אחרי יותר מ-2,000 אמריקאים הרוגים, מאות מיליארדי דולרים ונזק דיפלומטי ותדמיתי שקשה לאמוד את היקפו, נערכה בבית הנבחרים של ארה"ב הצבעה על נסיגה מעיראק אבל לא ברצינות.
את ההצבעה יזמו דווקא הרפובליקאים, שקיוו להביך בכך את הדמוקרטים. הפרשה החלה לקראת סוף השבוע שעבר, אז קם חבר בית הנבחרים ג'ון מורת'ה (דמוקרט מפנסילבניה) והכריז שהמלחמה בעיראק נכשלה, שנוכחות הכוחות האמריקאים הפכה לזרז לאלימות ושיש לפתוח בהכנות לנסיגה משם. אלא שמורת'ה אינו איזה היפי שמאלן. מדובר באדם ששירת 27 שנה בחיל הנחתים ולחם בוויאטנם, שתמך במלחמה בעיראק בתחילתה ושידוע באופן כללי כנץ. הרפובליקאים ניסו כמובן להשחיר את דמותו של מורת'ה, אבל זה לא כל-כך תפס. משום כך הגו מנהיגי הסיעה את ההצבעה הזו. הרעיון היה לכפות על הדמוקרטים להצביע בעד הנסיגה (המיידית, כזכור), ובכך להצטייר כפזיזים וחסרי אחריות, או לחילופין להכריח אותם להצביע נגד, ובכך לגרום להם להפנות עורף למורת'ה. התרגיל נכשל, ואפילו מורת'ה עצמו הצביע נגד. התוצאה הסופית של ההצבעה הייתה 403 נגד, ורק שלושה בעד.
הצבעה אחרת באותה ישיבה של הבית הייתה רק טיפה יותר צמודה 392 מנבחרי העם האמריקאי הצביעו בעד ההצעה להגדיל את משכורתם ביותר מ-3,000 דולר לשנה. רק 21 מנבחרי העם התנגדו להעלאת משכורתם, שעומדת על ממוצע של כ-170 אלף דולר לשנה. באותה נשימה גם קיצצו המחוקקים 700 מיליון דולר מתקציב תלושי המזון לעניים. הכל עניין של סדרי עדיפויות.
וודווארד מופתע לטובה מהחוקר המיוחד
במהלך השבוע האחרון רגשו מהדורות החדשות ואתרי האינטרנט השונים בעקבות חשיפתו של העיתונאי המפורסם בוב וודווארד, איש ה"וושינגטון פוסט" (וגיבור פרשת ווטרגייט), כי גם לו הודלף שמה של סוכנת ה-CIA ואלרי פליים. לא זו בלבד, אמר וודווארד, אלא שמי שהדליף לו את המידע עשה זאת לפני שלואיס ליבי, ראש לשכת סגן הנשיא, המואשם בעדות שקר ושיבוש הליכים, הדליף את המידע למאט קופר מ"טיים" ולג'ודית' מילר, לשעבר מה"ניו יורק טיימס". הבלוגים הימניים ברשת קפצו על כך כמוצאי שלל רב, וטענו שהדבר מפריך את הטענות של התובע המיוחד, פטריק פיצג'ראלד, נגד ליבי. למה מפריך? כי פיצג'ראלד אמר, כביכול, שליבי היה הראשון שהדליף את המידע. אז קודם כל, פיצג'ראלד אמר שליבי הוא הראשון "שידוע" שהדליף ומאחר שוודווארד עצמו מסביר בפירוט עד כמה התאמץ שלא לחשוף את המידע שהיה ברשותו, לא מפתיע שהתובע לא ידע אותו. אבל הדבר השני והחשוב ביותר הוא שליבי אינו מואשם כלל בהדלפת המידע, אלא כאמור בעדות שקר ושיבוש הליכים, והמידע החדש מפי וודווארד אינו משנה במאומה לגבי אישומים אלה.
מה שכן עשוי לשנות הוא זהות המקור שהדליף את המידע לוודווארד. השמועות בוושינגטון עפות בקצב רצחני, וכולם מצביעים על העובדה שלצד הכחשות גורפות מצד שלל בכירים בממשל בעבר ובהווה כולל שרת החוץ, קונדוליסה רייס יש שני בכירים שסירבו להכחיש שהם המקור של העיתונאי: היועץ לביטחון לאומי, סטיבן האדלי, וסגן הנשיא, דיק צ'ייני.
וודווארד עצמו, שביקר בעבר בחריפות את התובע המיוחד ואת עצם החקירה בנושא חשיפת הסוכנת, שינה במידה רבה את טעמו לאחר שמסר עדות בפרשה בעקבות חשיפתו. "הוא היה מאד רגיש וקשוב לגבי הצרכים שלנו כעיתונאים. הוא לא חדר לנושאים אחרים שאני עובד עליהם, וזה הפתיע אותי. הוא אמר 'זה מה שאני צריך, לא יותר'".
מסמכים מהעבר רודפים את השופט
בתחילת השבוע שעבר חולל ה"וושינגטון טיימס" סערה זוטא כשפרסם מסמכים שכתב המועמד של הנשיא בוש לבית המשפט העליון, סמואל אליטו, ב-1985, כשביקש להתקבל לעבודה בממשל רייגן. בין השאר כתב שם הצעיר השמרן שאז טרם הפך לשופט שמרן שלדעתו החוקה האמריקאית אינה מקנה את הזכות להפלה. מספר חברי סנאט ליברלים כבר נאחזו בדברים הללו כדי להביע "דאגה" מפני מועמדותו של אליטו. מנגד נחלצו פרשני הימין לטעון שאי אפשר להיאחז במה שאדם אומר בניסיון להתקבל לעבודה. או במלים אחרות: "זה סתם ליקוקים לבוס, זה לא ברצינות".
קלינטון, מאחוריך!
בלואיוויל, בירת קנטאקי, הגיעו נכבדים מכל המינים והסוגים לתת כבוד לגדול מכולם, לאיש שריחף כפרפר ועקץ כדבורה, שלקח מדליית זהב אולימפית ושלוש פעמים את תואר אלוף העולם במשקל כבד מוחמד עלי. עילת האירוע הייתה פתיחת "מרכז מוחמד עלי", המוקדש לקריירה המפוארת של עלי, ולאידיאלים של שלום וסובלנות אותם קידם כל חייו.
"העולם הוא מקום טוב יותר בזכותך", אמר נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, שבא גם הוא לעשות כבוד. "הלהבת אותנו כמתאגרף, ונסכת בנו השראה רבה עוד יותר ככוח למען שלום ופיוס, הבנה וכבוד", הוסיף הקלינטון, שהמשיך והילל את פעילותו הציבורית של עלי במלים "בזמן שגופך האט, לבך הגביר את קצבו. מעולם לא ראיתי דבר כזה".
עלי, כשלעצמו, ניצל את ההזדמנות להזכיר לקהל את חוש ההומור המפורסם שלו. בזמן שהנשיא לשעבר השתפך, זקר האלוף שתי אצבעות ועשה לקלינטון "קרניים" מעל לראש. הקהל התגלגל, ואפילו מי שהיה האיש החזק בעולם התפוצץ מצחוק כשהבין מה קורה. הכל מאהבה.