סינים חיפשו מידע, אז הממשל השבית מחשביהם

כשבוע לאחר שכוחות משטרה סיניים הרגו לדברי עדי ראייה בין עשרה לעשרים מפגינים בעיירה דונגז'ו שבמחוז גואנגדונג, רוב הציבור בסין אינו יודע עדיין דבר על האירוע. אף שהעימות סוקר בהרחבה בכלי תקשורת בעולם, שלטונות בייג'ינג פועלים בשיטות שונות כדי להסתיר אותו מתושבי המדינה.

התגובה הראשונה של הרשויות לתקרית היתה הטלת איפול מוחלט על הנושא. רק לאחר ארבעה ימים פירסמה סוכנות הידיעות הסינית את הדיווח הרשמי הראשון, שלפיו שוטרים פתחו באש לעבר המפגינים מתוך הגנה עצמית. רק לקראת סוף הכתבה נאמר כי שלושה איכרים נהרגו ושמונה נפצעו. גם הודעה זו לא הופצה ברבים, והיא עמדה בסתירה לסיפורי המפגינים שדיווחו על כעשרים הרוגים מירי ועל כארבעים נעדרים. יום מאוחר יותר, כשהממשלה הודיעה על מעצרו של המפקד שהיה אחראי לירי, ההודעה הותרה לפרסום בעיתונים במחוז גואנגדונג בלבד.

"מחלקת התעמולה המרכזית הנחתה מן הסתם את אמצעי התקשורת, מי רשאי לדווח על הידיעה הזאת ומי לא", אמר יו גואומינג, פרופסור בבית הספר לעיתונות ולתקשורת באוניברסיטת רנמין בבייג'ין. איש מבין העורכים המובילים בסין שנשאלו על כך לא הודה כי קיבל הנחיות מן הממשלה לגבי פרסום המידע. "הידיעה הזאת אינה מופיעה באתר האינטרנט שלנו", אמר למשל פאנג סאנוון, מנהל החדשות של אחד משלושת הפורטלים וספקי החדשות העיקריים בסין. "איני יכול לדבר על כך. אני מקווה שאתה מבין".

אך הרשויות הסיניות לא הסתפקו במניעה של פרסום המידע ברחבי המדינה, אלא פעלו גם כדי לחסום גישה אליו למי שיחפש. בעזרת באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, גולשים באינטרנט שהשתמשו במנועי חיפוש כגון "גוגל" וכתבו את שם העיר שבשטחה הכפרי אירעו המהומות, לא היו מסוגלים למצוא דבר על המחאות שהתקיימו שם או על הצעדים שנקטה המשטרה. משתמשים שהמשיכו לחפש גילו כי הדפדפן שלהם "נתקע" ואינו מגיב יותר. בנוסף, דיווחים ברשת האינטרנט על האירועים בכפר שנמסרו על ידי סוכנות החדשות הסינית היו מוגבלים לעמוד החדשות המחוזי של גואנגדונג, כך שמעטים מאלה ששמעו על הידיעה מחוץ למחוז, לא היו מוצאים אותה באתר החדשות הרשמי והמוביל של סין.