פרס: אל תגידו יום יבוא. הוא בא

כנסת ישראל ערכה ישיבת אבל מיוחדת לציון עשור לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל. הישיבה נפתחה בדקת דומייה. לישיבה המיוחדת הוזמנו כ-1,000 איש, בהם שופטי בית המשפט העליון, צמרת צה"ל והמשטרה ובני משפחתו של רבין.

בפתח הישיבה נאם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין. בנאומו הוא יצא בתוקף נגד הניסיון להפוך את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ל"מיתוס מגוייס" ו"לכפות על הציבור עסקת חבילה של זיכרון ואידיאולוגיה, של מיתוס ומסקנות פוליטיות". ריבלין הוסיף, כי "אם תימשך דרך זו, לא יחלפו 30-20 שנה וכל העניין יישכח, ורבין ייוותר רק בזיכרונם של מי שחוו את הלילה ההוא אישית, אבל לא ייחרט בזכרונם של ילדינו ונכדינו".

לדבריו, הניסיון להטיל אחריות לרצח "על מי שמסרב להכיר בצדקת הסכמי אוסלו מתחיל להזכיר מסע צלב. רבין נרצח בגלל דרכו הפוליטית, בגלל אוסלו. הוא נרצח לא כי היה בפלמ"ח, לא כי היה רמטכ"ל ששת הימים ולא כי היה שר הביטחון של האינתיפאדה הראשונה. אין לטשטש זאת ואין להשכיח זאת, אך באותה נשימה יש להוסיף כי אין בכך כדי להעניק משקל יתר מוסרי לעמדותיו הפוליטיות".

יו"ר הכנסת הדגיש, כי רצח רבין לא נתן הכשר לדרכו המדינית ובפרט לא להסכמי אוסלו. "אני מאמין כי רצח פוליטי, כל רצח פוליטי, אין בו כדי לקדש עמדה פוליטית. אני מאמין כי גם הרצח הפוליטי המתועב של רבין אין בו כדי להפוך אנשים כמוני, הממשיכים להאמין באידיאולוגיה שהאמינו בה גם לפני הרצח, למצורעים או לשותפים באשמה כלשהי, כפי שאינני מאמין שאימוץ מאוחר של עמדותיו הפוליטיות של רבין, מטהר למפרע כל עוון וכל אשמה".

ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר בנאומו, כי רצח רבין הוא תמרור אזהרה. "כולנו היינו המומים לשמע בשורת האיוב", אמר והוסיף, ש"חייבים לזכור לאן השנאה, הקנאות וחוסר הסבלנות עלולים להוביל. הדמוקרטיה הישראלית היא מקור מוצדק לגאווה, ועדיין עליה להתמודד עם איומים הנובעים מהתהליך המתמשך של מיזוג עמים, תרבויות ועדות על מסורותיהן השונות".

שרון הוסיף, כי "הדרך לחברה בוגרת, המלבנת את המחלוקות בתוכה בדרכים דמוקרטיות, עודנה ארוכה ומאתגרת. יש בעולם אמונות ודעות, ולא אמונה ודעה, ההיסטוריה היהודית ידעה ותדע תמיד להעריך את השונות".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יוסף לפיד, כינה את יצחק רבין "סמל של ארץ ישראל הצעירה והאידיאליסטית" בישיבת האבל המיוחדת של הכנסת. לדבריו, רבין הוא "סמל של משהו שהיינו פעם ואבד לנו בדרך". לפיד התוודה שבמשך שנים חש, כעולה חדש, רגשי נחיתות כלפי רבין. "רוצחו של רבין צריך לדעת שהוא חי בתוכנו יותר מתמיד, וגם השלום שחלם הוא עדיין דרכנו" אמר לפיד.

יו"ר סיעת העבודה בכנסת, ח"כ אפרים סנה, אמר כי ליצחק רבין היתה מורשת מוסרית - אמת בפוליטיקה, ולקיחת אחריות על הכל, כולל על הכשלונות, ומורשת בטחונית - שמירה על כושר ההרתעה וההכרעה, עם אמונה בחלוקת הארץ לטובת שלום. הוא הוסיף כי הנוסחא של רבין - שאם ישמרו הפלסטינים על הבטחון יקבלו מדינה בתמיכה ישראלית - תקפה עד היום.

הישיבה הסתיימה בנאומו של המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס שאמר בנאומו, כי אהבת הפרטים של יצחק רבין ונחישות החזון נעו אצלו במסלולים שונים אך בכיוון אחד: "הוא ידע שצריך לשחר לשלום גם באין שלום - כדי לסיים מלחמה. הוא ידע שצריך להיערך צבאית כדי לדרבן שלום".

פרס אמר כי רבין "ידע שעמנו אינו בנוי על כוחניות: כוחנו במוסריותנו. בניית כוח, צבירת כוח, שימוש בכוח הם תנאי להגנה על ישראל – אבל היעד שלה הוא רדיפת שלום, השגת שלום". הוא הדגיש כי "יצחק ראה בשלום לא הזדמנות פוליטית אלא מורשת דורות, שקוראת לנו לא לשלוט על עם אחר", וכי מלחמה היא עניין של אין ברירה ושלום הוא הברירה המועדפת.

"יצחק לא היה יכול להיות מפקד גדול מבלי להיות מדינאי ערכי. מלחמה אינה אבחת חרב ושלום אינו הצהרה מילולית", אמר פרס. "שניהם כרוכים בניתוח מדוקדק של המיידי, שניהם תלויים בכושר הראייה למרחוק. שניהם הם מסע בעולם של קשיים, של מהמורות. שניהם הם חוייה סופר אנושית, מטרפת את הדעת, ואתה צריך להנהיג מעל לממוצע, בניגוד למקובל בים של דמעות ודם. באלה בורך יצחק. להנהיג מבלי להירתע. לשכנע מבלי לצוות. לעמוד במקום נישא מבלי להתנשא. להיות מורה דרך, לא רק מנהיג". הוא הוסיף כי הדמוקרטיה קיימת מכוחם של אנשים אמיצים, אוהבי חירות, אולם אנו זקוקים לדמוקרטיה כדי להגן על חיינו מפני מסיתים ומאיימים, מרוצחים ומטורפים. וכי זו היא הברית הדמוקרטית האמיתית.

פרס סיים את נאומו בפניה לדור הבא, כשהוא אומר שרבין והוא ניסו "לדאוג שהדור הצעיר שלא התנסה במה שאנו התנסנו, לא יצטרך להתנסות מחדש במה שפגע בחיינו. רצינו שיוכלו לנוע כאנשים חופשיים, חכמים, חרוצים, ישרים. להגיע למצב שבו יוכלו – ולא רק ירצו – לאהוב אדם ולכבד זולת. לתת לנוף לפרוח, לתת לדמיון לגרוף".הוא הוסיף כי המלאכה טרם הסתיימה: "המשימה עתה עוברת לדור צעיר, שלו נאמר: שרתו בצה"ל. התגייסו לפוליטיקה של יעדים. לפוליטיקה שבה התום שלכם והערכים של אבותיכם יתגברו על השגרה, על הספק, על הפינוק. ליד נר הזכרון הדליקו לפיד של תקווה. אל תגידו יום יבוא: הוא בא, הוא כאן. וזו תהיה האזכרה הטובה ביותר לזכרו של רבין".