גזר הדין: ללכת עם שלט "גנבתי דואר, זה עונשי"

בית המשפט העליון של ארצות הברית אישר אתמול גזר דין יוצא דופן שנגזר על תושב קליפורניה: עליו להסתובב במשך יום שלם מחוץ לסניף דואר בסן פרנסיסקו כשהוא לובש שלט המצהיר "גנבתי דואר. זה העונש שלי". בכך שופטי העליון דחו את העתירה של גנב הדואר, שון ג'מנטרה, שטען כי גזר הדין נועד להשפיל אותו בפומבי. ולטענתו, ההשפלה עומדת בניגוד לחוק הרפורמה בשיפוט, ובניגוד לאיסור החוקתי על ענישה אכזרית ולא רגילה.

ג'מנטרה הודה במעשים המיוחסים לו לאחר שהמשטרה עצרה אותו, והורשע בשנת 2001 בגניבת מכתבים מכמה תיבות דואר בסן פרנסיסקו ובשותפות לדבר אותה העבירה. השופט המחוזי, ואוגן ווקר, גזר על ג'מנטרה שנתיים מאסר ושלוש שנות מעקב של שירות המבחן.

תנאי השחרור שלו כללו כמה תוספות יצירתיות: ארבעה ימים שיבלה ג'מנטרה בסניף הדואר המטפל בתלונות על דואר שנגנב או אבד, מכתבי התנצלות שיכתוב לכל קורבנותיו, הרצאות שיתן בבתי ספר תיכוניים על פשעיו – ואת השלט הדו-צדדי שילבש במשך יום עבודה מלא של שמונה שעות.

ג'מנטרה קיבל על עצמו את מגוון העונשים, פרט לשלט. הוא ערער לבית הדין לערעורים – אבל שופטיו פסקו כנגדו ובעד אותו שלט, ברוב של שניים לאחד. בפסק הדין קבע בית המשפט, כי מהתיק עולה בבירור שהשופט כפה על הנאשם את המצב יוצא הדופן לשם שיקומו – מטרה לגיטימית לחלוטין, לדעת השופטים. בנוסף, הם ציינו כי השופט המחוזי יכול היה לפסוק לו עונש מאסר ארוך יותר במקום העונשים האחרים שהוסיף – ושריצוי כמעט כל עונש על כמעט כל עבירה כולל בתוכה בושה והשפלה כל שהיא.

ג'מנטרה החליט לא לוותר, וערער גם לבית המשפט העליון, באותן טענות – ובעיקר בטענה שעונשים שנועדו לשם השפלה מנוגדים לחוק הפדרלי ולחוקה. הקטגורים טענו כנגדו כי פסק דין יכול לשמש למטרות שיקום לגיטימיות, אפילו אם הוא גורם לנאשם לחוש שלא בנוח, או מושפל בפומבי.

בית המשפט העליון פשוט דחה את העתירה של ג'מנטרה, בלי להוסיף מילה לתיק.