האמת היא שלא קל בכלל לחיות בימים אלה ברצועת עזה. למרות שהמצב נראה טוב ויציב מבחוץ, בשטח הדברים הרבה יותר מסובכים ומורכבים. ידיעות קשות מכל מיני סוגים הפכו לשגרה ברצועה. זה מתחיל בשיחה יומיומית במהלכה סוקרים האנשים את כל האירועים הלא-שגרתיים שהפכו לשגרה, החל מהתפתחות המצב ברצועת הגבול עם ישראל, ואיפה ואיך נחתו פגזי התותחים שנורו במהלך הלילה, ולמה הם גרמו.
לאחר הפיגוע בנתניה הטנקים הישראלים לא הפסיקו לירות לתוך הרצועה, בעיקר לעבר בית חאנון בצפון ולעבר עיירות סמוכות לגבול המזרחי של הרצועה כמו עבסאן. האנשים כבר כמעט התרגלו לצורת החיים הזו, כשאין שקט ואין ביטחון ושלומו של האזרח עומד בסימן שאלה. לעיתים הפצצות גורמות לאבדות בנפש (כמו במקרה של החקלאי שנהרג שלשום בעבסאן) ולפעמים בתים ניזוקים. אבל רוב הזמן ההפגזות הן לצורך הרתעה ונופלות בשטח פתוח. בעזה מבינים את המשחק היטב, וזה גם עולה מכלי התקשורת בישראל כולם בממשלה הישראלית עושים הצגות לקראת הבחירות במרץ.
ההפגזות האלה משנות את סדר החיים של תושבים רבים, בעיקר נשים וילדים שנבהלים מהקולות העזים שנשמעים מדי לילה ויום. אצלנו בבית הקולות נשמעים היטב אצל המבוגרים, אבל לשמחתי הם לא מובנים בקרב הילדים הקטנים, כי הם רחוקים יחסית ולא נשמעים כמו ההפגזות האוויריות שאותן הילדים מזהים בבירור.
מעבר להפגזות, הנושא השני שמעסיק בימים אלה את העזתים הוא המאבק בין שתי משפחות בעיירה בית חאנון. מדובר בשתי משפחות גדולות שבין שניים מחבריהן התלקח ריב. עד היום כבר נהרגו לא פחות משמונה אנשים והסוף עוד לא נראה באופק. שלשום היתה התלקחות נוספת ונהרגו שניים מבני אחת המשפחות. שאלתי מכרים שעוקבים אחר ההתפתחויות שם, האם אין לאחד הפלגים בעיירה כוח השפעה מספיק גדול כדי להשקיט את הרוחות. הסבירו לי שכל הפלגים כבר ניסו לגשר בין המשפחות, אך ללא הואיל. מסתבר שבכל משפחה יש כאלה שמשתייכים לפלג זה או אחר, ונגיד שאחד מבני המשפחה הנמנה על החמאס התעמת עם המשפחה היריבה, מיד יוצאים מולו אנשי חמאס מהמשפחה השניה. העידכון האחרון הוא שכוחות הביטחון נכנסו לבית חאנון והפרידו בין המשפחות וכרגע השקט נשמר והחיים חזרו למסלולם, לאחר תקופה ארוכה של פחד ואימה מצד תושבי העיר שפחדו לצאת מביתם.
במקביל לפעילות הזו בבית חאנון כוחות הביטחון הפלסטינים מנהלים מבצע רחב היקף להשלטת חוק וסדר בערי הרצועה. הם התחילו מהדרום, שם הם עושים מאמצים רבים ללכידת מבריחי סמים ולחסימת מנהרות בין עזה למצרים וכן להפסיק את הסתובבות החמושים מהרחוב הפלסטיני.
מחמוד עבאס מלכד את הפתח
וכרגיל עוסקים ברצועה גם בבחירות למועצה הפלסטינית המחוקקת שאמורות להתקיים בינואר הבא. כולם עסוקים בשרטוט תסריטים על מה שיתפתח בימים הקרובים בזירה המפלגתית והתנועתית. רבים חושבים שהמפצים הגדולים שפקדו את החיים הפוליטים בישראל הדביקו גם את אלה הפלסטינים. הרי הפריימריז לפתח לא התקיימו כהלכה, ולכן אין מועמדים שזכו בבחירות חופשיות, כפי שכתבתי כבר לפני שבועיים.
לגבי תנועת הפתח הגדולה רבים מאמינים כי היא התמוטטה לאחר מותו של אבו עמאר, ועכשיו מתחילים חלק מחבריה בחיפוש דרך להיות מועמדים עצמאיים למועצה המחוקקת. הבעיות סביב הפתח גורמת לרבים מקרב אנשיה לשקול אם שווה בכלל לטרוח ולהגיע לקלפיות בינואר. חשוב לציין כי הנשיא מחמוד עבאס עושה כל מאמץ לאיחוד השורות בתוך הפתח כדי להכניס כמה שיותר חברים למועצה המחוקקת. אחרי הכל הוא מאמין כי פרוייקט המדינה הפלסטינית הוא רעיון של הפתח, ולכן היא צריכה לזכות וליישם אותו.
הטור של זולפא אלחוסייני, תושבת עזה, מתפרסם בוואלה! חדשות מדי שבועיים בימי ד'.