ונעבור לכתבנו בכנסת

שלי יחימוביץ' מצטרפת הבוקר לשורה ארוכה של עיתונאים, חשובים יותר ופחות, שחצו את הקווים והחליטו שבמקום שהם ירדפו אחרי הפוליטיקאים, העיתונאים ירדפו אחריהם (או כך לפחות הם מקווים), ובמקום להטיף לפוליטיקאים מה לעשות – הם כבר יראו להם איך עושים את זה.

המוכרים שבהם הם כמובן ח"כ יוסף לפיד, שאחרי שנים ארוכות כפובלציסט במעריב, כמנכ"ל רשות השידור וככוכב פופוליטיקה העמיד את עצמו בראש "שינוי", והשאר היסטוריה. העיתונאי הבכיר ביותר שעבר לפוליטיקה, פרט ללפיד (וליחימוביץ' כעת) הוא אורי אבנרי, שהיה עיתונאי בהארץ ולאחר מכן הקים את "העולם הזה".

בשנת 1965 הקים אבנרי את ”העולם הזה - כוח חדש” וכיהן בכנסת השישית והשביעית, ולאחר מכן גם בתשיעית, בראשות של"י. בשונה מעיתונאים אחרים שהלכו לפוליטיקה, אבנרי ראה במפלגה את המשך עבודתו בעיתון, ואף המשיך לערוך את העולם הזה גם בשבתו כח"כ (מה המסקנות של אבנרי על פוליטיקה לעומת עיתונות? ראו בהמשך).

בכנסת כיום מכהנים מספר שרים וח"כים, שהחלו את דרכם בעיתונות: שר הבריאות דני נווה שימש כעורך דסק חוץ של עיתון הארץ ושר החוץ, סילבן שלום התחיל עם העיתונות עוד לפני שהיה נשוי לה, כששימש כתב מדיני ב"חדשות" ז"ל. גדעון סער, יו"ר הקואליציה הנמרץ, היה כתב לענייני משפט של חדשות ערוץ 2 בתחילת הקריירה של שניהם, יוסי שריד היה עיתונאי ב"דבר" ובקול ישראל, הקולגה יוסי ביילין, יו"ר מרץ-יחד, אמנם אינו ח"כ אבל בעברו שימש כעיתונאי לנושאים מגוונים ב"דבר", וקוראי "דבר השבוע" הוותיקים עדיין זוכרים את כתבות המגזין שלו על חוף הנודיסטים באכזיב. בכלל, מרץ-יחד היתה אבן שואבת לעיתונאים, גם שולמית אלוני היתה עיתונאית בקול ישראל, בעלת טור בידיעות אחרונות ובלאישה (!) במשך 22 שנים.

אבנרי, שפרש מעריכת העולם הזה בשנת 1990, בירך היום את שלי יחימוביץ' על הצטרפותה לפוליטיקה. בראיון לוואלה! חדשות אמר אבנרי כי "עיתונאות הוא תפקיד בעל אחריות חברתית, ואם יחימוביץ' החליטה לעבור מסיקור לפוליטיקה יש לברך על כך". לדבריו, נקודת הפתיחה של עיתונאי קלה הרבה יותר משל פוליטקאים מתחילים אחרים, בגלל המוניטין שלהם וההיכרות עם הציבור "הפופולאריות שלה כל כך גבוהה, מה עוד שהיא אף פעם לא היתה עיתונאית חסרת סדר יום, כך שהיא לא תצטרך להסביר את עמדותיה לציבור" .

אבנרי מדגיש, כי הוא לא הפסיק לראות את עצמו קודם כל כעיתונאי במשך כל שנות פעילותו בכנסת, אבל במבט לאחור הוא מסכם: "עיתונאי יכול להשפיע הרבה יותר מאשר חבר כנסת".