ובתפקיד הלוחם החברתי - שלמה בן עמי

חמישה חודשים לאחר תבוסת אהוד ברק בבחירות, נראה שיד ימינו בממשלה, שר החוץ והשר לביטחון פנים, שלמה בן עמי, עדיין מחפש את הפורמולה להמשך פעילותו במערכת הפוליטית. מאחד האנשים העסוקים ביותר במדינה הוא נהפך לח"כ מן השורה, למרות שהיה באפשרותו להתמנות לשר. על אף חברותו בשתיים מתוך שלוש הוועדות היוקרתיות ביותר הכנסת, החוץ והביטחון וחוקה חוק ומשפט, נוכחותו במשכן אינה מאסיבית, והוא מרבה לעבוד מלשכתו שבבית אמריקה בתל אביב.

את החודשים האחרונים הקדיש בן עמי לבדיקות והערכות האם להתמודד בבחירות לראשות המפלגה, שייערכו בספטמבר הקרוב. במוצאי שבת האחרונה הוא נתן את הלאו הסופי לרעיון. "ההתמודדות אינה על דרך, אלא על ארגון והתארגנות כוחנית גרידא", נימק את החלטתו.

בן עמי נחשב לאחד האנשים המזוהים ביותר עם דרכה של ממשלת ברק, אבל את הנאום שנשא במליאה לפני מספר שבועות, אחד הבודדים במושב הנוכחי של הכנסת, הוא בחר לייחד דווקא למצבה הכלכלי החמור של העיר דימונה. סגן שר הפנים, דוד אזולאי, שהשיב על השאילתה בשם הממשלה אמר לבן עמי ולארבעת הח"כים הנוספים שנכחו במליאה באותה עת כי הוא שמח לראות שהוא "חוזר למקורות" ומתעסק בנושאים החברתיים.

"אני בכוונה לא מעלה עניינים מדיניים, מטרתי היא ליצור איזון נכון בין קיפאון מדיני לנשמה וטמפרמנט חברתי", אומר בן עמי בראיון לוואלה! חדשות. "במידה מסויימת", הוא מוסיף, "ניתן לומר שאני חוזר למקורות. אבל אני חייב להיות הוגן ולומר כי בתור אחד שהיה שר חוץ בתקופה כל כך רגישה, זאת תהיה העמדת פנים מצדי, כשהנושא המדיני-ביטחוני לא פתור, לומר 'אל תדברו איתי על זה'. אני לא יודע להפנות גב. הסוגיה המדינית קשורה אליי וקשורה להווייה הישראלית ואני לא אעשה שיקול פוליטי ואתרכז בנושא החברתי כי עכשיו זה יותר משתלם. מעשה כזה הוא לא הגון".

בן עמי, שלמרות היותו שגריר בעבר זוהה עם כניסתו לכנסת עם הנושאים החברתיים, טוען כי הימנעותו מהתעסקות בהם בעת שהיה שר בממשלה נבעה מסיבות טכניות. "כשנכנסתי לתהליך המדיני", הוא מספר, "לא נכנסתי לעניינים החברתיים כי נוכחתי לדעת שאני וברק נמצאים בשני קצוות. לכן, כשהתחלתי עם התהליך המדיני אמרתי שזה יהיה עוקף חברתי. כשהיינו בקמפ דיוויד אמרתי באחת השיחות לאהוד – בוא נשנה את האתוס ונגיד לעם כי אנו הולכים לשקם את חזון דרום הארץ. משנת 67' העם כולו הפנה את תשומת הלב מזרחה. אם נקבע גבול במזרח, יעבור כל המשקל לדרום הארץ. אי אפשר לנתק סוגיות חברתיות ממדיניות – פתרון בנושא הפלסטיני מיד מפנה את העניין לנגב".

הפיתרון המדיני המיוחל לא הגיע ועמו נפל חזון הפרחת הנגב של ממשלה נוספת בישראל. אולם בן עמי, מצוייד בניסיון מיניסטריאלי של כמעט שנתיים, יודע באיזה משרד טמון הכוח לפיתרון הבעיות החברתיות. "מנסיון, אני לא ממליץ לאף אחד לחשוב שהוא יכול לפתור בעיות חברתיות, אם יהיה שר העבודה והרווחה", הוא אומר. "השר היחידי שיכול להיות חברתי אמיתי הוא ראש הממשלה. רק אם הוא חברתי, יש עתיד לממשלתו. כך הוא ידאג שלא ייחתך התקציב לנושאים החברתיים. ברגע שלראש הממשלה אין אוריינטציה חברתית – ממשלתו נדונה לכישלון. כל היתר יכולים להשתדל, אבל הם חנוקים בחליפת משוגעים שמדיניות האוצר וראש הממשלה מכתיבים".

את המכתב הארוך, בו הוא מפרט את הסיבות לאי התמודדותו במירוץ לראשות המפלגה, בחר בן עמי לסיים בעניינים הכלכליים-חברתיים. "סיסמאות על הצורך באי הזנחת החזית החברתית לא יספיקו", הוא כותב. "ישראל צריכה מהפך שורשי במשנה הכלכלית-חברתית המניעה אותה, והיא זקוקה למפלגת עבודה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית המותאמת למבנה המיוחד והרב-עדתי של החברה הישראלית".

בן עמי טוען כי דווקא עכשיו, כשהפערים המדיניים הצטמצמו, צריכה מפלגתו להניף את הדגל החברתי. אין עתיד למפלגה אם היא לא תהיה רב עדתית, הוא מתריע, אנו צריכים לכלול בתוכנו רוסים, מזרחיים, מסורתיים – לייצג קשת רחבה יותר. להיות "ישראל אחת" עם מימוש טוב.

במסגרת זו הוא מתכוון לגבש קורסים למנהיגות צעירה, להכין קאדרים של מנהיגים, שילמדו להשמיע את קולם בכנסת. אולם גולת הכותרת של פעילותו היא רפורמה במערכת החינוך, שהוא מנסה בימים אלו לבנות את יסודותיה. בן עמי מספר על כינוס של קבוצת חברי כנסת לדיון מקדמי על הצעת חוק, שתבנה תוכנית ליבה במערכת החינוך לכלל הזרמים. במסגרת התוכנית יהיו מקצועות אותם יחוייבו ללמוד כל מגזרי האוכלוסיה, כולל ערבים וחרדים, ובחלק מהמקצועות תהיה אוטונומיה. "בשבילי, התוכנית הזו שווה מפעל חיים", אומר מי שלפני פחות משנה טוען שהיה קרוב קרוב לחתימה על הסדר קבע היסטורי עם הפלסטינים.