הצד האחר של החיזבאללה

"איראן לבדה מזרימה לקופת חיזבאללה כ- 20 מליון דולר מידי חודש למימון פעילותו החברתית", כך אמר השבוע מקור לבנוני בכיר. הארגון מכשיר זה מספר שנים את הקרקע לקראת "היום שאחרי", כלומר לאחר נסיגת צה"ל מלבנון או לאחר חתימת הסכמי שלום בין ישראל לסוריה וללבנון. החיזבאללה משקיע מיליוני דולרים בשנה להקמת מוסדות חינוך ובריאות, מתן שירותים סוציאליים לנזקקים וסיוע חומרי לנפגעי התקפות צה"ל בלבנון.

ראשי הארגון שמו לעצמם מטרה ליצור בסיס תמיכה רחב בקרב אותה קבוצת אוכלוסייה שזקוקה לשירותי חינוך ובריאות זולים, אך קצרה ידו של השלטון הלבנוני מלהעניקם. הארגון מציע לצעירים הלבנונים ולמשפחותיהם עזרה רבה ללא תשלום כמעט: הצטרפות לתנועות נוער של הארגון, למידה במוסדות החינוך שלו ושאר מיני פעילויות חברתיות שמבטיחות לחיזבאללה ברבות הימים תמיכה נרחבת של הדור הצעיר.

מוסדות החינוך של החיזבאללה מצוידים במעבדות מחשבים מתקדמות, והתלמידים לומדים מקצועות שונים, שבעבר נמנעו מללמדם מחשש להתקרבות למערב. כך, למשל, מורים מנוסים לאנגלית מעבירים שיעורים בשפה האנגלית, על פי חלוקה למספר רמות. "אולי אנחנו נגד תרבות המערב, אך אין פירושו של דבר שאנו נגד השפה שלו", אומרת פאטמה בדראן, מורה לאנגלית באחד ממוסדות החינוך שמפעיל ארגון חיזבאללה בלבנון.

משפחות רבות מן המעמד הבינוני והנמוך בלבנון מעדיפות לשלוח את ילדיהן לבתי-ספר ולאגודות שמקים הארגון במיוחד עבורם. עלות החינוך בבתי הספר של החיזבאללה נמוכה פי שלושה מהמחיר שגובים מוסדות החינוך המופעלים על ידי השלטון הלבנוני. הארגון גם מעניק הלוואות כספיות נוחות לבעלי עסקים. באזור בעלבק הוקם, לדוגמא, בנק שכל ייעודו להעניק הלוואות לחקלאים, עניי האזור.

לאחרונה גברה התעמולה של הארגון בתוך לבנון, תמונות רבות של מנהיגי הארגון תלויות ברחבי המדינה והארגון יוזם יותר ויותר פעילויות, שכל מטרתן להגביר את המודעות של הציבור הלבנוני לחשיבותו הרבה כגוף חברתי שמסייע לאוכלוסייה המקומית בכל תחום שבו השלטון הלבנוני אינו מצליח לעשות זאת.