אפריקה ישראל, מנרב הנדסה ואימרלד האמריקאית יקימו את בית הסוהר הפרטי הראשון בישראל, כך החליטה אמש ועדת המכרזים הבינמשרדית בראשותו של סגן החשב הכללי באוצר, עמי לנדאו.
אחרי דחייה של מספר חודשים נבחר זוכה במכרז להקמת בית הסוהר. למכרז הוגשו שתי הצעות לאחד המכרזים היחודיים שהוצאו לאחרונה במדינת ישראל - מכרז להקמת בית כלא פרטי ראשון במדינה, שייבנה על ידי הסקטור הפרטי בשיטת PFI וינוהל על ידו, ולא על ידי שירות בתי הסוהר. היזם יבנה את בית הסוהר ויתפעל אותו במשך תקופת הזיכיון, אשר במהלכה יקבל תשלום שנתי מהמדינה עבור כל אסיר ואסיר.
למכרז ניגשו שתי קבוצות. האחת כללה כאמור את החברות אפריקה ישראל ומנרב, השנייה כללה את חברת סולל בונה, דנקנר השקעות ו-GEPSA הצרפתית. שלוש קבוצות עברו את שלב המיון המוקדם (PQ) שהסתיים באוגוסט 2004. קבוצה שלישית, בה היו שותפות אנגל ג'נרל פיתוח מקבוצת אנגל, קבוצת ברן ודומיניון האמריקנית, לא ניגשו למכרז.
בית הסוהר שיוקם מדרום לבאר שבע, מיועד לאכלוס של עד 800 אסירים פליליים ברמת סיכון מזערי-בינוני, וייתן פתרון מהיר ואיכותי למחסור הקיים במקומות הכליאה. כמו כן, יספק בית הסוהר מקומות עבודה נוספים לתושבי האזור. היקף ההשקעה בפרויקט מוערך בכמה מאות מיליוני שקלים.
הקמת בית הסוהר צפויה להתחיל בתחילת 2006 וההפעלה צפויה להיות במהלך שנת 2008. במסגרת המיון המוקדם, נקבע תנאי סף לעניין תכנון בתי סוהר, לפיו על המציע לצרף לקבוצתו אדריכל בעל ניסיון בתכנון של חמישה בתי סוהר לפחות, עם קיבולת של 400 אסירים לפחות, בכל אחד. בנוסף נקבע, כי בנייתם של לפחות שניים מאותם בתי סוהר הסתיימה בשבע השנים האחרונות.
זאת הפעם הראשונה בה יוקם בית כלא פרטי בישראל. מדובר בפרויקט שיוקם בשיטת PFI והוא מיועד לאכלס עד 800 אסירים פליליים בדרג ביטחוני נמוך, כשקיימת אופציה להגדיל את תפוסתו ל-1000 אסירים. היזם יתכנן, יקים ויתפעל את בית הכלא במשך תקופת הזיכיון, 25 שנה, שבמהלכן יקבל הזכיין תשלום שנתי קבוע מהמדינה לכל אסיר. בשירות בתי הסוהר קיימים כ-24 מתקני כליאה שונים ובהם כ-12,500 אסירים. לאחר הקמת בית הסוהר באמצעות הסקטור הפרטי, יופקו לקחים מהפעלתו ולאחר מכן יוחלט אם להקים בית סוהר נוסף בשיטה זו.
200 בתי סוהר פרטיים בעולם
המכרז מבוסס על הניסיון והלקחים שנצברו בעולם בתחום זה. בעולם קיימים כיום יותר מ-200 בתי סוהר בניהול פרטי, בהם מרצים את מאסרם יותר מ-150 אלף אסירים. ארה"ב, בריטניה וצרפת הן המדינות המובילות בעולם, הן במספר האסירים הכולל בבתי הסוהר שלהן, והן בהפרטת בתי סוהר. ב-30 מדינות ישנה חקיקה המאפשרת הקמת בתי סוהר בניהול הסקטור הפרטי.
פרויקט הפרטת בתי הסוהר משותף למשרד האוצר, המשרד לבטחון פנים ולשירות בתי הסוהר. נושא זכויות האסירים עוגן במסגרת המכרז ובמסגרת חוק שהוביל המשרד לבטחון פנים, בשיתוף השב"ס, ובו נקבע כי סמכויות השפיטה והענישה וכן החובה והסמכות לפקח על הזכיין נשארות בידי המדינה.
לנוכח הרגישות הגבוהה של הנושא, הוגדרו שלוש שכבות של פיקוח ובקרה. הראשונה היא החקיקה, הכוללת הגבלה של סמכות היזם. המדינה הותירה סמכויות מסוימות בידיה, בהן מיון ושיבוץ אסירים למתקן הפרטי, ענישת אסירים, היקף חופשות, היקף ביקורים ושחרור מוקדם. בנוסף, יופעל מנגנון ביקורת פנימית, הכולל התחייבויות, במסגרת הסכם הזיכיון, בהן יידרש הזכיין לעמוד.
חריגה מהתחייבות תהווה הפרה, שתגרור קנסות כספיים כבדים. הפרה חוזרת ונשנית של מחויבויות הזכיין, תביא לביטול ההסכם והעברת ניהול בית הסוהר לידי המדינה. הפיקוח על הזכיין יתבצע באמצעות צוות פיקוח ייעודי מטעם שירות בתי הסוהר; ההכשרה וההסמכה של סגל הסוהרים הפרטיים יבוצעו על ידי שירות בתי הסוהר.
בנוסף, יפעלו גופי ביקורת חיצוניים, בהם מבקר המדינה, שיהיו רשאים לערוך ביקורת על פעילות הזכיין בכל הנוגע לניהול בית הסוהר, למעט פעילותו העסקית. כן, תפעל ועדה חיצונית מייעצת לשר לבטחון פנים, לנציב שירות בתי הסוהר. נגד המכרז עומדות מספר עתירות לבג"ץ המבקשות לבטלו, בעיקר נוכח החשש לפגיעה בזכויותיהם של האסירים.
היקף החוזה שייחתם בין הזוכות במכרז למדינה נאמד בכ-1.4 מיליארד שקל, כאשר עלות הקמת בית-הסוהר בפרויקט נאמדת בכ-250 מיליון שקל.