מדענים חשפו את הסוד הגנטי מאחורי יכולתם של חיידקי המלריה להתגונן בפני המערכת החיסונית האנושית: המדענים הראו כיצד מצליח הטפיל להפעיל ולחסום גנים המייצרים סדרת חלבונים, המשמשים להסוואה.
ברגע שהמערכת החיסונית מזהה את אחד החלבונים, הטפיל פשוט מפעיל גן אחר ומייצר חלבונים מסוג שונה. ב-BBC דווח כי המחקר, שנערך על ידי חוקרים מהמכון הרפואי הווארד היוז שבאוסטרליה, פורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Nature.
החיידק, פלאסמודיום פלאסיפטרום, עומד מאחורי הסוג הקטלני ביותר של מחלת המלריה, וגובה כמיליון קורבנות כל שנה ברחבי העולם. ככל הנראה קשורים למחלה עוד שני מיליון מתים נוספים בכל שנה. הוא חודר למערכת הדם האנושית דרך נקבות יתוש הנושאות את הטפיל.
הבסיס לטקטיקת ההישרדות הזו של חיידק המלריה הוא רצף גנטי סמוך לתחילת גן ההסוואה שלו, הידוע בשם "מקדם הגן". הרצף הזו לא רק מפעיל את ייצור החלבון המקודד בגן, אלא גם שומר על חלבוני ההסוואה האחרים מוסתרים.
טפיל המלריה מוסיף לפני תאי הדם שהוא נמצא בם חלבון בשם PfEMP1. המערכת החיסונית יכולה לזהות את ההבדל בין התאים לאחר זמן מה, אולם אחוז קטן מכל דור של הטפיל עובר להשתמש בחלבון שונה. המערכת החיסונית מעולם לא פגשה בחלבון החדש, ולכן לא תוקפת אותו. זה מאפשר לגל חדש של זיהום להתפשט לפני שהמערכת החיסונית מזהה אותו ומתחילה להתקיף גם אותו.
"כמו שנמר ישנה את חברבורותיו"
אחד החוקרים, ד"ר אלאן קאומן, ממכון המחקר הרפואי על שם אליזה הול במלבורן, אמר: "זה כמו שנמר ישנה את חברבורותיו. סוגים חדשים מגיעים, והמערכת החיסונית מכה בהם. בשל כך, אנשים סבורים כי עליך להיחשף לסוגים שונים של מלריה במשך חמש שנים כדי להתחסן בפני הטפיל לחלוטין.
משפחת הגנים האחראית לחלבון המרכזי קיימת ב-60 צורות שונות, כל אחת מהן שונה מעט מקודמתה. המחקר האחרון מראה כי הפעלת מקדם הגן מספיקה לא רק לשינוי החלבון שיווצר ממנו, אלא גם להסתרת 59 הצורות האחרות.
כעת מקווים החוקרים לגלות את החלבון שאחראי עם הפעלת מקדם הגן עצמו. לבסוף, הם מקווים כי המחקר שלהם יוביל למציאת תרופות חדשות למלריה, שילחמו בהטעיה שמבצע הטפיל.