שיהיה ברור: פנחס (פיני, כמו אריאל - שככה יקראו להם החברים שלהם) גרשון צודק. זה לא אומר שהוא לא אדיוט או לא גזען, אבל אם נדקדק בפרטים, אז פנחס צודק: יש הבדלים מהותיים בין שחורים לשחורים פחות.
השחורים פחם מעולם לא יצאו ממעגל העבדות שלהם - עכשיו, במקום לקטוף כותנה הם זורקים לסל. לאף אחד לא אכפת מהחינוך שלהם, מהשירותים הרפואיים שלהם, מהזוהמה בגטו. הם גבוהים, הם בנויים אחרת, הם ישרתו אותי בין אם קוראים לי בובי נייט או פנחס.
אבל לא זו המהות של הבעיה. יש מקומות שבהם השילוב של מראות גורם למביט בהם לראות את עצמו, או את עצמה, פעם ועוד פעם ועוד מאות השתקפויות של אותו מקור. האמירה של פנחס (ואני לא רוצה בכלל להתייחס לדברים המופרכים שלו על דורון שפר), היא עוד אחת מההשתקפויות, כמו גברי לוי, כמו העונש המופחת למכבי חיפה (שלא עומד ביחס ישר למצבו של הילד מחוסר ההכרה), כמו שאול אייזנברג, כמו שלמה שרף, כמו גשר מסובים, כמו אולמי ורסאי, כמו גשר המכביה, כמו השעיה לשנה לקצין שהטריד מינית את חיילותיו (ויחזור לתפקיד בסוף השנה), כמו תאונות הדרכים, כמו דמותו הסכיזופרנית של שר הביטחון, כמו מתן וילנאי, שר התרבות (המדע והספורט) שהלך לקבל את מכבי בשדה התעופה עם חמישים חיילים חובשי כומתות כאילו שהוא יוצא לעוד מבצע אנטבה, כמו המוות הלא פתור של מאיר אריאל (המשורר הלאומי של רבים מאיתנו), כמו דן שילון או רפי רשף או אמנון לוי, כמו אליק רון, כמו פסטיבל ערד, כמו הרדיפה האכזרית אחרי אנשים שרוצים רק לרקוד, כמו הפער החברתי, כמו התהום הכלכלית, כמו שמעון מזרחי שפעם, בתוכנית טלוויזיה, צעק על מראיין ש"איך אתה לא מתבייש להגיד ליהודי בוגד", כאילו זה בסדר להגיד את זה לנג'ואן גרייב ווואליד באדיר, שניים שלבשו את המדים הלאומיים של מדינת היהודים, כמו שמעון מזרחי היו"ר וסגן נשיא איגוד הכדורסל, כמו הזלזול בענפים הקטנים, כמו ערוץ הספורט, כמו ערוץ 2, כמו ערוץ הילדים, כמו אורי פורת, כמו האלימות הסתמית, כמו מעשי האונס המתרבים, כמו הניצול של העובדים הזרים, המעצרים המנהליים, החקירות במרתפים, הרדיפה אחר הזר, הפחד מהאחר (אלא אם כן הוא לבאן מרסר - ואז אפילו טמבל צולע שכמותו יכול ללבוש את המדים הלאומיים), כמו...די.
אחת אחרי השניה עולות ההשתקפויות הללו. תרצו - תפרידו ביניהן, תאמרו שאין קשר, שאחד לא מוביל לשני. מאיר אריאל כתב על זה פעם: "מי שנדפק פעם אחת כבר לר יכול להיגמל מזה". ובכל זאת, לטובת המפקפקים, תהייה לסיום: מיכאל (לופה) קדוש זה שחור או מוקה?
והיא עוד קוראת לעצמה תקווה
2.7.2001 / 12:43