מופז יצא קירח מכאן ומכאן

ממש רציתי לפרגן לשאול מופז ולהגיד שהוא עשה את הצעד הנכון מבחינתו, כשסירב להצטרף ל"קדימה" בראשות אריאל שרון, והעדיף לנהל מאבק חסר סיכוי ממשי בפריימריס של הליכוד. ההגיון בטענתי זו היה שאמנם אין למופז סיכוי להיבחר ליו"ר הליכוד, אבל בצעדו זו הוא מוכיח נאמנות של ממש למפלגה, וכי נאמנות זו היא שתבטיח לו עתיד פוליטי גם מעבר ל-2006.

והנה מפריך כבוד שר הביטחון את מחמאתי זו ושורף את גשריו הפוליטיים. מילא אם היה הולך עם שרון מלכתחילה. אבל כך הוא יוצא קירח משני הצדדים, ומוכיח שאין לו האומץ לנהל מאבק עד הסוף, שאינו רואה מעבר לקצה אפו ושלא מעניין אותו דבר מלבד הכיסא.

אבל מה לנו כי נלין? בטווח הארוך, עם ישראל רק ירוויח. אמנם נצטרך לסבול את האיש הזה, שהיה קצין בינוני, רמטכ"ל גרוע ושר ביטחון איום ונורא, למשך קדנציה נוספת. שוב הוא יחמם ויסלים בכל הזדמנות. שוב הוא יחסל באופן ממוקד ויתמה למראה עוד פיגוע. שוב הוא ינהל את המשרד שלו בפנקסנות קטנונית.

אבל אחרי הקדנציה הבאה, אחרי ששרון יירד מהבמה, יגלה מר מופז שאף אחד לא סופר אותו ממטר. הוא יגלה שאין לו בסיס פוליטי, שאין לו אמינות, ואת יכולת הביצוע שלו איש הרי לא מעריך בלאו הכי.

וגם בוחרי הליכוד הרוויחו. הם נפטרו מעוד אופורטוניסט שרק חיפש לנצל אותם. כעת יוכלו לבחור מבין מועמדים שלטוב או לרע, מחויבים למפלגתם, גם אם פירוש הדבר – אבוי! – לשבת מדי פעם באופוזיציה.

אז אם יצליח מר שרון למנוע משר הביטחון שלו לעשות נזקים גדולים מדי במהלך תקופת הכהונה הבאה שלו, נגלה כולנו שחסד גדול עשה עמנו ראש הממשלה, בפוטרו אותנו מעונשו של פוליטיקאי ציני ומזיק.