בייסבול - המילון למתקדמים, חלק א'

זהו, גדלנו בשנה, מי שעקב אחרי עבודתנו במשך השנה מוכן כבר לעלות לכיתה ב'. בשיעורנו הפעם נתרכז גם בסטטיסטיקה שהיא מעבר לבסיסית. בהסברים נשתדל להיות מפורטים ולהביא דוגמאות, לחובבי המתמטיקה והנוסחאות גם אלו יבואו במקומות בהם הן ידרשו. שאלות נוספות, הסברים נוספים, הערות, הארות, טענות ומענות יתקבלו בברכה. בעיות אחרות? אתם יודעים איפה אני גר (למרות שעברתי דירה פעמיים מאז שהתחלתי לכתוב במדור).

החלוקה תהיה לפי עמדות (קרי- סטטיסטיקה לשחקני התקפה, למגישים ולשחקני שדה) ולפי סדר הא-ב האנגלי, ראשית יובאו הראשי תיבות באנגלית, לאחר מכן המושג באנגלית ותרגומו ולבסוף ההסבר. אין האתר מתחייב לתרגום נכון של המושגים, טענות בנושא יופנו בכתב בשני עותקים לחתום מעלה בלבד.

האמריקאים הם חולי סטטיסטיקה ולכן כל נתון סטטיסטי מתחלק גם לפי מיקום וזמן המשחק, והמצב הנתון בתוך המשחק.

חלוקה לפי מיקום המשחק-

• החלוקה הבסיסית היא, כמובן, למשחקי בית וחוץ.
• משטח המגרש, כלומר, משטח דשא או מלאכותי.
• איצטדיון פתוח (כאשר הרוח מהווה פקטור) או היכל סגור.


חלוקה לפי זמן-

• משחקי יום (כאשר השמש מפריעה) או משחקי לילה.
• חצי העונה שקודם למשחק האול-סטאר או החצי השני של העונה וכן החודש שבו נערך המשחק (יש שחקנים שמתחילים טוב ויש כאלו שתמיד מתעוררים בחצי השני של העונה).
• התקופה האחרונה, חובטים (שמשחקים כל יום) נמדדים בשבוע האחרון, זורקים נמדדים ל 30 יום.


חלוקה לפי המצב במשחק-

• תוצאת המשחק, כלומר מי מוביל אם בכלל, או בדיעבד, משחקים שניצחת או הפסדת.
• מצב השחקנים על הבסיסים, כאשר החלוקה הבסיסית היא למצב בו הבסיסים ריקים (Bases Empty) או למצב בו יש רצים בבסיסים (Runners On),
• במקרה שיש רצים בבסיסים ישנה חלוקה משנית למיקום הרצים- רצים בעמדת ניקוד (RISP, Runners In Scoring Position) כלומר מצב בו לפחות רץ אחד נמצא בבסיס השני או השלישי, וכן למצב שכל הבסיסים מלאים (Bases Loaded) שנמדד בד"כ לכל אורך הקרירה (ללא חלוקה לעונות).
• מספר השחקנים הפסולים כאשר השחקן עלה לחבוט.
• מיקומו של השחקן בסדר החובטים. יש תשע מקומות, ככלל מקומות 1-2 מיועדות לשחקנים מהירים מהם מצפים לעלות לבסיס כמה שיותר, מקומות 3-5 נשמרים לחובטים הטובים ביותר בקבוצה שמטרתם להכניס את הרצים הביתה, מקומות 6-9 נקבעים לפי איכות החובט, בד"כ בסדר יורד.
• איכותו של השחקן שמכה אחרי החובט הנוכחי.
• היד הזורקת של המגיש, והמגיש עצמו.
• אצל שחקנים שחובטים בשני הצדדים (Switch Hitter)- הצד שבו החובט עולה לחבוט (כמעט תמיד ביד ההפוכה ליד של הזורק).
• חלוקה נוספת היא למצבי לחץ בסיום המשחק (LISP,Late Inning Pressure Situations)- כלומר תת חלוקה הנמדדת רק החל מהאינינג השביעי כאשר קבוצתו של החובט מובילה בנקודה אחת, בשוויון או בפיגור קל.

מכיוון שהחלוקות הם רבות ניתן לשמוע פרשן שאומר את המשפט הבא-
"דיוויד אורטיז התחיל את העונה לא טוב, אבל מאז משחק האול-סטאר כשעבר לחבוט בעמדה מס' 3 עם מאני רמירז אחריו הוא השתפר פלאים, ומאז הוא ראשון בליגה בממוצע חבטות ובהום ראנז במצבי לחץ בסיום המשחק".

או

"לגארי שפילד יש מספרים נהדרים לאורך הקרירה במצבים של רצים בעמדת ניקוד אבל כשהוא עולה לחבוט כשיש שני פסולים המספרים שלו הרבה פחות טובים, ביחוד במשחקי חוץ".

AB - AT BATS פעמים עם המחבט (נסיונות חבטה)- מספר הפעמים שהשחקן עלה לבסיס הבית כדי לחבוט, ככלל, לא משנה מה השחקן עשה (חבט או נפסל) הניסיון יספר כפעם עם המחבט, יוצאים מן הכלל- חבטת הקרבה וחבטת הקרבה באוויר, הולכה (מכוונת או לא), פגיעה בחובט או ניסיון שלא הושלם (עיין ערכים), סך הפעמים שהשחקן עלה לחבוט (כלומר, כל הפעמים לרבות החריגים ולמעט נסיון שלא הושלם) נקרא Total Plate Appearances ) TPAע"ע). חובט שמשחק באופן סדיר יגיע ל 600-550 נסיונות חבטה (AB) בעונה. סטטיסטיקה זו היא בסיס לחישובים רבים אחרים ומכאן חשיבותה.

AO (Fly Outs, Air Outs), פסילה באוויר- חבטה של השחקן שנתפסה ע"י שחקן שדה לפני שנגעה בקרקע ללא חשיבות למרחק אותו עבר הכדור או היכן נתפס (בגבולות המגרש או מחוץ להם), פוסלת את החובט ו"מזכה" אותו בפסילה באוויר.

AVG (Batting Average), ממוצע חבטות- אחד הנתונים החשובים ביותר לשחקן, המודד כמה פעמים הצליח החובט לחבוט חבטה מוצלחת (H, ע"ע), מתוך כל נסיונות החבטה (AB, ע"ע). דוגמא: אם דרק ג'יטר חבט 122 פעם מתוך 378 נסיונות, ממוצע החבטות שלו יהיה-
32.3% =122/378 או כמו שהאמריקאים אוהבים לקרוא לזה 323. ממוצע של פחות מ-220. נחשב גרוע, מעל 250. נחשב סביר, מעל 280. נחשב טוב ומעל 300. מצוין, לממוצע של 320. יגיעו בכל עונה שחקנים ספורים בלבד.

BB (Bases on Balls ,Walks), הולכות - מספר הפעמים בהם החובט הלך לבסיס הראשון בעקבות ארבע זריקות לא מוצלחות של המגיש (Balls), אם המגיש הוליך בכוונה את החובט לבסיס הראשון האירוע יחשב בנוסף כהולכה מכוונת (IBB, ע"ע). במידה ויש שחקן בבסיס הראשון הוא יתקדם לשני וכן הלאה, אם הבסיסים היו מלאים השחקן שבבסיס השלישי יכנס הביתה, יזכה את קבוצתו בנקודה ויחשב כרץ שנכנס בזכות החובט (RBI ע"ע)

CS (Caught Stealing), נתפס על חם- כל פעם שרץ מנסה לגנוב בסיס (SB, ע"ע) אך נפסל ע"י השחקן שבבסיס אותו ניסה לגנוב הוא "יזכה" בתפיסה על חם בסטטיסטיקה, אם השחקן ניסה לגנוב וחזר בו או לקח מקדמה גדולה מדי ולא הצליח לחזור לבסיס בזמן ונפסל ע"י השחקן בבסיס שבו היה יחשב הארוע ל"קטיפה" (Pick-off) שאינה נספרת באופן רשמי עבור חובטים אלא רק עבור המגיש שהצליח לפסול את החובט.

GIDP (Ground into Double Plays), גידופ?- אולי האירוע הכי מתסכל עבור חובט, שחקן עומד על אחד הבסיסים (בד"כ הראשון) והחובט מכה על הקרקע כדור שנתפס ע"י אחד משחקני האינפילד ופוסל גם את השחקן שרץ בין הבסיסים וגם את החובט בדרכו לבסיס הראשון.

השם עוברת ולא תורגם בעיקר בשל הגידופים להם זוכה החובט מהאוהדים (וכנראה גם מחבריו לקבוצה). ישנם גידופ?ים המכריעים עונה שלמה- ראה גידופ?ו של A-ROD באינינג התשיעי של משחק מספר 5 מול האיינג'לס בסיבוב הראשון של הפלייאוף בעונת 2005.
המילה גידופ? הפכה לפועל (לגדפ?, גידפ?, יגדפ? ועוד) כאשר בפורומים לחובבי המשחק ניתן למצוא את המשפט הבא- "מייק סושה הדפוק, איך הוא הוציא את K-ROD ועוד כשיש מצב לגידופ?"

GO (Ground Outs), פסילה על הקרקע- מהלך שמתחיל בחבטה שפגעה בקרקע לפני שנתפסה ע"י שחקן הגנה שבסיומו נפסל החובט בעודו בדרכו לבסיס הראשון, "יזכה" את החובט בפסילה על הקרקע, מהלך זה הוא הנפוץ ביותר בביסבול.

GSH (Grand Slam Home Runs), "גראנד סלאם הום ראן"- גם את המושג הזה אין צורך תרגם, מדובר בהום ראן כאשר כל הבסיסים מלאים אשר מזכה את הקבוצה בארבע נקודות. את רשימת כל הזמנים מוביל לו גריג האגדי (כן, זה מהמחלה) עם 23 "גראנד סלאמס" בכל הקרירה, במקום השני נמצא מאני "הפעם אני באמת עוזב את בוסטון" רמירז.

H (Hits), חבטות- מספר החבטות המוצלחות ששחקן חבט, הום-ראן כמו סינגל שווה חבטה אחת. חבטה תחשב כמוצלחת גם אם השחקן נפסל בדרך לבסיס הבא, כלומר, אם שחקן הגיע בבטחה לבסיס הראשון אך נפסל כשניסה "למתוח את הסינגל לדאבל" הוא יחשב כאילו השיג סינגל.

HBP (Hit by Pitch), הגשות שפגעו בחובט- מספר הפעמים שזריקה שהיתה נחשבת כ"בול" (Ball) פגעה בחובט. התוצאה של ארוע כזה היא שהחובט הולך לבסיס הראשון בדומה להולכה (BB ע"ע). במידה והחובט ניסה לחבוט או נכנס לתוך "איזור ההגשה" (Strike Zone) יחשב הדבר כהגשה חוקית (Strike) ולא כפגיעה, והשחקן לא ילך לבסיס הראשון.

HR (Home Runs), "הום-ראנס"- נחשב לאחד משלושת הנתונים החשובים ביותר עבור שחקן (ביחד עם ממוצע החבטות שלו (AVG, ע"ע) ומספר הרצים שהכניס הביתה (RBI, ע"ע)), מספר הפעמים שהשחקן חבט ל"הום-ראן", בדרך כלל "הום-ראן" נגרם ע"י חבטה שיצאה מחוץ לגדרות המגרש בתחום החוקי שלו (המשך הקווים שיוצאים מצלחת הבית ועוברים דרך הבסיס הראשון והשלישי בהתאמה) התוצאה של "הום-ראן" היא שכל הרצים שעל הבסיסים והחובט עצמו רצים עד הבית. אירוע הרבה יותר נדיר הוא "הום-ראן בתוך המגרש" (Inside the Park Home Run) מדובר במקרה בו החובט מצליח לרוץ עד הבית לפני שההגנה מצליחה להחזיר את הכדור, זה בד"כ יקרה בעקבות החלטה לא טובה של שחקן הגנה שלא נחשבת כטעות (Error, ע"ע).

IBB (Intentional Walks), הולכות מכוונות- מקרה בו ה"בול" הרביעי לפחות נזרק בכוונה מחוץ לאזור ההגשה, כדי להוליך את החובט לבסיס הראשון (ראה BB, הולכה), זה יקרה בד"כ כאשר הבסיס הראשון פנוי והשני או השלישי מלאים והקבוצה מעדיפה להתמודד עם החובט הבא ולא עם החובט הנוכחי (ההוראה היא מהספסל, אף מגיש מיוזמתו לא יודה שהוא "מפחד" מהחובט).

LOB (Left On Base), נשארו על הבסיס- מספר השחקנים שהחובט השאיר על הבסיס כשנפסל גם אם היו פחות משתי פסילות, וגם אם החובטים אחריו הכניסו את הרצים הביתה. אם החובט הלך (BB ע"ע), חבט חבטה מוצלחת או חבט חבטת הקרבה על הקרקע ונשארו שחקנים על הבסיסים הם לא יספרו כשחקנים שהושארו על ידו. סטטיסטיקה זו נספרת גם קבוצתית (Team LOB) אבל רק על השחקנים שנשארו על הבסיס בסיום האינינג (כלומר אחרי האאוט השלישי).

NP (Number of Pitches), מספר ההגשות- מספר ההגשות שזרקו לחובט, כל הגשה נחשבת ולא משנה התוצאה שלה, המספר הכולל לא כל כך חשוב, יותר חשוב הוא מספר להגשות בממוצע לכל פעם שהשחקן עלה לחבוט. כלומר- NP/TPA, ככל שהמספר גבוה יותר מדובר בשחקן שלא חובט כל דבר, בד"כ ככל שהשחקן מקבל ניסיון הוא ידע יותר טוב לזהות כדורים שמתאימים לו ולא יחבוט בכל דבר.

שחקנים שחובטים בכל מה שזז מכונים Free Swingers, אחד היודעים שבהם הוא ולדימיר גררו החובט המצוין של האיינג'לס, מצד שני ישנם שחקנים שלא חובטים בשום כדור, וכשהם חוששים שההגשה חוקית (Strike) הם יחבטו אותה בכוונה מחוץ לגבולות המגרש (Foul) ויחכו להגשה שהם רוצים לחבוט בה.

OBP (On-base Percentage), אחוזי עליה לבסיס- התוצאה מחושבת לפי הנוסחה הבאה:

(חבטות+הולכות+הגשות שפגעו בחובט) חלקי (נסיונות חבטה+הולכות+הגשות שפגעו בחובט+חבטות הקרבה באוויר) או באגלית- (H+BB+HBP)/(AB+BB+HBP+SF)

לדוגמא: ג'וני דיימון חבט 120 פעם, הלך 50 פעם ונפגע מהגשה 10 פעמים, הוא ניסה לחבוט 360 פעם וחבט 5 חבטות הקרבה באוויר אז אחוזי העליה לבסיס (OBP) של דיימון יהיו- (20+50+10/360+50+10+5)= 180/425= 42.3% או 423.
זהו נתון חשוב שמראה באופן מדויק יחסית מה הסיכוי שהשחקן שעולה לחבוט יגיע לבסיס ולא יפסל. תוצאה מעל 300. נחשבת סבירה, מעל 350. טובה ומעל 400. מצויינת.

ככל שההפרש בין ממוצע החבטות (AVG) לאחוזי העליה לבסיס (OBP) גדול יותר פרוש הדבר שהשחקן "ממושמע" יותר ובררן יותר בהגשות שהוא מנסה לחבוט וכתוצאה מכך הוא הלך יותר פעמים לבסיס הראשון (BB).

OPS (On-base Plus Slugging Percentage), אחוזי עליה לבסיס+מדד עוצמת החבטות-

המדובר בחיבור אלגברי של שני נתוני סטטיסטיקה OBP ו SLG (ע"ע) שאמור למדוד באופן גס את היעילות של החובט, שכן הנתון משקף גם את העקביות שלו (אחוזי עליה, OBP) וגם את עוצמת החבטות שלו (SLG).

לדוגמא: אם אחוזי העליה לבסיס של מייק פיצאה הם 375. ומדד העוצמה שלו הוא 560. אז ה OPS שלו הוא 0.375+0.560=935.
תוצאה מעל 750. נחשבת טובה ומעל 900. מצויינת. לתוצאה הגבוהה מ 1.000 מגיעים שחקנים בודדים בכל עונה.

R (Runs Scored), ריצות- מספר הפעמים שהשחקן הגיע לבסיס הבית וזיכה את קבוצתו בנקודה. יש לציין שבביסבול, בניגוד לכדורגל או כדורסל, הנקודות שעשית נחשבות פחות מהבישולים (RBI). הסטטיסטיקה הזו חשובה בעיקר לשחקנים הראשון והשני בסדר החובטים שתפקידם הוא לעלות לבסיס ולקוות שיכניסו אותם הביתה.

RBI (Runs Batted In), רצים בזכות החובט (בישולים)- הסטטיסטיקה החשובה ביותר למעט ממוצע החבטות (AVG, ע"ע), כל הרצים שנכנסו הביתה בזכות החובט יחשבו לזכותו, גם אם החובט הלך לבסיס הראשון או נפגע מהגשה (BB, או HBP, ע"ע) והבסיסים היו מלאים השחקן שיגיע הביתה יחשב לזכותו. אפילו אם החובט נפסל (כשהיו פחות משנים פסולים) והשחקן שהיה בבסיס השלישי הגיע הביתה יחשב הדבר כ RBI.

המקרה היחיד בו החובט לא יזכה ב RBI למרות ששחקן הגיע הביתה בחבטה שלו הוא כשהשחקן חבט ל"דאבל פליי" (ראה GIDP) כלומר, נפסלו שני שחקנים במהלך אבל לפני כן לא היו פסולים והשחקן שבבסיס השלישי הגיע הביתה.

S, SH או SAC (Sacrifice Bunts), חבטות הקרבה (על הקרקע)- כאשר יש שחקנים על הבסיסים ואין פסולים לעיתים ההוראה לחובט תהיה לא לנסות לחבוט אלא לנסות לקדם את הרצים, החובט נותן מכה קטנה לכדור כלפי הקרקע ומקווה שעד שאחד משחקני ההגנה יתפוס את הכדור השחקנים שעל הבסיסים יצליחו להתקדם ואותו יפסלו בדרך לבסיס הראשון.

שחקנים מהירים מנסים בד"כ לחבוט בצורה הזאת וגם להגיע לבסיס הראשון בעצמם, אם זה מצליח זה נקרא Bunt Single. על פי הוראות הליגה לשופטי הסטטיסטיקה- אם שחקן ניסה לחבוט Bunt Single אבל נפסל לפני שהגיע לבסיס הראשון זה יחשב כפסילה לכל דבר ולא כחבטת הקרבה.

SB (Stolen Bases), גניבת בסיסים- בזמן שהמגיש זורק את הכדור לחובט שחקנים על הבסיסים רשאים לרוץ לבסיס הבא, אם התופס לא מספיק לזרוק את הכדור לבסיס הבא בזמן והרץ הגיע לבסיס לפני הכדור יחשב הדבר לבסיס גנוב, מעל 20 גניבות בעונה נחשב טוב כאשר הגונבים ה"מקצועיים" מגיעים ל 40 ויותר.

באינינג התשיעי, כאשר קבוצה ביתרון של יותר מנקודה, היא לפעמים לא תנסה בכלל למנוע מהשחקן להתקדם בין הבסיסים, בכזה מצב ההתקדמות לא תחשב כגניבת בסיס אלא כאדישות של ההגנה (Defensive Indifference).

SB% (Stolen Base Percentage), אחוזי הצלחה בגניבת בסיסים- מספר הגניבות המוצלחות חלקי מספר הניסיונות לגנוב בסיסים (SB/SB+CS), לדוגמא: אם סקוט פודסדניק גנב 45 בסיסים ונתפס 10 פעמים אחוזי ההצלחה בגניבת בסיסים יהיו 45/45+10=82%, גונבי בסיסים טובים מגיעים בד"כ ל 70% הצלחה ומעלה.

SF (Sacrifice Flies), חבטות הקרבה באוויר- כדור שנתפס באויר פוסל אוטומטית את החובט, אבל לאחר שהוא נתפס ע"י ההגנה השחקנים שעל הבסיסים רשאים להתקדם (אם יצליחו), כאשר יש שחקן בבסיס השלישי ויש פחות משני פסולים ניתן להכניס את השחקן הביתה גם ללא חבטה (Hit, ע"ע), אם הכדור עף מספיק רחוק והשחקן שבבסיס השלישי מצליח להגיע הביתה לפני שההגנה מצליחה להחזיר אותו הקבוצה זוכה בנקודה ולחובט ירשמו "חבטת הקרבה באויר" ובישול (RBI, ע"ע).

SLG (Slugging Percentage), מדד עוצמת החבטות- מטרת הנתון הזה לבדוק את עוצמת החבטות אבל הוא מושפע גם מהעקביות של החובט. הנוסחא לחישוב: סך הבסיסים שהשיג החובט (TB, ע"ע) חלקי נסיונות החבטה (AB ע"ע).

דוגמא: אם ג'ייסון ג'יאמבי השיג 270 בסיסים ב 510 נסיונות חבטה אזי מדד העוצמה שלו הוא 270/510=529. ישנו מדד אחר, לא רשמי, המודד את עוצמת החבטות, או ליתר דיוק את "עודף הבסיסים לחבטה". הנוסחא לחישוב: סך הבסיסים (TB) לחלק למספר החבטות (Hits), מהתוצאה המתקבלת מחסירים 1 (כדי לבטל את התוצאה המינימלית שהיא בסיס אחד לחבטה).

לדוגמא: ג'ייסון ג'יאמבי השיג סך הכל 270 בסיסים וחבט 160 חבטות מוצלחות, עודף הבסיסים לחבטה יהיה- [1-(270/160)]=0.69, כלומר, כשג'יאמבי כבר מצליח לחבוט הוא יצליח לרוץ 1.69 בסיסים בממוצע או במילים אחרות עודף הבסיסים שלו יהיה 0.69
זהו מדד טוב יותר למדידת עוצמת החבטות נטו, שכן הוא לא מתחשב בכלל בפעמים שהשחקן לא הצליח לחבוט.

SO (Strikeouts), סטרייקאאוטס- עוד מונח שלא צריך לתרגם, מספר הפעמים בהם החובט פסל שלוש פעמים ונפסל ע"י ההגשה. סטרייק נחשב במצבים הבאים:

1. כאשר החובט לא ניסה לחבוט וההגשה היתה לאיזור החוקי- Called strike.
2. השחקן ניסה לחבוט בכדור ולא הצליח לגעת בו- Swinging strike.
3. כאשר השחקן ניסה לחבוט שפשף את הכדור והתופס תפס את הכדור- Foul Tip.
4. החובט ניסה לחבוט "באנט" שיצא מגבולות המגרש- Foul Bunt.
5. ההגשה פגעה בחובט כשניסה לחבוט או שהוא עמד באיור ההגשה.
6. החובט היכה את הכדור מחוץ לאיזור החוקי- Foul Ball, לא יחשב כסטרייק שלישי.

TB (Total Bases), סך הבסיסים- הסכום הכולל של הבסיסים שהחובט השיג בכל החבטות שלו.

מחושב כך- עבור סינגל (Single) מקבלים 1, עבור דאבל (B2, Double) 2, עבור טריפל (B3, Triple) 3 ועבור הום-ראן 4.
לדוגמא: אם דרק לי חבט 110 סינגלים, 32 דאבלים, 3 טריפלים ו 35 פעמים להום-ראן אזי סך הבסיסים שלו הוא- 110+ 2x 32+ 3 x 3+ 4 x 35= 323 בסיסים.

סך הבסיסים הוא מרכיב במדד עוצמת החבטה (SLG, ע"ע).

TPA (Total Plate Appearances), הופעות על הבסיס- מספר הפעמים שהשחקן עלה לחבוט ואין חשיבות כלל לתוצאה, ההופעה היחידה שלא נחשבת היא ניסיון שלא הושלם, שקורה כאשר יש שני פסולים ואחד הרצים שעל הבסיסים נתפס מנסה לגנוב בסיס או "נקטף" (CS, ע"ע) ונגמר האינינג.
או בחלק השני של האינינג התשיעי בשוויון ובעקבות הגשה פרועה או כדור שעבר את התופס שחקן התקפה מגיע הביתה ומסיים את המשחק.

XBH (Extra Base Hits), חבטות מרובות בסיסים- מספר הפעמים שהשחקן חבט ליותר מבסיס אחד, כלומר, הסכום של הדאבלים (B2), טריפלים (B3) וההום ראנז שחבט השחקן.