1. אנדז'יי קוביקה חתם בהפועל ת"א שנה וחצי לאחר ששבר לאוהדי מכבי את הלב וברח לטובת המון ינים וארוחות סושי לארץ מפותחת טכנולוגית, אך מאותגרת בכדורגל, חוזר אנדז'יי קוביקה כאילו היה המשיח (הפולני) על החמור הלבן.
בתחילה רצה קוביקה לרכב על גבו הלבן של הרציקוביץ, אך זה טען (ובצדק) כי הוא לא נציג "מבטחים" בליגת העל, ושקוביקה יילך לחפש תוכנית יציאה לגמלאות במוסד הסתדרותי אחר. רק שמעו בהפועל "הסתדרות" ונדלקו להם העיניים. אחרי עונת הזהב של אוסטרץ החליטו ברוני ארץ ישראל היפה (במסווה של בעלי מועדון כדורגל) להביא את המקור הלא הוא הז'לוב הפולני שלא הסתדר עם גרנט, אבל מעריך מאוד את לוני מסוני. שיהיה להם לבריאות.
תם ונשלם סיפור האהבה בין תאומים להרציקוביץ, לפחות עד הדרבי הבא. תם ונשלם סיפור האהבה בין אוהדי מכבי לקוביקה. לא עוד געגועי לאנדז'יי. מהיום קיראו בגרון ניחר "בוגד, בוגד, בוגד!". בבלומפילד עוד יתחרטו, לא על שהביאו את קוביקה, אלא על שלא נתנו למכבי להחתים אותו. חכו ותראו.
2. פיני אוהב את מכבי, מכבי אוהבת את גרשון - קם בנאדם בבוקר ואומר לכל מי שרק רוצה לשמוע שהוא מיצה את עצמו, שנשבר לו הקטן, שהוא רוצה ללכת הביתה, לפרוש כמו מלך. סאחה. אבל יש בעיה: בדיוק לא מסתדר לשמעון ולמוני שפיני יפרוש עכשיו. בשנה הבאה? אולי. אחרי סדרת כישלונות? למה לא. אבל עכשיו? דווקא עכשיו? מצטערים, לא מסתדר לנו.
הבעיה של פיני שהוא על גג העולם. הבעיה של גרשון שהוא שחוק כמו פסי הרכבת בתחנה הישנה ברחובות. שמעון ומוני אוסרים עליו לפרוש. רפי נאה קורא לזה "מסע לחצים". מה העניין, פיני, למה אתה לא מודיע שנגמר? ממה וממי אתה מפחד? ואם תחליט בסופו של דבר להישאר, מי יאמין לך שזה היה מאהבה, מבחירה חופשית ולא לאחר שכיוונו לך אקדח צהוב לרכה? איזה טעם יהיה אז להחלטה שלך? רקוב. רקוב כמו דובדבן שהבשיל יתר זמנו.
אז אתה מספר לכולם שרק האהבה מחזיקה אותך מלפרוש. האהבה למוני, לשמעון, לילדים בשער 11. תרשה לי לא להאמין לך, אלא אם אתה מתקשה להבדיל בין המושגים "פחד" ו"אהבה". קשה להיפרד, אבל קשה יותר להישאר עם מישהי שקושרת אותך למיטה. וציטוט למוני ובוס הבוסים: אם אתה אוהב מישהו, שחרר אותו לחופשי.
3. האהבה של פרגוסון לרוי קין - הקפטן שלו. הסמל הגדול של תקופת אלכס הגדול באולד טראפורד עוד לא יודע את זה, אולי גם לא מבין, אבל הוא בדרך החוצה. לא צריך לקרוא בין השורות, לא צריך גם לחכות לאמירה מפורשת של מרטין אדוארדס, מספיק להביט בנתונים היבשים: מנצ'סטר יונייטד מאוד, מאוד, מעוניינת בחואן ורון.
ולמה שלא תהיה? ורון הוא אחד השחקנים הטובים בעולם. בטח, בטח, אבל האם אין להם במשבצת של ורון מישהו אחר, שהוא במקרה גם הלב האדום של המועדון? ואם את העניין עם ורון עוד אפשר להסביר, מה בעניין פטריק ויירה? מה יש למנצ'סטר ממנו? יש להם את רוי קין בדיוק באותה קוביה! או שאולי, אף אחד לא מעז לומר זאת, אבל יום אחד נתעורר בבוקר ונגלה שמנצ'סטר נפטרה מהסמל הגדול שלה (בטח באנגליה)?
יכול להיות שלפרגוסון נמאס מהטמפרמנט, מהקריזות, מההתבטאויות הלא דיפלומטיות, מההרחקות הממושכות בעוון פאולים גסים. יכול להיות שהוא הגיע למסקנה שאין לו סיכוי להגיע לגמר האלופות פעם נוספת עם רוי קין בתפקיד הכי חשוב בכדורגל המודרני. יכול להיות. אבל זו לא צורה.
יכול להיות שפרגוסון שכח את מה שאמר בעצמו כשנשאל לסיבת ההצלחה הגדולה של היונייטד בקדנציה שלו: "מתחת לחולצות האדומות פועם, פשוט, לב גדול יותר משל האחרים. אנחנו רוצים יותר מאחרים, לאורך הרבה יותר זמן". או במילים אחרות רוי קין. מי שיביא תחתיו איזה ארגנטינאי או צרפתי שלא מבינים כלום ביונייטדית, יתחיל בחורבן האימפריה האדומה.
ואולי זו דרכו של פרגוסון לומר "אני אוהב אותך" בשנתו האחרונה במועדון אם לא תהיי שלי, לא תהיי של אף אחד.
שלושה סיפורי אהבה לקיץ
1.7.2001 / 13:59