פרץ של אופטימיות

אז מה, שוב נקונן על כמה מסכן פרס? על חוסר הצדק שבהפסדו למועמד נחות ממנו? על כמה שציבורי הבוחרים בישראל – בבחירות לכנסת או בקרב מתפקדי העבודה – לא מבין איזו זכות נפלה בחלקו שיש לו מועמד כמו פרס? נכון, עמיר פרץ אינו מדינאי בשיעור הקומה של "שימון", וכנראה גם לא יהיה לעולם. עמיר פרץ הוא עסקן ובחשן, שדעתו על עצמו טובה מדעתו של כל אדם זולתו עליו. הוא לא מהסס להטביע את כולנו בזבל או להשבית לנו את הטיסות לחו"ל, כשהוא חושב שהוא צודק, או כשהוא חושב שתצא לו מזה תועלת פוליטית. מעטים הפוליטיקאים שהיו נוהגים אחרת בתפקיד מזכ"ל ההסתדרות.

נכון, פרץ אינו דובר רהוט במיוחד. מעטים הפוליטיקאים הישראלים שיכולים להתהדר במעלה זו. כל שכן בדור הנוכחי. פרץ אינו עילג יותר מרוב הפוליטיקאים בני דורו, ורק סגנונו המתלהם והבומבסטי, ההולם את שפמו אבל לא את זמנו, גורם לנו לחשוב שמדובר באדם כבד פה במיוחד.

לעומת זאת, יש כמה סיבות שבגללן, למרות כל מגרעותיו, יש לשמוח שפרס שוב יצא לוזר, ושעמיר פרץ, ולא הוא, יוביל את המפלגה השנייה בגודלה בישראל לבחירות 2006. הסיבה הראשונה היא סדר היום החברתי. יכולים אבירי השוק החופשי לזעוף על נימתו הסוציאליסטית המיושנת של פרץ, על התקפותיו מקציפות השפתיים נגד העשירים ועל שאיפותיו להגדיל במידה ניכרת את שכר המינימום. העובדה היא שהפערים החברתיים בישראל הם הגבוהים במערב, ושאיש מלבדו אינו מציע כלל פתרון.

העובדה שיש בישראל מועמד לראשות הממשלה של מפלגה גדולה, המעמיד במרכז המצע שלו נושאים חברתיים וכלכליים, ולא רק ברברת דגנרלית יגעה, היא עניין שיש לברך עליו "שהחיינו", ומהווה צעד נוסף לעבר הפיכתנו – יום רחוק אחד – למדינה נורמלית. במהלך מערכת הבחירות בארה"ב, לאחר נאומו של מועמד הדמוקרטים ג'ון קרי בוועידה הדמוקרטית, אמרה לי אשתי "מתי ידבר מועמד לראשות ממשלה בארץ על הדברים האלה?" הבוקר היא אמרה בחיוך: "הנה, זה קרה".

כמו בספורט, תחרותיות היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. כשלמפלגת השלטון אין תחרות, השלטון מסתאב ונעשה מושחת. לשמעון פרס לא היתה כל כוונה להוות חלופה לליכוד בהנהגת שרון, אלא רק להסתפק במעמד של שותפה זוטרה לממשלה בהנהגתו. גישה כזו משמעה גזר דין מוות למפלגת העבודה כתנועה בעלת יומרות לשלטון. אז כשבמהלך משחק חד צדדי בכדורגל פתאום מובקע שער מצמק, גם צופים נייטראליים שמחים, כי פתאום יש ספק באשר לתוצאת המשחק. עם עמיר פרץ בראש העבודה אולי אין ספק ממשי באשר לניצחונו של ליכוד מאוחד בראשות שרון בבחירות הקרובות, אבל לפחות נוכל להיות סמוכים ובטוחים, שהאנדרדוג ימשיך לנסות להבקיע עד השריקה האחרונה, ולא יפתח רגליים עוד בחימום.