פישמן, לבייב ותשובה - המפסידים בהתמודדות על גרעין השליטה באי.די.בי

אם לשפוט לפי כמות ורצינות הגורמים שהתעניינו בהצטרפות לגרעין השליטה באי.די.בי, הרי שבהחלט ניתן לומר כי הקונצרן אטרקטיווי להשקעה. שמות כמו אליעזר פישמן, לב לבייב, יצחק תשובה, יצחק שרם ומשפחת המבורגר הוזכרו כמתמודדים, אולם בסופו של תהליך מי שזכה הוא יוסף גרינפלד.

במה טוב גרינפלד מהרשימה המכובדת שהוזכרה לעיל? התשובה לכך נעוצה בעיקר בשתי מלים: "כימיה אישית". ליאון רקנאטי הזכיר כי הוא חיפש רוכש לטעמו, וציין כי למתמודדים האחרים "עדיין נותר דם על השפתיים מהטרף האחרון שלהם". במלים אחרות, רקנאטי חיפש שותף שאין לו רקורד של "טורף", אלא בעל הון שיישאר בקבוצה לאורך זמן ואשר לא יסכן את מעמדם של בני משפחת רקנאטי וקרסו.

שרם, לאחר שהבין כי באי.די.בי הוא כבר לא יהיה, החליט לנסות לפעול בכיוון של כור , ולאחרונה דווח כי הוא מנהל מו"מ עם יונתן קולבר לגבי רכישת 20% ממניות הקונצרן תמורת 120-150 מיליון דולר, שהוא בערך טווח המחירים המדובר בעסקת קרדן-אי.די.בי.

תשובה, לעומת זאת, הביע בעבר את התעניינותו בקבוצת פורמולה (בה הוא מחזיק ב-5%), שגם גרעין השליטה בה אמור להתגבש בזמן הקרוב (בבנק הפועלים סבורים היום שעד סוף החודש יוכרע עניין השליטה בקבוצה). ההערכות בשוק ההון היו כי תשובה, ביחד עם מחשוב ישיר וגורמים נוספים, יהוו את גרעין השליטה של הקבוצה.

סיבה נוספת שבגללה נבחר גרינפלד היא ההסכמה שלו לתנאים שהציב רקנאטי, וייתכן כי המתמודדים האחרים לא ראו כיצד הם נכנסים להשקעה כזו בתנאים שהציב רקנאטי.

חשוב להזכיר כי אף אחד מהמתמודדים שצוינו לעיל לא ביצע פעולה אקטיווית שתעיד על מידת רצינותו, מלבד פישמן, שהגדיל החזקותיו באי.די.בי אחזקות ל-כ-5% והפך לבעל עניין. יש הסוברים כי פישמן לא התכוון כלל להתמודד על רכישת גרעין השליטה, אלא בסך הכל לבצע סיבוב פיננסי ולגזור קופון.

לגבי כל השאר, הרי שמדובר במגעים שהם ניהלו עם רקנאטי, ולעתים, טיבן של שיחות כאלו הוא בגדר של החלפת רשמים והבהרת עמדות, כמו גם הצגת התנאים של כל צד לביצוע העסקה.