באמצע הטירוף של ה-BOWL GAMES ,ורגע לפני ארבעת משחקי ה-BSC ומשחק האליפות עצמו, ננסה להסביר לכם איך השיטה בעצם עובדת בענף המסובך הזה, המתכנה "פוטבול מכללות".
ישנן המון ביקורות על שיטות ההכרעה בקולג' פוטבול. לאחרונה הנושא עלה לדיון אפילו בקונגרס. ככה זה בארה"ב כשמעורב כל כך הרבה כסף, ומצד שני יש המון חילוקי דעות. יש לשיטת ה-BCS המון מתנגדים ולא מעט תומכים. רבים טוענים שהעובדה שהשיטה מעוררת כל כך הרבה מחלוקות, גורמת לקולג' פוטבול להיות כל הזמן בכותרות, וע"י כך לגרום להמון אנשים להיחשף לספורט הנהדר הזה. מאידך, יש האומרים שבסוף השנה בספורט הקבוצתי, צריכה להיות רק אלופה אחת. ולא כמו עכשיו, כשיש כמעט 30 משחקי אליפות (Bowl Games).
הבעיה האמיתית בקולג'ים היא שיש יותר מדי קבוצות ופחות מדי משחקים (רק 12 משחקים בעונה הסדירה). כל זה יוצר בעיה לליגה לתגמל את כל הקבוצות הטובות, או את הקבוצות שסיימו עם המאזן הכי טוב. בליגה שמשחקות בה 120 קבוצות המתחלקות ל-12 בתים (בית אחד עצמאי) יש בעיה של קביעה מי הקבוצה הכי חזקה. וכך, הוחלט לפני שנים להנהיג שיטה של BOWL GAMES. ועל ידי כך לתת פרסים לקבוצות שהיו טובות בבתים שלהן, גם אם לא הכי טובות בכל הליגה.
30 קערות מחולקות
השנה משוחקים קרוב ל-30 משחקי אליפות (Bowl Games). ארבעה מתוכם הם BCS GAMES. עד שנת 1998 כל משחק בול היה מפגיש קבוצות לפי מיקומן בקונפרנס שלהם. דוגמא: - הרוז בול היה מפגיש את אלופת הפאק-10 עם אלופת הביג-10. מאז 1998, השתנתה השיטה ועכשיו בארבעת הבולים הגדולים: (אורנג', נוקיה, רוז, והשוגר בול) נפגשות קבוצות על פי מיקומן בטבלת ה-BCS וגם על פי חוזק החטיבה בה הן משחקות. מדי שנה אחד מהבולים הנ"ל יהיה משחק האליפות עצמו (המדורגת 1 נגד 2) ושאר המשחקים יפגישו את אלופות הבתים החזקים בינן לבין עצמן.
השנה יש לשיטה מרוויחה גדולה ומפסידה גדולה:
המרוויחה: פלורידה סטייט. פלורידה סטייט סיימה את העונה הרגילה במקום ה-22, אבל תשחק באורנג' בול נגד פן סטייט. הסיבה לכך היא הבית החזק בו היא משחקת. פלורידה סטייט ניצחה את ה-ACC, אחד הבתים החזקים במכללות. ותפסה את מקומה הקבוע של מנצחת הבית היוקרתי הזה באחד ממשחקי ה-BCS.
אורגון דאקס היא המפסידה הגדולה. אורגון סיימה את העונה הרגילה במקום החמישי, אבל לא תשחק באף אחד ממשחקי ה-BCS, מכיוון שיש כבר קבוצה מהבית שלה באחד מהבולים (דרום קליפורניה ברוז בול) ובית הפאק-10 סיים במאזן פחות טוב מבתים אחרים (לביג-10, בית יותר חזק השנה מהפאק-10, יש שתי קבוצות במשחקי ה-BCS) ביחד עם העובדה שנוטר דם, שלא שייכת לאף בית, עלתה גם היא לאחד מהמשחקים, אורגון נשארה בחוץ.
שיקלול של שישה מחשבים
ה-BCS, ראשי תיבות של Bowl Championship Series מורכב משיקלול של 6 מחשבים, אשר מחשבים את החוזק של הקבוצות על פי קושי המשחקים שלהן, מאזן נצחונות/הפסדים, חוזק הקונפרנס שלהן, ביחד עם דירוג העיתונאים והמאמנים.
השנה הדירוג הסופי נראה כך: 1. דרום קליפורניה. 2. טקסס. 3. פן סטייט. 4. אוהיו סטייט. 5. אורוגון. 6. נוטר דם. 7. ג'ורג'יה. 8. מיאמי. 9. אובורון. 10. וירג'יניה טק. 11. ווסט וירג'יניה. 12. לואיזיאנה סטייט. 13. אלאבאמה. 14. טי.אס.יו. 15. טקסס טק. 16. יו.סי.אל.איי. 17. פלורידה. 18. וויסקונסין. 19. לואיוויל. 20. מישיגן. 21. בוסטון קולג'. 22. פלורידה סטייט. 23. אוקלהומה. 24. ג'ורג'יה טק. 25. נורת'ווסטרן.
בארבעת הבולים הגדולים ישחקו הקבוצות הנ"ל: משחק האליפות, ה"רוז בול"- דרום קליפורניה נגד טקסס. "אורנג' בול"- פן סטיייט נגד פלורידה סטייט. "שוגר בול"- ווסט וירג'יניה נגד ג'ורג'יה. וה"פיאסטה בול"- נוטר דם נגד אוהיו סטייט. שימו לב שיש "רק" שתי קבוצות מהשמונה הראשונות שלא ישחקו באף אחד מארבעת משחקי ה-BCS.
בשנת 2003 קרה מקרה מוזר: דרום קליפורניה ו-LSU לקחו אליפות משותפת, למרות שבמשחק האליפות עצמו LSU גברה על אוקלהומה!מסובך? גם לנו. אבל בואו ננסה להסביר למה. הסיבה לכך היתה שקלול כל ששת המחשבים, שמצד אחד הביא את דרום קליפורניה למספר נקודות גבוה משל LSU, ומצד שני בגלל החוזק של ה-SEC (הבית של LSU) הוצאה דרום קליפורניה ממשחק האליפות עצמו.
וכך, LSU ניצחה במשחק האליפות את אוקלוהומה (שבמידה והיתה מנצחת, היתה האלופה היחידה) אבל התחלקה עם דרום קליפורניה בצלחת האליפות מפני שלדרום קליפורניה היו יותר נקודות ממנה.
לסיכום, השיטה היא מאוד בעיתית אם כי הגיונית. אמנם יותר ויותר קולות קוראים להנהיג שיטת פלייאוף בקולג'ים, וכך תהיה כמו בכל ספורט רק אלופה אחת בסיום העונה. הליגה היא כל כך גדולה וצריך לתת תגמול להרבה קבוצות, ובדיוק בשביל כך הונהגה השיטה הזו. בשנתיים האחרונות נוצר מצב בו המדורגות 1 ו-2 שיחקו על משחק האליפות, אך כאמור לא תמיד היה המצב כך, ויכול להיווצר מצב כמו בשנת 2003 בו יהיו שתי אלופות.