מועדון העוגה לפנים

רובי ריבלין לא לבד. ברגע שקרם העוגה שהושלכה עליו נמרח על פניו, הצטרף שר התקשורת לרשימה ארוכה ומכובדת של אישי ציבור בארץ ובעולם שזכו גם הם לקבל עוגה – לפנים.

זריקת עוגות קצפת היא דרך מקובלת להביע מחאה בעולם המערבי, וחביבה במיוחד על מתנגדי הקפיטליזם והגלובליזציה. אתרי האינטרנט של קבוצות אלו מפנים לאתרים של קבוצות "אחיות" במדינות אחרות, באמצעות קישורים, כך שאפשר כמעט לטעון כי ישנה "מחתרת עולמית של זורקי העוגות".

בין האישים שזכו לטיפול הקצפתי: מנכ"ל מיקרוסופט, ביל גייטס ("בגלל הכוח שהוא מייצג"); שר האוצר ההולנדי ג'ריט זאלם; שר החקלאות הבריטי ניק בראון; הכלכלן העולמי הבכיר מילטון פרידמן; מנכ"ל ארגון הסחר העולמי לשעבר ורנאטו רוגיירו; שר החוץ הנורבגי תורביורן ג'גלאהד, שזכה לעוגה בחגיגות האחד במאי;

יש גם עוגות שהוטחו מסיבות הרבה פחות אידיאולוגיות: הפילוסוף הצרפתי ברנרד הנרי לוי קיבל עוגה לפרצוף בלא פחות מארבע הזדמנויות שונות. הסיבה: התנשאות. זו גם הסיבה שגללה זכה גם רון חולדאי למגש מלא קצף גילוח במהלך מערכת הבחירות לעיריית תל אביב.

והרי קובץ נוסף של סלבריטיז עטורי קצפת ושלל סיבות מעניינות של "לוחמי העוגה": סילבסטר סטאלון ("בגלל הסרטים האלימים שלו"); מושל אילינוי, ג'ורג' ראיין ("יותר מדי רפובליקנים בחבר הנאמנים של אוניברסיטת אילינוי"); והזמר קני רוג'רס ("שירי הקאנטרי שלו מעצבנים").