מדענים במעבדה במדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית פיתחו מה שעשוי להיות נשק פשוט וזול במלחמה בטרור: צרעות מאולפות. החרקים המעופפים הזעירים, מסוג שאינו עוקץ, יכולים למצוא חומרי נפץ מוסתרים ולרחרח אחר חומרים רעילים במנהרות הרכבת התחתית.
"אפשר לגדל אותם באלפים, ואפשר לאלף אותם תוך דקות", אומר ג'ו לואיס, חוקר חרקים בשירות משרד החקלאות האמריקאי. "זהו רק קצה הקרחון של משאב חדש ביותר".
בעיתון USA TODAY דווח, כי לואיס ואחרים באוניברסיטת ג'ורג'יה שבטיפטון פיתחו מכשיר המוחזק ביד שמכיל את הצרעות בעודן מרחרחות אחר כימיקלים וחומרים אחרים. לואיס ושותפו, הביו-מהנדס מאוניברסיטת ג'ורג'יה גלן ריינס, אומרים שהמתקן שלהם מוכן לניסויי פיילוט ועשוי להיות מוכן לשימוש מסחרי תוך חמש עד עשר שנים.
ריינס אומר שהצרעות תוכלנה יום אחד להחליף את הכלבים בחיפוש אחר חומרי נפץ במכלי מטען בנמלים ובשדות התעופה וכן בכלי רכב החוצים את גבולות ארה"ב.
"מאד פשוט ללמוד איך לעבוד איתם", אומר ריינס על הצרעות. "אתה יכול להראות למישהו מה לעשות תוך 30-40 דקות. והלימוד שלהם הוא מאד ספציפי".
הפיתוח החדש מגיע לאחר שממשלת ארה"ב הוציאה מאות מיליוני דולרים על ציוד היי-טק והכשרה מאז ה-11 בספטמבר, במאמץ למנוע התקפת טרור נוספת על אדמתה.
כלבים המאומנים לרחרח אחר חומרי נפץ עולים אלפי דולרים האחד, ואילופם אורך חודשים. ציוד היי-טק יכול לעלות מאות אלפי דולרים ליחידה, ותפקודם רחוק מלהיות מושלם.
הצרעות יוכלו לגלות גם סרטן
מדענים החלו לעבוד עם זן הצרעות סוג טפילי המכונה מיקרופיטיס קרוסייפס כבר לפני עשרות שנים, זמן רב לפני התקפות הטרור של ה-11 בספטמבר. בשנות ה-90 מימן משרד ההגנה האמריקאי חלק מהמחקר כדי לבדוק אם ניתן להשתמש בחרקים כדי לגלות מוקשים. הצרעות לא צלחו לשימוש זה משום שאזור הבדיקה גדול מדי. אז המדענים החלו לבדוק שימושים אחרים, במימון אוניברסיטת ג'ורג'יה ומשרד החקלאות האמריקאי.
ריינס אומר שהצרעות יכולות לשמש לגילוי מחלות פטרתיות בגידולים בזמן שהנזק עדיין חבוי מתחת לפני הקרקע. דבר זה יאפשר למגדלים להימנע מריסוס קוטלי פטריות רעילים על כל היבול לאחר שהנגע מתגלה. הדבר יחסוך למגדלים כסף ויועיל גם לצרכנים ולסביבה.
את הצרעות אפשר יהיה גם לאמן לשימושים רפואיים, כמו גילוי סרטן וכיבים על ידי הרחת נשימתו של אדם. כמו כן ניתן יהיה, ככל הנראה, לאלפם לגלות ניצולים מתחת להריסות בניינים שקרסו, בדומה לכלבים.
הצרעות מאומנות באמצעות מי-סוכר תוך שימוש בשיטות ההתניה המפורסמות של החוקר הרוסי פאבלוב. ריינס אומר שהצרעות רגישות למגוון רחב של ריחות כימיקליים, כולל 2,4-DNT תרכובת נפיצה הנמצאת בדינמיט.
לצורך ביצוע תפקידם מונחות הצרעות, שאורכן כסנטימטר ורבע כל אחת, בתוך צילינדר פלסטיק בגובה 38 סנטימטרים. המתקן הזה, שעולה בסביבות 100 דולר ליחידה, כולל פתח אוורור בקצה אחד ומצלמה המחוברת למחשב נייד. כשהצרעות קולטות ריח שהם אומנו להבחין בו, הן מתקבצות סמוך לפתח האוורור תגובה בה ניתן להבחין באמצעות המחשב, או גם בעין בלתי מזוינת. לואיס אומר שהצרעות מסוגלות להבחין בכימיקלים מסוימים בריכוזים נמוכים להדהים, עד ארבעה חלקי מיליארד. ריינס אומר כי "רגישותם של בעלי יים וחרקים לכימיקלים באופן כללי עולה מן הסתם על מה שאנו מסוגלים לתפוש. אנחנו באמת לא יודעים מה הגבול".