המדרסות בפקיסטן נערכות לעימות מול הממשלה

מדרשות איסלאמיות בפקיסטן נדרו להתנגד לכוונת הממשלה לגרש מהמדינה את כל התלמידים הזרים עד סוף השנה האזרחית. הממשלה הודיעה בתגובה שלא תשקול פניות להאריך את תוקף אשרות השהייה.

נשיא פקיסטן, פרבז מושארף, הורה לכל התלמידים הזרים במדרשות הדתיות, ה"מדרסות", לעזוב עד ה-31 בדצמבר, כחלק מניסיון לטהר את המדינה מטרוריסטים וקיצונים דתיים, בעקבות מעורבותם של פקיסטנים בפיגועי השבעה ביולי בלונדון.

מוחמד חניף ג'לנדארי, איש דת בכיר בארגון איתיחאד א-תנזימוואל מדאריס, התאחדות של בתי ספר מוסלמיים, אמר שמתוך 1,400 תלמידים זרים במדינה, עזבו כ-700 בעקבות הוראת הממשלה.

ג'לנדארי אמר שהמדרסות הפסיקו לקבל תלמידים זרים, אולם לא יצייתו למועד שנקבע על ידי הממשלה. "איננו מקבלים את המועד", אמר. "הצעד הזה מבוסס על ההנחה המוטעית לפיה תלמידים זרים מעורבים בפעילויות לא-חוקיות. יש להם דרכונים חוקיים, אשרות שהייה תקפות ואיש מהם אינו מבוקש בגין מעורבות בפשע ואינו חשוד בכך. אז מה העניין?" ג'לנדארי הוסיף, כי "על הממשלה לשקול מחדש את החלטתה ולבטלה. אנו רוצים ליישב את העניין בדרכי שלום, אבל אם הם ינסו לכפות משהו, לא נקבל זאת כלל". ג'לנדארי הוסיף שמדובר במדיניות מפלה, משום שאוניברסיטאות ומכללות חילוניות במדינה מורשות להמשיך לקבל תלמידים זרים.

שלושה ממבצעי הפיגועים בלונדון היו בריטים ממוצא פקיסטני, ופקיסטן הורתה על גירוש התלמידים הזרים לאחר שהתברר שלפחות אחד מהמחבלים ביקר במדרסה במדינה. בפקיסטן יש כ-12,000 מדרסות, שרובן מספקות חינוך, קורת גג ומזון לתלמידים ממשפחות עניות. חלקן חשודות כבית גידול לפעילי טרור.

מספר התלמידים הזרים במדרסות במדינה ירד בתלילות לאחר שפקיסטן הציבה דרישות חמורות יותר בפני מבקשי אשרות כניסה בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר ותחילת המלחמה בטרור. המדרסות במדינה פרחו במהלך שנות ה-80', אז סיפקו רבות מהן לוחמים לתנועת המוג'הידין באפגניסטן, שנאבקה נגד הכיבוש הרוסי. חלק מהמדרסות הוציאו מתוכן בכירים במשטר הטאליבן האפגני.