המדען שהביא לעולם את האקסטזי בשנות ה-70' מפחד שהשם הרע שיצא לו והפופולאריות שלו במועדונים מבטלים כל סיכוי שהיה לחומר לטפל בחולי נפש. "הפוטנציאל הנהדר שהיה לאקסטזי לשמש כתרופה נמצא בסכנה חמורה" אמר המדען, אלכסנדר שולגין, לאחר שהגן על האיכויות של תרופות המשפיעות על המודעות בסימפוזיון על המוח האנושי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס השבוע. "הוא יצא לחלוטין מכלל שליטה" קונן שולגין, הידוע יותר בכינויו "ד"ר אקסטזי".
שולגין הוא חוקר תרופות פסיכיאטריות, שבעבר החזיק ברשיון מטעם ממשלת ארצות הברית לפיתוח כל תרופה וסם חוקיים. הוא מאמין כל כך בכוחם של סמים פסיכודליים לפרוץ את התודעה האנושית, שהוא מתכוון לפרסם אנציקלופדיה בת כ-1,500 עמודים על יצירותיו, בשנה הבאה.
"ד"ר אקסטזי" בן ה-80 ניסה על עצמו רבים מהחומרים שפיתח, ומודה בלא פחות מ-4,000 ניסויים פסיכדליים. הוא מתעב את המוניטין שיצא לאקסטזי ככדור שיכול להחזיק לילה שלם במסיבה. "מסיבות הרייב האלה הוסיפו שמן למדורת הגינוי הממשלתי", אמר.
השימוש בחומר גורם לתחושת אופוריה ומגביר את המרץ, ובו בזמן מסיר עכבות. השימוש באקסטזי כסם עלה ב-70% בין השנים 1995 ל-2000, לפי הנתונים של ממשלת ארצות הברית.
מקרי מוות הקשורים באקסטזי הם נדירים, אבל הם מייצרים מספיק כותרות כדי שהרשויות יפרסמו אזהרות בריאותיות חמורות. המרכז האוסטרלי הלאומי לחקר סמים ואלכוהול אמר באפריל כי שימוש בסם עלול לגרום לבעיות פסיכולוגיות.
בטיפול
לידתו של האקסטזי ב-1976, במעבדותיו של שולגין, ביו-כימאי מוכשר ויועץ לשעבר משרד הבריאות האמריקאי. במהלך מחקריו הנרחבים על תרופות משנות תודעה, הוא גילה בטקסט משנת 1912 נוסחה ל-MDMA, תרופה סינטטית עם השפעות ממריצות ופסיכדליות, וסינתז אותה לאקסטזי. לאחר שניסה את החומר על עצמו, הוא השתכנע בכוחו לטפל במחלות נפש. שולגין מסר את הסם לחברו הטוב, הפסיכיאטר לאו זף, שבדק אותו, הסכים, והעביר את החומר הלאה למאות מטפלים אחרים.
באותו זמן שולגין עזב עבודה בכירה במעבדות דל, לאחר שטעם מסקלין ב-1960, אירוע ששינה את חייו והכיר לו את העולם של חומרים פסיכדליים. הוא נחשב לסלבריטי, כימאי מבריק הצועד על הקצה. הוא מתאר את הניסיון הראשון הזה כ"חוויה נפלאה", שבה הוא "יכול היה לראות בבירור מה שלא היה יכול להעריך קודם לכן".
בימיו הראשונים, האקסטזי שימש לטיפול בדיכאון ומחלות פסיכיאטריות נוספות. הטיפול הזה הופסק בפתאומיות ב-1986, כשסוכנות אכיפת חוקי הסמים בארצות הברית הוציאה אותו אל מחוץ לחוק. אולם, לאחרונה, הסם זוכה לקאמבק צנוע בטיפול תרופתי. הרשויות בארצות הברית נתנו אישור מיוחד לחוקרים באוניברסיטה הרפואית של דרום קרוליינה בשנה שעברה, להשתמש בנוסחה של ה-MDMA במחקר קטן על מטופלים הסובלים מלחץ פוסט-טראומטי.
באוגוסט, חוקרים באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה גילו כי חומרים אמפיתמיניים, כולל אקסטזי, הצליחו להפוך את ההשפעות של מחלת פרקינסון בעכברים, ובכך העלו את אפשרויות הטיפול בבני אדם.
האנציקלופדיה הפסיכדלית
שולגין, בינתיים, שוקד על הפיכת 40 שנות הניסיון שלו עם תרופות פסיכדליות ל-1,000 ערכי האציקלופדיה שלו. "יהיה בה כל מה שיש לדעת, כל מה שנוסה אבל עדיין לא ידוע לחלוטין וכל מה שצריך לבדוק, כי הוא עשוי להיות פסיכדלי", אמר על עבודתו. הוא מצפה לפרסם את האנציקלופדיה בהוצאה עצמית בשנה הבאה.