האם שווה לרצוח ראשי ממשלה?

בהיותו רצח פוליטי, דורש רצח רבין שהעיסוק בו יגרור גם עיסוק ברציחות פוליטיות באשר הן. דומה שרציחות פוליטיות מתחלקות לשלושה סוגים: אלה שנועדו לגרום לתוצאה מסוימת, אלה שנועדו למנוע תוצאה מסוימת ואלה שנועדו לנקמה. האם רציחות פוליטיות משיגות את מטרתן? בחרתי כמה מקרים ידועים בהיסטוריה, כדי לנסות לעמוד על התשובה.

586 לפני ספירת הנוצרים כבשו חיילי האימפריה הבבלית את ירושלים, בירת ממלכת יהודה, והעלו את בית המקדש באש. הבבלים הגלו את רוב חברי בית המלוכה והמעמד העליון של החברה ביהודה, אולם השאירו מאחור שכבה דקה מאד של מנהיגים ואת יתר העם. כשליט מקומי הם מינו אציל יהודי בשם גדליה בן אחיקם. כעבור ארבע שנים החליט בן למשפחת המלוכה היהודית בשם ישמעאל בן חנניה, כי גדליה עושה יותר מדי פשרות עם הבבלים בכדי לשמור על הקיום היהודי בארץ, ושהוא (ישמעאל) בעצם מעדיף לשלוט בעצמו.

ישמעאל הרג את גדליה בראש חודש תשרי, ולאחר מכן ביצע טבח ב-80 מתומכיו. כתוצאה מכך נמלטו היהודים שנותרו בארץ אחרי חורבן בית המקדש למצרים, מחשש נקמתם של הבבלים על רצח המושל שלהם. הקיום היהודי בארץ ישראל התחדש רק כעבור כ-70 שנה, עם הצהרת כורש. חכמי ישראל בתקופת בית שני ראו את רצח גדליה כאירוע כה הרסני, עד שקבעו לזכרו יום תענית. מכיוון שראש חודש תשרי הוא חג, התענית נקבעה לג' תשרי.

היה שווה? המטרה היתה להביא להתנגדות פעילה לכובש הבבלי ולשנות את זהות העומד בראש הממשל בארץ. ישמעאל נאלץ להימלט בעקבות מעשהו לרבת עמון ולא זכה להחליף את גדליה כשליט הישוב היהודי בארץ ישראל, וחכמי ישראל בזמנו ובדורות מיד אחריו היו מאוחדים בדעה שמעשהו המיט אסון על העם.

פסק הדין: הרצח לא השיג את מטרתו.

בשנת 41 לפני תחילת ספירת הנוצרים היה קאיוס יוליוס קיסר האיש החזק בעולם, שמסביב לים התיכון. הוא הפך לשליט יחיד ברומא, ששלטה בכל אגן הים התיכון. בתחילת אותה שנה העבירו תומכיו של קיסר בסנאט – הגוף המחוקק ברומא – החלטה שהפכה אותו לדיקטטור, שליט בעל סמכויות בלתי מוגבלות, לכל ימי חייו. הוא גם החל לבדוק את תגובת ההמון ברומא לאפשרות שיוכרז כמלך – תואר שכמותו לא הוענק ברומא במשך קרוב לחמש מאות שנה. חבורה של אצילים רומאים, בהנהגת מרקוס יוניוס ברוטוס וגאיוס קאסיוס לונגינוס, התנגדה לשלטונו הריכוזי של קיסר ולכוונתו לקבע את שלטון היחיד החריג שלו, ורצחה אותו על מדרגות בניין הסנאט.

היה שווה? המטרה היתה למנוע את מה שהקושרים תפשו כשלטון עריצות דמוי-מלוכה. כתוצאה מרצח קיסר פרצה ברומא מלחמת אזרחים, בין תומכיו ויורשו של קיסר לבין המתנקשים ותומכיהם. הסיעה הפרו-קיסרית ניצחה ובעקבות כך מוסד שלטון היחיד ורומא הפכה מרפובליקה לקיסרות.

פסק הדין: הרצח לא השיג את מטרתו.

באביב 1865 היה אברהם לינקולן בשיא תהילתו, לאחר שנבחר לכהונה שנייה כנשיא ארה"ב, ועמד לסיים בניצחון ללא תנאי את מלחמת האזרחים שקרעה את הרפובליקה הצעירה במשך ארבע שנים. ב-14 באפריל ביקרו לינקולן ואשתו בתיאטרון "פורד" בוושינגטון הבירה, וצפו במחזמר בריטי בשם "בן דודנו האמריקאי". ג'ון ווילקס בות', שהיה השחקן הנודע בדורו, אליל נשים ותומך קנאי בדרום ובעבדות, פרץ לתא הנשיאותי וירה בנשיא כדור אחד מטווח אפס. לאחר שירה, צעק בלטינית "כך תמיד לעריצים", ויש אומרים שהוסיף באנגלית: "נקמת הדרום הושלמה". בות' שבר את רגלו במהלך ניסיון בריחה אולם הצליח להימלט. הוא נורה כעבור 12 יום במהלך ניסיון ללכוד אותו.

היה שווה? היות שבנקודת הזמן בה בוצע הרצח הדרום איבד כבר כל סיכוי לנצח במלחמה, ניתן להניח כי המניע העיקרי לרצח היה נקמה ולא תקווה לשינוי פוליטי.

פסק הדין: אם המטרה היתה רק נקמה – הרי שהרצח ללא ספק השיג את מטרתו. אולם מבחינה פוליטית וחברתית, רצח האיש שהבטיח לנהוג בדרום "ללא זדון כלפי איש, עם רצון טוב לכל", הרע בצורה ניכרת את מצבן של המדינות המובסות. בעקבות הרצח נגנזה תוכניתו של לינקולן להקפיד על כבוד הדרום במהלך הפיוס שלאחר המלחמה, וננקטה מדיניות קשוחה ומשפילה של שיקום.

ב-20 ביולי 1951, הגיע עבדאללה הראשון מלך ירדן למסגד אל-אקצא בירושלים כדי להתפלל. בכניסה למסגד נורה המלך על ידי חבלן צבאי פלסטיני, חייט במקצועו, בשם מוסטפה שוקרי אושו. המניע לרצח היה החשש, שעבדאללה עומד לכרות הסכם שלום נפרד עם מדינת ישראל, שקמה שלוש שנים לפני כן. בעקבות רצח עבדאללה עבר הכתר הירדני לבנו טלאל, אולם זה הוכרז לא שפוי דיו לעמוד בראש המדינה, ובנו של טלאל, חוסיין, הוכרז למלך.

היה שווה? למרות שתמך כל חייו בפשרה עם "הישות הציונית", הסיק חוסיין אבן טלאל שאם ינסה לעשות שלום נפרד עם ישראל, יירצח גם הוא בוודאות. חלפו שני דורות תמימים עד שהוא חש בטוח מספיק כדי לחתום על שלום עם ישראל.

פסק הדין: מטרת הרצח הושגה.

ב-22 בנובמבר 1963, הגיע נשיא ארה"ב, ג'ון פ. קנדי, לביקור בדאלאס, טקסס. הנשיא הצעיר והשרמנטי היה בשיא הפופולריות שלו, לאחר ששנה קודם לכן הצליח למנוע משבר גרעיני עם ברית המועצות סביב סוגיית הטילים שהוצבו בקובה. אולם לצד גלי האהדה רחשה במגזרים מסוימים שנאה יוקדת כלפי קנדי. בקהילה הקובנית-אמריקאית נטרו לקנדי על שלא סיפק חיפוי אווירי לפלישה הכושלת במפרץ החזירים, שנערכה שנה קודם לכן במטרה להפיל את שלטונו הקומוניסטי הטרי של פידל קסטרו.

בקהילת המודיעין שנאו את קנדי בשל מאמציו לקצץ את כנפי הארגון, ולמנוע ממנו לבחוש באופן עצמאי ועצמאי למחצה בנעשה במדינות זרות (ויש אומרים גם בשל חוסר רצונות להעמיק את המעורבות האמריקאית בווייטנאם). בחוגי הפשע המאורגן שנאו את הנשיא משום שזה נבחר בסיוע עזרה מסיבית מצדם, ולאחר שעלה לשלטון פתחו הוא ואחיו בובי, אותו מינה לשר משפטים, במערכה נטולת פשרות נגד המאפיה, שראתה בכך בגידה, ובנוסף זעמה על כך שקנדי אינו ממהר להדיח את קסטרו בקובה ולהשיב לה את בתי הקזינו שהלאים הדיקטטור חובב הסיגרים.

במהלך נסיעה ברחובות דאלאס, לעיני המונים מריעים, נורו שלוש יריות לעבר קנדי. שתיים פגעו בנשיא והרגו אותו מיד. אחת פגעה במושל טקסס, ג'ק קונולי, והפכה אותו למשותק. ועדת החקירה קבעה שאת כל היריות ירה מתנקש בודד בשם לי הארווי אוסוולד, שהסתתר במחסן ספרים מול הרחוב בו נורה הנשיא. מאז הוכח שההסבר הרשמי הוא למעשה בלתי אפשרי, ותיאוריות הקונספירציה עולות כפורחות. אוסוולד עצמו נורה כעבור יומיים על ידי אדם בעל קשרים למאפיה בשם ג'ק רובי, שנדון למוות על הרצח, הצליח להביא לביטול פסק הדין ומשפט חדש, ומת בעודו ממתין למשפט כזה להתחיל.

היה שווה? הכל תלוי לאיזו תיאוריה מאמינים. אם המניע היה נקמה, הרי שכן; אם המניע היה הפסקת מסע הצלב נגד המאפיה, הרי שגם כן, כיוון שרוברט קנדי עזב את תפקידו כשר משפטים לאחר רצח אחיו, ויורשו בתפקיד לא עסק במאפיה בלהט דומה; אם המטרה היתה לסלול את הדרך למעורבות מוגברת של ארה"ב בווייטנאם, הרי שבהחלט כן. ורק אם המטרה היתה יצירת תנאים שיאפשרו את הדחתו של קסטרו, הרי שהיא לא הושגה.

פסק הדין: לא חד משמעי, אבל רוב הסיכויים שהמטרה הושגה.

בארבעה בנובמבר 1995 ירה יגאל עמיר שלושה כדורים, מתוכם פגעו שניים בראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, שמת כעבור שעה קלה מפצעיו. השלישי פגע במאבטח יורם רובין. הרוצח נמנה על חוגי ימין קיצוניים בישראל, שהתנגדו להסכמים עם הפלסטינים ולכל פשרה טריטוריאלית. חוגים אלה זעמו על רבין בשל נכונותו לוותר על השלטון ברצועת עזה וחלקים מהגדה המערבית במסגרת הסכם אוסלו – נכונות שנתפשה בעיניהם כבגידה. כמו כן סברו, שוויתוריו של רבין הם הגורמים לפיגועי הטרור של ארגונים פלסטיניים, ותלו ברבין את האשם במות יהודים.

היה שווה? בעקבות הרצח מונה שמעון פרס לראש ממשלה, וכעבור כחצי שנה הודח בבחירות על ידי בנימין נתניהו. למרות החלפת השלטון, לא איפשר הניצחון הדחוק לנתניהו לממש את כוונתו להתנער באופן מוחלט מהסכמי אוסלו, וגם תהודת הרצח כבלה את ידיו. נתניהו אף המשיך בתהליך אוסלו ומסר לידי הפלסטינים את השליטה בעיר חברון. למרות נטיית השמאל להתרפק על זכרו של רבין ולטעון כי אילולי נרצח "כבר היה שלום", בדיקה של הסקרים ורחשי הלב הציבוריים בתקופה שלפני הרצח מורה שההתנגדות הציבורית לתהליך אוסלו גאתה בהתמדה, בעיקר נוכח פיגועי ההתאבדות. בדרך בה התנהלו הדברים מאז, אפילו מתנגד נחרץ להסכמי אוסלו כמו אריאל שרון מצא עצמו נאלץ להמשיך במגמה של חלוקת הארץ.

פסק הדין: הרצח לא השיג כלל את מטרתו.