פרשנות - טפלונים לא מפסידים

את התמונה המדויקת ביותר השבוע סיפקו, פעם נוספת, הסאטיריקנים של "ארץ נהדרת". אריאל שרון, עוד לפני השבץ, מוצג שם בדמות מלך נישא על גבי אפיריון, כתר לראשו ואת משמני גופו מקיפה גלימה רקומה בזהב. עכשיו נסו לשחזר בראשכם את התמונה של שרון (זה האמיתי) יוצא השבוע מהמחלקה הפנימית ב"הדסה", מנופף לכתבים ומחייך במבוכה אל מול עדשות הטלוויזיה הצמאות למראה פניו. לו היה משאיל באותו רגע את הכתר מטל פרידמן, ומניח אותו על ראשו ספק אם רבים היו מרימים גבה.

השבוע החולף, עם השבץ, קריש הדם ואיבוד ההכרה שהיה או לא היה, סיפק לנו הזדמנות נוספת להיווכח במעמד הבלתי נתפס שנהנה ממנו כיום ראש ממשלת ישראל. כי הרי שרון אחרי חמש שנים בתפקיד הוא כבר הרבה יותר מראש ממשלה, באופן שבו הוא נתפס בציבור, ובדרך שבה הוא מוצג בתקשורת. ראש ממשלה הוא פוליטיקאי, אריאל שרון נהפך מבלי ששמנו לב, לאבי האומה. כל עווית היא כותרת ראשית, כל הלצה שווה מבזק חדשות מיוחד.

יש משהו בעייתי למדי במצב הזה. במיוחד כשהוא מגיע לשיא בתקופת בחירות, ובייחוד אם קוראים לך עמיר פרץ או בנימין נתניהו. אבל יש גם משהו מוצדק ביחס שמקבל ראש הממשלה. בין אם נאהב זאת או לא, שרון, לפחות עד עכשיו הוכיח כיצד ניתן לפצח את הגנום של הבוחר הישראלי. "להחזיר שטחים ולהרוג ערבים", מנסחים זאת בציניות יועציו, "זה מה שהעם רוצה". האמת היא, מה לעשות, שבשנים האחרונות אכן קיבלנו משרון גם את זה וגם את זה, וראש הממשלה בין נצחון במערכת בחירות אחת לניצחון במערכת בחירות אחרת, הצליח לחמוק מכל המהמורות שהפילו את קודמיו.

המספרים הפנטסטים שקדימה מקבלת בסקרים עוד טעונים הוכחה בקלפי, אבל עד שזה יקרה נראה שהוא בדרך לעקוף בסיבוב את דוד בן-גוריון ועשרת המנדטים הבודדים שהוא גרף עם הרפתקת רפ"י שלו. אחת ההנחות המקובלות ביותר גורסת שלא הטוען לכתר הוא זה שמנצח בבחירות, אלא ראש הממשלה הוא זה שמפסיד אותן. זה מה שקרה לשמיר, פרס, נתניהו וברק. מחדליהם הפילו אותם, ויריביהם זכו בכל הקופה.

אם זה המצב, קל להבין את המצוקה של פרץ ונתניהו. עליהם, כל אחד בדרכו הוא, למצוא את נוסחת הפלא שתגרום לשרון לטעות ותמאיס אותו על הציבור. המפלה של שרון לא תיוולד מקמפיין מוצלח של ביבי או פרץ, היא תתאפשר ברגע ששרון ויועצי החווה שלו יחלו לטעות. זה יכול לתסכל, במיוחד אם בוחנים את התנהלותו הנכונה של בנימין נתניהו בימיו הראשונים בג'וב החדש. עוד בטרם נשחק הד קולו של נתניהו הקורא לאנשי פייגלין להצביע עבורו, פתח יו"ר הליכוד הטרי במלחמת קודש נגד אותו פייגלין על חייליו ומאמיניו. ההכרה שרק אם יחזור למרכז המפה יוכל לאיים באמת על ראש הממשלה, תורגמה ללא עיכובים מיותרים ליוזמות בשטח (שתוכננו במטה נתניהו עוד הרבה לפני שנבחר). כעת ייתכן ששיעורי הפופולריות של נתניהו ירשמו עלייה, אבל כל זה עדיין לא מדגדג את שולי אדרתו של שרון.

היה מי שהדביק בזמנו לאהוד ברק את הכינוי טפלון. כזה ששום פגם או לכלוך לא נידבק אליו. לטפלון האמיתי קוראים אריאל שרון. פרץ יכול להמשיך בניסיונותיו להאשים אותו במחדלי העוני, ונתניהו ימשיך לטעון שהוא מפקיר את הביטחון. כל זמן שההאשמות הללו ימשיכו ליפול על אוזנייהם הערלות של שליש מהבוחרים יוסיף שרון להיות טפלון. אפשר לאמר הרבה דברים על טפלונים, אבל די קשה לנצח אותם.

* נדב פרי, הכתב הפוליטי של גלי צה"ל, משמש כפרשן וואלה! חדשות במערכת הבחירות.