מסך עשן: החוק הציל את החוף?

לפני שנה בדיוק, ב- 15 לנובמבר 2004, נכנס לתוקפו חוק ההגנה על הסביבה החופית בישראל. החוק, שהתקבל לאחר הריון של חמש שנים וכמה גלגולים, נועד לשמור על חופי הים התיכון בישראל מפני בניה מוגזמת ממש על קו הגלים ולהבטיח גישה חופשית לקו המים. שנה אחרי, אנחנו שואלים מה מצב החופים?

התשובה מתחלקת לשני חלקים: תכנון ובניה באזור החוף ואכיפת החוק מבחינת פגיעה בחופים והסרת מפגעים. בכל האמור לחלק הראשון, נרשם קונצנזוס נדיר בין גורמים ממשלתיים לירוקים, שבתחום הזה נעשית עבודה טובה באמצעות ה"וועדה לשמירה על הסביבה החופית" (או בשם הקיצור: הולחוף), שהוקמה בזריזות מפתיעה ועובדת במרץ. בוועדה חברים נציגי 10 נציגי שרים, 2 נציגי השלטון המקומי, 2 נציגי הגופים שעניינם השמירה על הסביבה (כיום אלו החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים), ו-3 נציגים מומחים בענייני ים ואדריכלות.

החוק הגדיר לוועדה מטרה, והיא שמירה ואיזון בין שיקולי התכנון לבין הערך של השמירה על הסביבה החופית. בפועל דנה הוועדה בכל תוכניות הבניה והפיתוח שיש להן נגיעה לאזורי החוף, פרט לכאלה שקיבלו פטור. החל מהצבה של מטפי כיבוי על בניין סמוך לים ועד לבנייתן של שכונות מגורים שלמות. סמכויות הוועדה נוגעות לתחום הסיבה החופית – 300 מטרים מקו המים במזרח, וגבול המים הטריטוריאלים של ישראל במערב. נכון לחודש ספטמבר, דנה הוועדה בכשבעים תוכניות, ברובן תוכניות מתאר. רוב התוכניות אושרו, עם תיקונים.

אילנה שפרן, מרכזת הוועדה, מסבירה שהרושם כאילו חוק החופים לא שינה דבר - במילים אחרות, סי אנד סאן קיים והעולם שותק – או שהוועדה נכנעת ליזמים נובע מהעובדה שהחוק אינו מאפשר פעולה רטרוקאטיבית, לא לגבי תוכניות שכבר אושרו, ובטח שלא לגבי מבנים שכבר נבנו, שגוי. "אנחנו עובדים מול תוכניות שרצות במערכת כבר 20 שנה, ועדיין לא הוטמעה בהן רוח החוק של שמירה על החופים. אנחנו כן יכולים להתערב במקרה של תוכניות חדשות, או שמגיעות אלינו לאחר שכבר אושרו אבל היזם מבקש לשנות בהן משהו – ואז אנחנו נכנסים לקרביים שלהם".

דוגמא לאופן פעולתה של הועדה הוא פרוייקט שער הים בנתניה. "לכאורה זו תוכנית מאוד מפלצתית, להקמת מלון ומגדל דירות במצוק שמעל חוף הסירונית, ממש במרכז נתניה", אומר שפרן. "אם זו היתה תוכנית חדשה שהיתה מגיעה לוועדה, יש להניח שלא היינו מאשרים אותה. אבל במקרה הזה חשבנו שאם נדחה אותה, התוכנית המקורית בכל מקרה תבוצע -על סמך האישור שכבר התקבל. לעומת זאת, אם נאשר את השינויים נוכל לייצר רווח לציבור. התנינו את אישור התוכנית, מול היזם ומול העיריה, בתועלת לציבור – פיתוח טיילת ורחבה ענקית, פירוק חלק מהמבנים שלא צריכים להיות על החוף, פיתוח חזית מסחרית לרווחת כל המתרחצים בחוף – לא רק אורחי המלון והוספנו לתוכנית שלוש דרכי גישה מהמצוק לחוף, שלא קיימות עדיין. המחשבה שלנו היתה שאם היזם נהנה – גם הציבור צריך להרוויח". לסיכום אומרת שפרן, "גם אם במבט מבחוץ זה נראה כאילו אישרנו פרוייקט בניה על מצוק החוף, לא אישרנו – שיפרנו".

שמאי אסיף, מנהל מינהל התיכנון במשרד הפנים ויו"ר הוועדה, מבהיר את סוגיית המרחק בו מותר לבנות מקו המים, שנדמה כי היא הרגישה ביותר. "אנחנו טענו תמיד שהטיפול בחופים הוא עניין תכנוני. כל חקיקה שתקבע כללים גופים כמו איסור בניה במרחק 100 מטר או 200 מטר מהים תהיה שרירותית. ולכן, הפיתרון הנכון הוא להכניס את זה למסגרת תיכנונית, בצורת ועדה שתקבע מדיניות ותדון בתוכניות קונקרטיות", אמר אסיף לוואלה! חדשות.

עמדתם של נציגי הגופים התכנוניים, שאי אפשר לאסור באופן גורף בניה בצמידות לקו המים, ויש ליישם את מה שהם מכנים "גישה מוטת מקום", מרגיזה חלק מהגורמים הירוקים. אסיף מבקש להזכיר, שאמנם הרצועה של מאה מטרים מקו המים נחשבת לרגישה במיוחד, אולם ללא בניה על קו המים "לא היו לנו לא עכו העתיקה ולא מתחם נמל תל אביב שכולם כל כך משבחים. לעומת זאת, בשטחים פתוחים יש לפעמים הגנה על קו החוף הרבה מעבר ל-300 מטר".

שפרן מזכירה כי בהצעות החוק המקוריות, שהגישו הארגונים הירוקים, רצו לקבוע הגבלות על הבניה במרחק 500 מטר מקו החוף, ואילו בחוק שעבר נקבע טווח של 300 מטר, אך לא נעשתה בו הפרדה בין אזורים עירוניים לשטחים פתוחים. "מרכזי הערים אינם דומים לשטחים הפתוחים. אי אפשר לקבוע 300 מטר לאורך כל הארץ. ערים זה דבר חי, והחופים לא צריכים להיות סטרילים. פיתוח בחופים אינו מילה גסה. לעומת זאת, בשטחים הפתוחים הקריטריונים מחמירים יותר, ואי אפשר לקבל שם פטור מתוכניות בניה".

ניר פאפאי, רכז החופים בחברה להגנת הטבע וחבר בוולחוף, מסכים עם שמאי שהעתיד טמון בתכנון. לדבריו, כיום ישנה בניה לאורך 40 קילומטרים מחופי ישראל – וישנן תוכניות לעוד 40. "לא צריך להתעסק בחטאי שנות ה-90, אלא להכניס את נקודת המבט הירוקה לתוך גופי התכנון, שלדעתי מורגשת מאוד. עכשיו צריך לבחון מה יקרה עם כל השטח שבין ת"א להרצליה ועם חופי חיפה. אנחנו רוצים להשפיע האם זה ייראה כמו סי אנד סאן או, כפי שהוחלט לאחרונה, להקים פארק חופי ברצועה ברוחב 250 מטרים מקו המים".

אם בתחום התכנון והבניה נראה כי לא יהיה עוד סי אנד סאן, הרי שבתחום האכיפה המצב גרוע הרבה יותר. החוק מאפשר הטלת היטלים, שיוקדשו לשמירה על הסביבה החופית על אילו שבעבר פגעו בה וקנסות על הפוגעים בה כעת. עונשי מאסר של חצי שנה יכולים להיות מוטלים על הפוגעים בחופים, ושנה במקרה שלא מקיימים את צו המשרד. בשנה האחרונה הוציא המשרד לאיכות הסביבה צו אחד להסרת מפגעים, כנגד בעלי חוף פאפאיה ביץ', בגין הקמת רציף עץ על החוף ונפתחה חקירה פלילית בגין אי ביצוע הצו. בנוסף, טופלו, עוכבו ונמנעו מספר מקרים שכללו סלילת דרכים על מצוק החוף, עבודות כריה והקמת טיילת, חפירת חול מבריכות דגים ועוד.

בחברה להגנת הטבע מבקרים את יישום החלק בחוק, שנמצא באחריות השר לאיכות הסביבה, האחראי להבטיח את שמירת זכות הציבור למעבר חופשי לאורך החוף ולצמצם ולמנוע פגיעות בסביבה החופית. "במבחן התוצאה, לא הורדה אף גדר לאורך חופי הים התיכון ואף לא החלו הליכי אכיפה כנגדן. בכל מה שקשור לסמכויות השר לאיכות הסביב, עצירת עבודות, הטלת היטלים, כל זה לא נעשה", אומר פאפאי. עמותת "אדם טבע ודין", שניסחה את הצעת החוק המקורית ושאינה חברה בוולחוף, טוענת כי במקרה של המרינה בהרצליה למשל, אשר בנייתה פגעה קשות באספקת החול לחופים שמצפון לה, יש לחייב את מקימי המרינה לתקן את המעוות ולכסות את כל הנזקים שגרמו.

ראש אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה, רני עמיר, מודה בשיחה עם וואלה! חדשות, כי "אין עדיין שינוי דרמאטי בממדי הפגיעה בסביבה החופית על מכלול מאפייניה". עמיר מגדיר את מצב האכיפה נגד מפגעים ופעולות בלתי חוקיות בחופי ישראל כ"טעון שיפור" ומנמק: "לצערינו, לא נוספה אף משרת פיקוח אחת למיכלול העבודה שמצבע המשרד בחופים. כמו כן לא הוקצה תקציב, או כל אמצעי אחר, המשקף את עומס העבודה העצום המתחייב מיישום החוק". בנוסף, אומר עמיר, כי "החוק מורכב ובעייתי ונהלי עבודה ומסמכי מדיניות המגדירים היטב את השטחים האפורים בו נמצאים עדיין בשלבי ניסוח".

בארגונים הירוקים לא מתרשמים יותר מדי מהדברים הלאה, ומציינים את הדבר הדבר שמציק ביותר לציבור - התשלום בכניסה לחופים. עו"ד אלי בן ארי מ"אדם טבע ודין", ממנסחי הצעת החוק המקורית, אומר כי בחוק, כפי שהוא היום, דרושים תיקונים: "צריך להרחיב את תחולתו של החוק גם לחופי הכנרת, ים המלח ואילת ולהחמיר ולייעל את הסנקציות שהוא מאפשר לנקוט, נגד מי שסוגר חופים או גובה תשלום בכניסה אליהם באופן בלתי חוקי".


* ביום חמישי, ה- 17 לנובמבר, החל משעה 9:30 בבוקר, ייערך בהיכל התרבות בנתניה יום עיון לציון שנה לחוק החופים, בהשתתפות נציגי ממשלה וארגונים ירוקים. הכניסה חופשית.