עמי אראל: "ברור שהלוויין ייפול"

עמי אראל, נשיא דסק"ש ויו"ר סלקום, ושכי גרליץ, מקרן ההשקעות אייפקס הבעלים החדשים בבזק ודירקטור בחברה, קראו אתמול למשרד התקשורת בפאנל התקשורת בוועידת העסקים לגבש כללי מדיניות ברורים, שיאפשרו לשחקנים בשוק לבחון את התנהלותם בשוק התקשורת המשתנה. טענותיהם התמקדו בעיקר בצורך המיידי לגבש מדיניות בכל הקשור להתפתחויות הטכנולוגיות המהותיות שעוברות על ענף התקשורת עם כניסת טכנולוגיית ה-VoIP.

אלא שהבעיה הגדולה של בזק ואי.די.בי היא שלטענות שהועלו אין כתובת. אין בימים אלה רגולטור בשוק התקשורת, לאחר עזיבת מפלגת העבודה את הקואליציה. אמנם קיימות הערכות כאילו לכאורה השרה היוצאת דליה איציק תחזור לשמש כשרת התקשורת עד מועד הבחירות, אך גם במהלך זה לא תולים שחקני השוק את תקוותם לגיבוש כללי תחרות חדשים ועדכניים המתחייבים מהשינוי הטכנולוגי העובר על הענף.

אראל, העמל בימים אלה על גיבוש קבוצת תקשורת שנייה בישראל לצד בזק, הדגיש כי "חייבים לקבוע כללים כדי שניתן יהיה להבין את המשמעות של הפרדת צנרת התשתית (החיבור הפיסי לבית הלקוח) מהתוכן. צריך להבין שכל תנועה בתעשייה הזו מסתכמת בכמה מאות מיליונים, ואם אין כללים לא ניתן לדעת איזה מהלך יהיה מהלך מנצח בשוק התקשורת. משרד התקשרות צריך לקחת שנה וחצי ולהוציא את הספר הלבן, הצהוב או הכחול ולגבש כללים. עד שזה יקרה, נשתדל לא להפסיד".

אראל וגרליץ העלו ספקות באשר ליכולת של סל השירותים האחוד להצליח. גרליץ אמר כי "אם ההתלכדות בשירותים תתבטא רק במחיר לא בטוח שתצליח". אראל הוסיף כי "הבאנדלינג (סל שירותי התקשורת האחוד) הוא לא הפתרון כדי לנצח בשוק התקשורת. רק אם יש סינרגיה תפעולית בין המוצרים, ניתן להשיג חיסכון שאותו אפשר יהיה לחלוק עם הלקוח. אבל אם מדובר בחשבון משותף בלבד - אין בכך צורך, וזה אף יכול לפגוע בחברות התקשורת".

אראל העדיף להתמקד בניתוח המהפכה שעשויה לשטוף את הענף בשנים הקרובות כשתיווצר הפרדה בין בעלי התשתית לבין ספקי התוכן. "שווי מנוי בזק כיום הוא כ-900-1,000 דולר, אך כמה מתוך שווי זה מקורו בצנרת התשתית הפיסית וכמה בתוכן?", תהה אראל, וביקש להתמקד בעיקר בתשתית הלוויין של בזק, שהוא כמנכ"ל החברה קיבל את ההחלטה בשעתו להקים אותה. "ברור שהלוויין ייפול", קבע אראל, "זה לא שמישהו יפיל אותו - הוא נופל כי לוויינים נופלים".

למעשה, העלה אראל טענה באשר ליכולת של פלטפורמת הלוויין לשמש כתשתית אידיאלית ויעילה לאספקת תקשורת בעתיד ותוכן. "ברור שהלווין ייפול. אחרי השקעה של כ-900 מיליון דולר בלוויין והפסדים כוללים של כ-750 מיליון דולר, איך יוצאים מזה? זה לא מהלך קל. אז מה צריך לעשות מקבל ההחלטות?". הלוויין, כמו גם הכבלים, יעמדו בשנים הקרובות בפני שלושה מבחנים גדולים: האחד היא כניסת טכנולוגיית ה-IP-TV, שנתפסת כאיום הגדול ביותר על תשתיות הטלוויזיה הרב ערוצית, אך זה אינו צפוי בשנים הקרובות; השני, הפעלה אפשרית של פלטפורמת טלוויזיה דיגיטלית, שהועלתה מספר פעמים לדיונים, שעשויה להפוך למתחרה שלישי בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית; השלישי, טכנולוגיית ה-DSL המתקדמת שכבר מאפשרת קצבי העברת מידע גבוהים בהרבה.

כתגובה לדבריו של אראל, הסכים גרליץ כי השירותים שיעניקו חברות התקשורת יהיו זירת המאבק העתידית, ולא הפלטפורמה התשתיתית, אך הוא לא קיבל את התחזית של אראל באשר לפלטפורמת הלוויין והדגיש כי לא מן הנמנע שבבזק יחליטו דווקא למקם את yes במרכז הפעילות העתידית.

כחלק מהשינוי הצפוי בענף שיגרור הפרדה של תשתית מתוכן, הדגיש אראל ש"יצטרכו לתת פיצוי לבזק ולכבלים על האנבאנדלינג (הפרדת התשתיות)". כמו כן, הוא לא הכחיש שבאי.די.בי עשויים לשקול הקמה של מיזם תוכן גדול, "אם התנאים יאפשרו זאת נשקול הקמת מיזם תוכן כיוון שיש לנו 300 אלף מנויי פס רחב (נטוויז'ן) שצריך למצות".

לקראת התחרות המתגבשת בין שתי הקבוצות בזק ואי.די.בי, אמר טל ליאני, האנליסט הבכיר ממריל לינץ', ש"התחרות תוריד מחירים כי יש בתעשייה הרבה שומנים". ליאני תאר מצב בו שוק התקשורת מחייב השקעות בלתי פוסקות בטכנולוגיה, התזרים של החברות הוא המלך, והשחקנים חייבים לבצע את ההשקעות, שאחרת מעמדם לעומת המתחרה יתערער.

אלא שהבעיה בתעשיית התקשורת, כפי שהוצגה על ידי ליאני, היא שההשקעות גדלות אך הרווחיות של הפירמות יורדת. "בזק חייבת להגיב היום לסקייפ. למרות שחברות הבזק בארה"ב מפסידות היום כ-4% מהלקוחות שלהן בשנה, אין להן ברירה אלא להשקיע כיוון שאחרת הן היו מאבדות 10% מהלקוחות בשנה". ליאני אמר עוד כי בטווח הקצר ההשקעות בתשתיות (CAPEX) הן כ-20%-30% מעל הערכות האנליסטים והן עוד יצמחו בכ-20% משנה לשנה - הוצאה נוספת של כ-20 מיליארד דולר, אך בטווח הארוך ההוצאות התפעוליות יקטנו".