מה נהיה עם - חוק הכלבים המסוכנים

בנובמבר 2005 נכנסו לתוקפן תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים). היה זה חצי שנה לאחר שכלב אמסטף הרג את הפעוטה אביבית גנון מתל אביב (ראה קישור). התקנות הגדירו לראשונה את סוגי הכלבים הנחשבים כמסוכנים - אמסטף, בול טרייר, דוגה ארגנטינאי, טוסה יפני, סטאף אנגלי, פיט בול טרייר, פילה ברזילאי ורוטווילר – ואת התקנות להחזקתם וגידולם.

על פי התקנות, חל איסור לייבא כלבים מסוכנים וכן כל כלב שהינו הכלאה של אחד מהכלבים האלה; בעליו של כלב מסוכן חייב להיות בן 18 ומעלה ולהחזיק ברישיון מיוחד; כלבים מסוכנים חייבים להיות מוחזקים, כשפיהם חסום בזמם ליד ילדים קטנים, בחצר ממנה הם אינם יכולים לצאת. יש להציב שלט – המחוקק אפילו קבע כי האותיות חייבות להיות בגודל 5 ס"מ לפחות – המתריע על הימצאות הכלב ;כלבים המוגדרים כמסוכנים יכולים לבוא ברשות הרבים רק במידה והם מוחזקים ע"י אדם שגילו מעל 18 והוא מסוגל לשלוט בהם, וכשהם מוחזקים ברצועה שאורכה אינו עולה של שני מטרים ופיהם חסום בזמם; חלה חובת עיקור או סירוס על כל כלב מסוכן; והתקנה האחרונה – ניתן למסור או למכור כלב מסוכן אך ורק לכוחות הביטחון, לווטרינר עירוני או למכלאה באישורו.

בשנה שעברה מאז פירסום התקנות, דווח על מספר מקרי תקיפה של כלבים מסוכנים, אך גם של כלבים מסוגים אחרים כמו דני והאסקי סיבירי. מצד שני, התקנות לא בוצעו במלואן. אישורן עורר ביקורת בקרב הארגונים להגנה על בעלי החיים בכלל ואיגודי הכלבים הרלוונטים בפרט. "תנו לחיות לחיות", "ההתאחדות הישראלית לכלבנות" וגורמים נוספים מיהרו לעתור נגדן לבג"ץ בטענה כי לא ניתן לקבוע את מידת המסוכנות של כלב רק על פי הגזע אליו הוא משתייך. בדצמבר 2004 נתן בג"ץ צו ביניים המקפיא את קיום תקנת הסירוס והעיקור. רק תשעה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2005, דחה בג"ץ את העתירה נגד התקנות בכללן וקבע כי בהתחשב בעוצמתו של האינטרס המוגן בחקיקה – הגנה על חיי אדם ושלום הציבור – פעל המחוקק בגבולות הסביר, ובכך נפתחה הדרך להפעלת התקנות.

ד"ר דגנית בן דב, האחראית על יישום חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות, מסרה לוואלה! חדשות יש בישראל ישנם כיום כ 116 אלף כלבים הרשומים במאגר הכלבים. להערכתה, כ-3 אחוזים מכלל הכלבים משתייכים לגזעים המוגדרים מסוכנים, כלומר כ 3,480 כלבים. עם זאת, מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, משה חיימוביץ', התריע במכתב לווטרינרים כי ישנם כלבים המוגדרים מסוכנים שאינם נמצאים ברישום של משרד החקלאות.

משרד החקלאות הוא הגוף שתיקן את התקנות, אך למעשה פרט להפסקת מתן הרישיונות לייבוא כלבים מסוכנים, האחריות על אכיפתן נמצאת בידי המשטרה, שמקבלת את הדיווחים על עבירה מהווטרינרים של הרשויות המקומיות והאזוריות. עם פירסום התקנות שלחו הווטרינרים הרשותיים מכתבים לכל בעלי הכלבים המסוכנים המוכרים להם, ובהם היתנו את קבלת הרישיונות לכלבים בקבלת אישור על סירוס או עיקור. "כלב שלא יעוקר או יסורס רשיונו לא יחודש ובעצם יבוטל, ונגד בעליו תוגש תלונה על עבירה פלילית", מסר ד"ר זוהר דבורקין, הווטרינר העירוני של ירושלים, לוואלה! חדשות. לדבריו, כיוון שתקנות הסירוס והעיקור נכנסו לתוקף רק לאחרונה, עדיין אין בידיו נתונים על היקף הציות לתקנות. בנוסף, מקיימים הווטרינרים העירוניים סיורים כדי לפקח על תנאי ההחזקה של הכלבים המסוכנים המוכרים להם. ד"ר דבורקין מסר כי בסך הכל מצייתים בעלי הכלבים לתקנות, ובינתיים הסתפקה עירית ירושלים במתן התראות לאלו שלא החזיקו את כלביהם כנדרש.

ד"ר יובל סמואל, וטרינר ידוע מאזור השרון המחזיק שלוש מרפאות, מסר כי אליו הגיעו כבר מספר בעלים של כלבים מסוכנים כדי לסרס אותם, בהם יו"ר ארגון הפיטבולים, שעשה זאת כדוגמא אישית. עם זאת, הראש היהודי התחיל כבר בהמצאת פטנטים. "כפי שהזהרתי מראש שעתיד לקרות, היו בעלי כלבים שפשוט באו וביקשו לרשום את הכלב כמעורב" אומר ד"ר סמואל. "יש גם כאלה המוציאים את השבב שחייבים לשים לכלב, מדווחים לעיריה שהוא מת, ומחפשים וטרינר אחר שיסכים לרשום אותו. אני לא מוכן כמובן לשתף עם זה פעולה, אבל אני מכיר כמה וטרינרים שמאוד עסוקים בזה עכשיו".

ד"ר דבורקין מודע לניסיונות לעבור על התקנות. "מיד עם קבלת החוק העברנו השתלמות לווטרינרים והודעתי באופן חד משמעי שכל שינוי של גזע הכלב הינו עבירה פלילית. מעבר לזה, אם כלב שהגזע שלו שונה ברישומים יתקוף מישהו, המותקף יהיה זכאי לפיצויים גם מהווטרינר שנתן לו את ההכשר", אומר ד"ר דבורקין.

ד"ר בן דב ממשרד החקלאות אופטימית לגבי הצלחת ישום החוק. לדבריה, מכלול התקנות להסדרת הפיקוח על כלבים באמצעות החדרת השבב משפר את היכולת לעקוב אחר כלבים מסוכנים, ולמצוא את בעליהם. זאת, כמובן, רק ברשויות בהן פועלת שיטת השבבים. באלו שלא – כולל תל אביב ורעננה, ורשויות קטנות רבות במגזר הערבי – יוכלו בעלי כלבים מסוכנים להמשיך להתחמק מהחוק. ד"ר דבורקין מעירית ירושלים מאמין כי "בסך הכל מדובר באנשים שומרי חוק ואנחנו עושים הכל כדי להגביל את האפשרויות לעבוד עלינו. אבל צריך לקחת בחשבון שתמיד יהיו אנשים שיעברו על החוק ויחזיקו כלבים לא מחוסנים".

וד"ר סמואל פסימי מכולם "מי שאכל אותה מהחוק הזה הם אנשים שהכלב שלהם כבר רשום. מי שייקח היום גור של אמסטף יוכל תמיד למצוא מישהו שיטפל בו. אני מכיר אנשים שעברו דירה כדי שרשויות החוק לא יגיעו אליהם. אלו סיפורים קשים כי מדובר באוכלוסיה שגידול הכלבים האלה הוא בדמה. הם כבר לא ישנו את כל אורח החיים שלהם ולא יסכימו לסרס את הכלב".