לניצחון של בנימין נתניהו בפריימריז על הנהגת הליכוד יש משמעות מיידית אחת: הקרירה הפוליטית שלו עדיין קיימת. קצת פחות קולות, שיעורי הצבעה גבוהים יותר או סתם שינוי קל בנסיבות, וביבי היה עסוק עכשיו בניסיון לאתר בלוח הטיסות מועד נח שיאפשר לו להמריא חיש קל לסבב הרצאות מכניס בחוף המזרחי.
נתניהו עשה את מה שהיה חייב לעשות, לא פחות אבל גם לא ממש יותר. הפסד לסילבן שלום, שבקושי היה שר מדע בממשלתו, לא היה מותיר לביבי יותר מדי אופציות בתוך המגרש. לעומת זאת, הניצחון בפריימריז הוא גלגל הצלה, שחילץ קריירה פוליטית שכבר חישבה את קיצה לאחור. בלון החמצן ששיגרו מתפקדי הליכוד לנתניהו יאפשר לו לא רק להחיות את הקריירה הפוליטית שלו, אלא גם ישקם במעט את האגו החבוט של הפוליטיקאי נתניהו.
עבור פוליטיקאי, תדמית של ווינר היא השאיפה האולטימטיווית. מצרך נדיר שערכו לא יסולא בפז. נתניהו עשה בעשר השנים האחרונות דרך ארוכה ועגמומית מעמדת הקוסם שד משחת ועד לדימוי של תואם פרס. הניצחון אתמול עדיין לא מחזיר לו את המעמד המאגי, אבל זו עשוייה להיות התחלה.
יש משהו מטעה בחזיון הזה של יו"ר נבחר במפלגה גדולה. כל-כך הרבה מילים מורעפות על המנצח, יועצי הקמפיין זוכים לתשבוחות מקצועיות וכולם מתכנסים ללילה אחד של חיבוקים זיעה, יין נתזים זול והרבה אופוריה, בשעה שהתוצאות מוכרזות ונאום הניצחון נישא.
קל להתבלבל ולחשוב שניצחון בפריימריז הוא גירסת המיני של הניצחון האמיתי. אבל זה לא ותשאלו את עמרם מצנע. הוא ידע לספר לכם על כל ההבדלים. חפשו אותו בירוחם.
הסכנה אחרי ניצחון כזה היא שהמועמד עלול להאמין למה שאומרים עליו. זה מה שקרה לעמיר פרץ בשבועות הראשונים לאחר הניצחון ולקח לו חודש להבין איפה בדיוק הוא נמצא, ומה עושים עם זה. לכן טוב עושים נתניהו ואנשיו כאשר הם לא נותנים לניצחון בליכוד לעלות להם לראש. בניגוד לכמה פנטזיונרים שם, מקורביו של היו"ר החדש יודעים טוב מאד לאיזו ביצה מעופשת הם נכנסים כעת.
העם לא משתנה בעקבות הניצחון של ביבי בליכוד. מפלגה שקיבלה אתמול שניים-עשר מנדטים בסקרים יכולה להתחזק מעט מרגע שנכנס בעל-בית חדש לתמונה, אבל יעבור עוד הרבה זמן עד שהדיבורים המצוצים על "עשרים ושישה מנדטים" יהיו באמת ריאלים. לפני ארבעה חודשים וחצי, כאשר פרש נתניהו מהממשלה, החל פרויקט "כיבוש הליכוד". כל האמצעים קידשו את המטרה הזו. מאז הפך נתניהו משר אוצר מוערך ויורש וודאי, לפוליטיקאי לא פופולארי שעתידו מעורפל.
אם לשפוט על פי הפרצופים הראשונים שעלו לבימת הניצחון במצודת זאב, לביבי יש עוד הרבה עבודה. יחיאל חזן, מיכאל גורולובסקי ואיוב קרא יכולים לסייע במאבק על הנהגת המורדים, אבל עכשיו כדאי לו שהאנשים האלה יועברו לחדר אטום. נתניהו יפנה עכשיו למרכז. מעתה אמרו: לא עוד "ביבי המתלהם", כי אם "יו"ר הליכוד השקול". אבל גם אם יעשה כעת את כל הצעדים הנכונים, קשה לראות בנקודת הזמן הזו כיצד הוא יוכל להוביל את הליכוד לניצחון בבחירות. במקרה הרע הסקרים העכשווים לא ישתנו, הליכוד יובס וביבי יאלץ למצוא לבדו את הדרך החוצה, המקרה הטוב הוא פשוט לא ריאלי כעת. אבל זכרו את רצח רבין. גם אז היה הליכוד במצב קטטוני וכולם יודעים איך זה נגמר אז. אם הנס ההוא ישוחזר הפעם זה גם יהיה התיקון האישי של ביבי. סופסוף הוא יחזור למשבצת הרב מאג של פעם.
* נדב פרי, הכתב הפוליטי של גלי צה"ל, משמש כפרשן וואלה! חדשות במערכת הבחירות
זריקת החייאה לקריירה של ביבי
נדב פרי
20.12.2005 / 12:42