל עוד אתה נושם, אתה עשוי לחזור ולהיות מטבע עובר לסוחר. יום אחד בכלא, יום למחרת סופר דגול. יום עבריין, למחרת פרשן. אף אחד לא צריך לקפוץ כאן מהמצדה. כמו שנאמר באנגלית: It isn't over till it's over...