זה עגל הזהב או סתם משתנה ציבורית?

מאחורי המותג "בעל פעור" (שמוזכר בפרשתנו), גם על פי עדויות חוץ תורניות, עומדת כת מטורללת במיוחד: כת שחסידיה נהגו לעבוד את פסלם בקצב הצואה. הם השתחוו לפסל, האכילוהו, השקוהו ועוד שלל מניקורים ופדיקורים מתקבלים על הדעת בראי התקופה. אבל היה להם גם סטארט-אפ ייחודי שהיווה קליימקס לעבודתם הרוחנית: עריכת טקסים מיוחדים בהם עושים המשתתפים צרכיהם לפני הפסל. קראו לזה חרא של דת, קראו לזה אמונה מהעכוז, אני קורא לזה הרבה אנשים שטירוף רוחני גורם להם לייצר את הסינתזה הכי לא מתקבלת על הדעת בין רוחניות להפרשות הגוף.

אולם תהיה זו שטחיות מופגנת לדבר על אותם חרבנים במונחים של התפרצות פסיכוזה. אקט כה קיצוני חייב להיות מגובה ברציונל כלשהו. בכל חזיתות החיים, הנחות ביותר - חייבת להיות בו איכות. "לגעת באושר" כמשל.

רבי ומורי ראש ישיבת ההסדר בה למדתי אמר לי פעם כי יש מקום לעיין בהשתלשלות הפרקטית שדחפה את אותם מפרישים לאקטים כה אוונגארדיים. לטענתו, התהליך שעבר על הכת הוא תהליך כמעט פרוזאי שהחל דווקא באופן מושכל: ראשי המאמינים עבדו את הפסל באופן גורף וטוטאלי משך כל שעות היממה; הם לא עזבו את פסלם האהוב לרגע, וההוליסטיות המסוימת שהם רצו ליצור על ידי עקרון הרצף גבתה מחיר מסוים - בנוסף להכל, גם את צרכיהם הם עשו באותו מקום. והנה, בתהליך של דיס-פרופורציה, כמו שקורה לעתים גם בדת היהודית, תפס דור המאמינים השני את ההשלכה השולית של הטוטאליות וקידש רק את עשיית הצרכים מול הפסל. מה שהיה אמצעי לשהות אינטנסיבית במחיצת הפסל, הפך בסופו של יום רוחני למטרה.


תסמונת דאום

ולסיום שבוע הגאווה לו הייתי השנה עד באופן פעיל מעל ומעבר להיגיון המגזרי, הרי לכם סיפור הומופבי במידה סבירה: אדם שהקיק שלו היה לגנוב, מגיע לשמי מרום ונשלח לגיהנום. בפחד מסוים הוא נכנס בשערי שמים, ולהפתעתו רואה המון אנשים משחקים במתקני ספורט שונים בהנאה רבה. "וואלה", אמר למלאך גבריאל, "זה גיהנום?". "כן, בהחלט", השיב גברי, "לגמרי נחמד כאן. כל יום ראשון אנחנו מקדישים את זמננו לספורט. אתה אוהב להתעמל?". "כן, בהחלט", השיב גנבנו המאושר. "נהדר. ותגיד", שאל גברי, "לשחות אתה אוהב? כי אם כן אתה ממש תמות על יום שני. זה היום שבו כולם שוחים בבריכות ענק עם סירות והכל". "מגניב", השיב הגנב. "ואיך אתה עם עניין של קולנוע ותיאטרון? כי אם אתה אוהב זאת, אז תאהב מאוד גם את ימי רביעי וחמישי. יש הקרנות והצגות בחינם לכל באי הגיהנום". "מעולה", השיב הגנב. "ואיך אתה עם הומואים?", שאל. "אה, לא, לא, גברים זה ממש לא העניין שלי", השיב הגנב. "אני מבין", השיב גברי, "אז את יום שבת אתה לא כל כך תאהב".