פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הריאה הירוקה של רהט

      אחמד עמראני זכה בפרס השר לאיכות הסביבה לאחר שהצליח בעבודת נמלים לנקות את רהט מהרי זבל ומתחנות דלק פירטיות

      דרך ארוכה עבר אחמד עמראני מאז אותה פגישה מקרית בטרמפיאדה לפני שנתיים ועד לזכייתו בפרס מגן השר לאיכות הסביבה בשבוע שעבר. עמראני, אז סטודנט שנה א' במכללת אחווה לגיאוגרפיה ותקשורת, עמד בצומת בית קמה וניסה לתפוס טרמפ למכללה. כשסופסוף הוא הצליח, מישהו ביקש ממנו להצטרף לנסיעה. זה היה ראש "[[מגמה ירוקה]]" לשעבר, ערן בנימיני בדרך להרצאה במכללה. השיחה זרמה, השניים התחברו, ואחמד החליט שהוא הולך לקחת את העיר שלו בידים, ולעשות משהו בשביל לשנות את המצב הסביבתי הקטסטרופאלי ב[[רהט]].

      רהט, עיר בת כ-40,000 תושבים, סובלת משורת מפגעים סביבתיים קשים. הבעיות החמורות הן מזבלות בלתי חוקיות (הרי זבל של ממש. שניים שהתרכזו בכניסה הדרומית והצפונית ועוד רבים, קטנים יחסית, שמפוזרים בשכונות), תחנות דלק פיראטיות, משחטות עופות ותעשייה זעירה בלב שכונות מגורים ושטחים ציבוריים, שגורמים פרטיים משתלטים עליהם.

      עמראני התחיל מאפס: הוא פנה לחבריו הסטודנטים, למורים בתיכון ואחרי כן למורים בכל בתי הספר ברהט וניסה לגייס אנשים לפעולה. "לא בדיוק ידעתי מה לעשות, אבל ידעתי שצריך לעשות משהו", הוא מספר. לאחר שגיבש קבוצה של כ-15 אנשים, הם החלו בשיגור מכתבים לעירייה בדרישה לטפל בפסולת. ראש העירייה בירך אותם על היוזמה אבל "הוא עוד לא ידע מה מצפה לו", אומר עמראני.

      מטרה ראשונה: חיסול הרי הזבל

      בתוך חודשיים, הצליח עמראני, בעזרת בנימני וארגונים כמו שתי"ל ו"חיים סביבה", לארגן את הפעולה הראשונה שלו: שתילת עצים וניקוי בתי הקברות ברהט. את השתילים תרמו קק"ל, את הפעילים הביאה [[התנועה האסלאמית]], הפלג הדרומי (רשמו בפניכם תמרון מרשים בין שני הגופים מבלי שאחד יידע על השני). הפרוייקט הצליח, עמראני הבין שזו רק ההתחלה וסימן לעצמו את שתי המטרות החשובות באמת: חיסול הרי הזבל ו-14 תחנות הדלק הפיראטיות.

      בתוך שבועות, בעזרת עורך דין משתי"ל, הצליח לכנס ישיבה במשרד לאיכות הסביבה בה התעמת מול ראש העירייה ומהנדס העיר. "פחדתי נורא", הוא משחזר. מילה שלו, סטודנט בן 24, כנגד מילה שלהם. בישיבה הדרמטית זכה עמראני למטר גידופים מראש העירייה ("דון קישוט, אתה שקרן!") ובתגובה הטיח על השולחן תמונות של הרי הזבל, מול פרצופיהם של נציגי המשרד וראש העירייה. לעירייה הוצאה אזהרה, ובתוך חודשיים העירייה חיסלה את המזבלות וריכזה את הזבל במקום מוסדר אחד.

      מטרה שנייה: חיסול תחנות הדלק הפיראטיות

      בשלב הזה החליט עמראני למסד את ההתארגנות ורשם עמותה בשם "רהט ירוקה". בעירייה הבינו ש"הלובי הירוק חזק", והתחילו לנהל מתקפת השמצות מעל גבי העיתונות המקומית. לאחר שהמשטרה הירוקה ערכה בעיר פשיטת פתע ופירקה ביום אחד את כל התחנות הפיראטיות "אנשים התחילו לזרום לבית שלנו", מספר עמראני לוואלה! חדשות, "היו גם איומים על החיים, אבל לא פחדתי. בתוך ליבי שמחתי נורא על ההצלחה של מחיקת מפגע סביבתי".

      כדי להשקיט את הרוחות ברהט לאחר חיסול תחנות הדלק, שמרו עמראני וחבריו במשך כשנה על פרופיל תקשורתי נמוך והקפידו רק לעבוד על מודעות לסביבה דרך כתיבת מאמרים ועצות בעיתונים המקומיים. בקיץ האחרון, באותה נחישות ובעזרת עבודה צמודה עם משפטנים מעמותות ירוקות, בקיאות מרשימה בפרוצדורות התכנוניות ותמרונים מרשימים בין ראשי החמולות ברהט, הצליח עמראני לדחות לבינתיים תוכנית של העירייה להפוך שטחים פתוחים ציבוריים בעיר לשטחי מסחר ומגורים. עמראני הצליח לשכנע את הוועדה המחוזית, שעל העיר להגיש מסמך מדיניות לתכנון העיר לפני כל שינוי כל כך מהותי. דבר כזה, הוא מסביר, ייקח הרבה זמן - לעירייה אין מושג איך עושים את זה. "ברהט אין גן משחקים אחד. הגן המרכזי והיחיד שבור והרוס - אין מגלשות, אין נדנדות, אין מגרשי כדורגל. הרבה תושבים נאלצים לנסוע לקיבוצים ומושבים מסביב כדי למצוא חיק טבע, למרות שברהט יש הרבה שטחים פתוחים שיכולים להתאים לכך. אין ירוק ברהט, אין תכנון, אין כלום", מסביר עמראני.

      עמראני חולם בגדול

      בשבוע שעבר קיבל עמראני את פרס מגן השר לאיכות הסביבה. "אני מאד מאד שמח, זה נמצא בכל הכותרות – בכל העיר אנשים יודעים על זה. אבל אנחנו עדיין מפחדים", הוא מספר. מהמפלגות הערביות בל"ד ורע"ם כבר התקשרו לרחרח מסביבו עם הצעות מפתות. אבל עמראני, המסיים השנה את התואר, רק בתחילת הדרך. חלומו הגדול הוא להקים ארגון גג שירכז את כל הטיפול במפגעי הסביבה של הבדואים בנגב. "יש הרבה מאד בעיות סביבתיות בנגב שמשפיעות על הבדואים, כמו רמת חובב. מפריע לי שרק היהודים עושים משהו - אני לא רואה בדואים עושים משהו כי אין מודעות אצלנו. זה מאד פוגע בי לראות שאין בדואים למרות שכולנו נושמים אותו אוויר ושותים אותם מים".

      נאור ירושלמי, סמנכ"ל "חיים וסביבה", מגדיר את פעילותו של עמראני כ"מודל לחיקוי לפעילי איכות סביבה בכל הארץ". לדבריו, החזון של עמראני חשוב במיוחד על רקע המצב הסביבתי הקשה בנגב, שהפך ל"חצר האחורית" של ישראל. עמראני החליט שתושבי הנגב צריכים לקחת את עתידם בידיהם ולדאוג לבריאות ולאיכות החיים שלהם ושל ילדיהם בעצמם. למרות הקשיים הצליח אחמד לגייס תומכים ופעילים ולחולל שינוי במצב ברהט, וכן לקדם תכניות שבעתיד עוד ישפרו את המצב בעיר.